הבה נפיץ

דווקא מתוך משבר הקורונה והסגרים הרבים בקהילות היהודיות ברחבי העולם יצא לדרך מיזם חינוכי רחב היקף, שתכליתו חיזוק בתי הספר היהודיים בתפוצות על ידי יצירת רשת חינוך יהודי שתעצים בקרב התלמידים את זהותם היהודית ואת החיבור שלהם למדינת ישראל.

מיקי הירש , ז' בתמוז תשפ"א

הבה נפיץ-ערוץ 7
תלמידי כיתה א'
צילום: באדיבות משרד התפוצות

מעטים יודעים זאת, אבל דווקא בשנת הקורונה ממשלת ישראל, יחד עם פילנתרופים יהודים מרחבי העולם, מימנה מחשבים ניידים למורים יהודים מצרפת, כדי שיהיה באפשרותם להעביר את שיעורי היהדות מרחוק. הצורך התעורר משום שלרבים מהם לא היו מחשבים בבית, וגם אם היו, לרוב היה מדובר בציוד מיושן בלי מצלמות או מיקרופונים. כך, במסגרת מיזם 'יונייטד' של משרד התפוצות וגופים נוספים, נרכשו כ־100 מחשבים ניידים בשביל מורים בבתי הספר היהודיים בצרפת. "בצרפת תרבות הלמידה היא מסורתית מאוד, במיוחד בבתי הספר היהודיים, ויש פחות שימוש באמצעים טכנולוגיים", הסבירה מנהלת המיזם לפני כשנה. "יש גם דיסטנס גדול בין אנשי החינוך לתלמידים, ולכן הנחינו את המורים להגדיר מסך וירטואלי כשהם מלמדים בווידאו מהבית, כדי לא לחשוף את חייהם האישיים".

קשר לבתי הספר היהודיים בכל העולם

'יונייטד' הוא מיזם שתכליתו חיזוק בתי הספר היהודיים בתפוצות. המיזם פועל בשותפות עם מאות בתי ספר יהודיים בעולם לבניית תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, הגדרת חזון ויעדים לכל בית ספר ומתן מוצרים חינוכיים משלימים כגון הכשרות מורים, תהליכי תכנון ותכנים יהודיים מעמיקים, וליצירת רשת חינוך יהודי שתחזק את מחויבות התלמידים לזהותם היהודית. עד כה פעל המיזם, שהוקם ומומן על ידי משרד התפוצות, באמצעות מט"ח, וכעת תפעיל אותו המכללה האקדמית־דתית הרצוג. בנוסף לכך זכתה המכללה במכרז בתקציב יוצא דופן של 38 מיליון שקלים לחיזוק החינוך היהודי הפורמלי בתפוצות והמיזם יצא לדרך בימים אלו. שרת התפוצות היוצאת עומר ינקלביץ' חתמה לאחרונה על ההסכם עם מכללת הרצוג, יחד עם מנכ"ל המשרד דביר כהנא וראש המכללה האקדמית הרצוג הרב פרופ' יהודה ברנדס.

תכלית המכרז המדובר היא הקמת מטה עולמי, חינוכי ומקצועי, שיעסיק מומחים ויעסוק בפיתוח תכנים יהודיים, בהכשרת מורים, ביצירת מסד וירטואלי לשיתוף רעיונות, במתן ייעוץ מקצועי לבתי ספר ועוד. "הרעיון נולד בימי המגפה, כשקהילות בתפוצות התמודדו עם סגירת מרכזי הקהילה ומעבר ללימודים וירטואליים במקביל למחסור במורים", מספרת השרה ינקלביץ'. "מכללת הרצוג, שנבחרה במכרז, תרכז את הפעילות ותחבור למיזם שפועל לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בבתי ספר יהודיים".

המיזם ישמש גם ליצירת קשרים בין תלמידים יהודים ברחבי העולם באירועים וירטואליים, וכן ליצירת שיח שוטף בין המורים והמנהלים. "עד היום משרד התפוצות הצליח להגיע ל־70 בתי ספר יהודיים בשנה, בעבודה מאומצת וחשובה דרך מיזם יונייטד", אמרה ינקלביץ' בטקס החתימה על שיתוף הפעולה, "יש 1,500 בתי ספר יהודיים, ועלינו להיות שם בשביל כולם".

על מכללת הרצוג אמרה ינקלביץ' ש"היא אחד מהגופים המובילים בעולם בנושא ההכשרה לחינוך יהודי. בהובלת פרופ' ברנדס, המכללה בונה את יסודות העתיד של החינוך היהודי ומכשירה לשם כך מורים נפלאים".

הרב ברנדס מספר שאך טבעי היה שהמכללה האקדמית הרצוג תהיה זו שתפעיל את המיזם ותזכה במכרז החדש: "במשך השנים עסקה המכללה, אומנם באופן אקראי, בחיבור עם מוסדות חינוך יהודיים מרחבי העולם. אנחנו כבר שנים בקשר עם מוסדות ומכונים להכשרת מורים באירופה, בארצות הברית ובאמריקה הלטינית". לדבריו, לפני שנים אחדות קיימה המכללה בווינה, בירת אוסטריה, השתלמות למורים מרחבי אירופה בנושא הוראת היהדות.

"הפריצה שלנו לעולם נובעת דווקא מתחום התנ"ך", הוא מודה, "לא רק שמורים ואנשי חינוך רבים מאוד מרחבי העולם מגיעים אלינו לימי העיון השנתיים בתנ"ך, אלא שאנחנו מפעילים את אתר התנ"ך גם באנגלית ובספרדית, ולאחרונה השקנו את אפליקציית 'היינו כחולמים' באנגלית ובספרדית". האפליקציה המוזכרת מציעה לצעירים וצעירות בארץ ובעולם לימוד יומי בפרקי הנביאים באמצעות משחק, חידות וצבירת נקודות. "דווקא האפליקציה בספרדית הצליחה מאוד בדרום אמריקה", מספר ברנדס, "זה מה שפתח אותנו לעולם החינוך היהודי הפורמלי בצורה רחבה יותר". במקביל עוסקים במכללה גם בהכשרת מורים מאמריקה הלטינית ומצפון אמריקה, זאת בעקבות זכייה במכרז ממשלתי נוסף.

עשרות מיליוני השקלים שיושקעו בשנתיים הקרובות בחינוך היהודי בתפוצות מגיעים דווקא מתקציב הקורונה. "לא מובן מאליו שמדינת ישראל משקיעה סכומים כאלה בחינוך היהודי בעולם", אומר ברנדס, "כל זאת בעקבות עבודתם של עומר ינקלביץ' ודביר כהנא, שפעלו להשקת התקציב הזה בתקופה כה מורכבת כאן בישראל. יפה וחשוב שהבינו שיש לסייע לחינוך היהודי בעולם דווקא בעת הזאת. התפקיד שלנו הוא לתת כלים למורים ללמידה מרחוק, אבל לא רק. אנחנו גם מפתחים חומרי למידה ומקימים אתר שבו כל מורה יהודי מהעולם יוכל ללמוד, ללמד או לרכוש ידע במגוון נושאי הוראה בתחומי העברית והזהות היהודית".

כאמור, מיזם 'יונייטד', אשר פועל זה כמה שנים, עובד מול בתי ספר יהודיים ברחבי תבל ומסייע בהקניית כלים למורים העוסקים בלימודי יהדות ועברית על מנת שהפדגוגיה והרמה החינוכית תותאם למאה ה־21 מבלי להתפשר על הידע והעומק. "הדבר העיקרי שעשו עד כה הוא לפתח בבתי הספר שינוי בתפיסת החינוך שלהם ומוכנות להשתנות ולהתחדש".

איך מחברים את הדור הצעיר?

בעולם ישנם כ־1,500 בתי ספר יהודיים, כך על פי מחקר של משרד התפוצות. "ברבים מבתי הספר המדוברים מלמדים המורים בגישות מסורתיות הדורשות עדכון לפי אופי התקופה והתלמידים. מצופה מאיתנו לעבוד תחילה עם שליש מבתי הספר האלה", אומר ברנדס, "כ־500 בתי ספר שהם יותר חלשים".

אלא שברנדס מציין כי לא פשוט להציע סיוע לכל בית ספר בעולם, שכן מדובר בהבדלים מהותיים בין בתי הספר השונים. "אין שני בתי ספר יהודיים בעולם שהם אותו דבר", הוא אומר בחיוך, "אנחנו לא יכולים להציע את אותם הדברים לכל מוסד, ולכן המשימה שלנו היא קודם כול ללמוד אותם לעומק, להבין את הצרכים של כל אחד מהם ואחד מהם ולתפור לו חליפה לפי מידותיו. לאחר מכן נעבור לקומה השנייה, שהיא פיתוח תוכניות לימודים והכשרת מורים וסגל. בכל אזור יהיו לנו אנשי מקצוע דוברי השפה המקומית שיוכלו לבקר בבית הספר, לנהל מולו שיח ולהבין את הצרכים שלו".

ברנדס מוסיף כי השירות יוצע לכל בתי הספר היהודיים בעולם, מכל זרם או שיוך מגזרי ודתי. "אנחנו רוצים להגיע לכולם", הוא מדגיש. השלב הבא, לדבריו של ברנדס, יהיה פיתוח "רשת נטוורקינג של כל החינוך היהודי בעולם". ברנדס אומר ש"אם מורה ביבשת אחת מפתח תוכנית לימודית חדשה ופורצת דרך, למה שלא ישתף זאת עם אנשי חינוך נוספים ביבשת אחרת? באמצעות הפלטפורמה הם יוכלו גם לדבר זה עם זה. המטרה היא ליצור, למרות הגיוון והביזור רחב ההיקף, מוקד משותף של כתובת אחת לחינוך היהודי בעולם. שכולם ידברו עם כולם וילמדו זה מזה וזו מזו".

השרה לשעבר ינקלביץ' מסבירה שישנם שלושה אתגרים מרכזיים שמשרד התפוצות זיהה, ואילו המדינה טרם נתנה להם מענה. "האתגר הראשון והמרכזי הוא איך לחבר היום את הדור הצעיר בתפוצות לזהות היהודית שלו ולמדינת ישראל בדרך שתהיה רלוונטית ואטרקטיבית בשבילם", אומרת ינקלביץ'. לדבריה, "יש מחסור גדול בחומרי למידה יהודיים חדשניים, וכן מחסור במורים איכותיים למקצועות הללו. ברגע שיהיו כלים טובים לבתי הספר, החיבור של הדור הצעיר יהיה הרבה יותר קל ויעיל", היא גורסת.

"האתגר השני הוא האתגר הכלכלי. בתי הספר היהודיים בעולם הם בתי ספר פרטיים, ולכן הם מתמודדים כל הזמן עם הצורך לגייס כספים. לרוב, העול נופל על ההורים, מה שמקשה במקרים רבים על משפחות לשלוח את ילדיהן לבתי ספר יהודיים. ישנם בתי ספר שבהם העלות מגיעה לעשרות אלפי דולרים בשנה. בעקבות הקורונה והמשבר הכלכלי המצב החמיר עוד יותר בשל ירידה בפילנתרופיה".

ינקלביץ' סבורה שבקהילות היהודיות בעולם אין תכנון אסטרטגי. "האתגר הכלכלי מוביל אותנו לאתגר השלישי, והוא היעדר חשיבה אסטרטגית. הצוותים החינוכיים עסוקים כל הזמן במתן מענה לאתגרים המיידיים והטכניים, ואינם מתפנים לעסוק בחשיבה אסטרטגית לטווח הארוך: איך הם שואפים שבוגריהם ייראו? איך בונים תוכנית עבודה שתיישם את היעדים העתידיים של בית הספר ושל הקהילה כולה?"

מהו מיזם החינוך היהודי העולמי ולמה זה חשוב?

"מיזם החינוך היהודי העולמי נולד מתוך ההבנה שאנחנו לא מצליחים להגיע לכל התלמידים היהודים בעולם. עד כה המשרד הצליח להגיע במסירות ובעבודת קודש ל־70 בתי ספר בשנה, אולם בפועל ישנם כ־1,500 בתי ספר יהודיים בעולם", היא מסבירה. "בקצב הזה ייקח לנו שנים רבות כדי להגיע לכולם, וזאת עוד לפני שדיברנו על מיליוני התלמידים היהודים שלומדים בבתי ספר ציבוריים. הרעיון עלה בתקופת הקורונה כשראיתי שבתי ספר רבים נסגרים וילדים הולכים ומתנתקים מהזהות היהודית שלהם. הבנתי שחייבת להיות פלטפורמה שלא תהיה תלויה במקום פיזי, שהילד לא חייב להיות בבית הספר או במקום כזה או אחר כדי להיות מחובר אליה. מהסיבות האלה הקמנו את מיזם החינוך היהודי העולמי. מדובר בפלטפורמה אחת גלובלית, גם וירטואלית אך לא רק, שתציע תכנים בנושאי זהות יהודית וציונות לכל מי שיחפוץ בכך בעולם. בנוסף לכך המיזם יכלול הכשרות למורים במטרה להפוך אותם למקצועיים יותר, איכותיים יותר ורלוונטיים יותר. החשיבות של המיזם היא ברורה: לשמור על הגחלת בליבו של כל תלמיד יהודי, לא משנה היכן הוא נמצא".

על פי סקרים שפורסמו לאחרונה, רוב אזרחי ישראל מתנגדים למימון של חינוך יהודי בתפוצות. מה תשובתך אליהם?

"אם היינו יודעים שמיליונים מהעם היהודי נמצאים בסכנת חיים חלילה, האם לא היינו עושים הכול כדי להציל אותם? אז למה זה צריך להיות שונה כשמדובר בסכנה רוחנית? על פי סקר פיו האחרון שפורסם לפני כחודש, 27 אחוזים מהיהודים בארצות הברית מגדירים את עצמם חסרי דת. משמעות הדבר היא שכמעט שליש מיהודי ארצות הברית בסכנת ניתוק מהעם היהודי. למדינת ישראל יש אחריות ומחויבות לעם היהודי כולו, ולכן התשובה שלנו לסכנה הזאת צריכה להיות חינוך, חינוך ועוד חינוך".

האם יש משהו שראית בבתי הספר היהודיים בעולם, שהיית שמחה שבתי הספר של הילדים שלך או של כל הישראלים היו מאמצים?

"בתי ספר יהודיים רבים בעולם יודעים לתת מענה לילדים מקהילות שונות ומרקעים שונים. כך למשל יכולים ללמוד יחד באותו בית ספר ילדים מבתים אורתודוקסיים וילדים מבתים שאינם אורתודוקסיים, כשבית הספר מציע מסלול מתאים לכל ילד. אנחנו בישראל יכולים ללמוד הרבה מהיכולת הזאת למצוא את המשותף ולהתחבר סביבו תוך מתן אפשרות לכל אחד לקבל מענה לצרכים שלו. זו הכלה אמיתית – לקבל ולאפשר מקום לאחר בלי לדרוש או לצפות שהאחר יהיה כמוני".

אילו שירותים יעניק מיזם החינוך היהודי העולמי לבתי הספר עצמם? כיצד התלמיד בשטח ירגיש את זה?

"קח לדוגמה מורה בבית ספר יהודי בהונגריה שרוצה להעביר שיעור על חג החנוכה או על הקמת מדינת ישראל. הוא נכנס לפלטפורמה ומקבל שם הכוונה מדויקת למערכי שיעור, סרטונים ופעילויות בנושאים הללו, בהתאם לגיל ובשפה המתאימה. הוא יוכל גם להתייעץ עם מורים אחרים שכבר השתמשו בתכנים הללו ולקבל משוב וטיפים. השאיפה היא שהתכנים הללו יהיו מרעננים וחדשניים ויגרמו לתלמידים להתחבר יותר, לא רק בשכל אלא גם ברגש ובחוויה. פרט לכך אנחנו שואפים לקיים כחלק מהמיזם אירועים וירטואליים עולמיים שיחברו בין בתי ספר יהודיים בעולם. למשל, בית ספר קטן בפראג יעשה פעילות משותפת עם בית ספר מישראל או מניו־יורק, וכך הוא ירגיש שהוא חלק ממשהו הרבה יותר גדול. הוא לא בית ספר בודד בעולם אלא חלק מרשת בתי ספר יהודיים עולמיים, הוא חלק מהעם היהודי. הפעילויות הללו יחזקו את הזהות היהודית בקרב הילדים, יחברו ביניהם ובין מדינת ישראל, וביניהם ובין יהודים אחרים בעולם".