"ושבו בנים לגבולם"?

"איפה חברון שלנו, איפה שכם שלנו.." ואיפה לוד, רמלה, יפו, עכו ועיר דוד שלנו?

הראל זרגרי , ו' בתמוז תשפ"א

"ושבו בנים לגבולם"?-ערוץ 7
לוד
צילום: Avshalom Sassoni/Flash90

ב"ה זכינו לראות קמעא קמעא את המהפך הגדול של העיר לוד שהייתה בשפל המדרגה, לתנופה ועליית קומה של העיר והרבה בזכות הגרעין התורני עם המשפחות שהצטרפו ובעיקר האידאליסטיות שבהן.

עוד היד נטויה - להתיישבות בלוד, רמלה, יפו עכו וכמובן עיר דוד הסמוכה למקום קודשנו.

נעים להכיר:

כלודאי מלידה, זכתה משפחתי להיות מוותיקי הגרעין התורני הגדול בארץ. אבי מנהל לשעבר של הישיבה התיכונית בעיר, אימי מנהלת מרכז זהות יהודית בלוד. גר ברמת אלישיב- השכונה הגדולה של הגרעין ( בשכונה כ-600 משפחות) שנמצאת בחציית הכביש על גבול שכונת רמת אשכול המעורבת יהודים וערבים.

בזמן האחרון מתעוררת קריאה גדולה לחזק את העיר לוד שנמצאת כעת בקו החזית במאבק על ארצנו. וכמו שאמר הרב שמואל אליהו לאחר שבת במכינה הקדם צבאית ברמת אשכול:

 "זה כל כך כואב לראות את הערבים משתלטים פה, ויש כל כך הרבה עוצמה, אור וכח. חייבים להרחיב את הקהילה הזאתי, להביא עוד משפחות ולחזק את קו החזית. היום זה קו החזית והלב של ישראל, ויש פה מצווה עצומה לחזק את כל הגרעין של העיר. אני מברך את כל מי ששותף למפעל החשוב הזה".

על המשטרה ניתן לכתוב רבות: על הדברים המזעזעים בשבועות האחרונים, על אי הגנתם על היהודים ובניסיונותיה לעצור ולהדוף את המתנדבים שבאו להצלת היהודים ובתיהם. והמסר לצערי מובן, חד וברור.

מתוך כך בשבועות האחרונים אלפי מתנדבים מכל רחבי הארץ התגייסו לחיזוק תושבי העיר ו"באו לעזרת ה' בגיבורים" (שופטים ה).

בשבוע הבוער, ראיתי ביום חמישי בערב מאות מתנדבים, צעירים ומבוגרים, חמושים בנשק ורגילים, תיכוניסטים ובני ישיבות, כולם עם אור גדול וברק בעיניים לתת מעצמם למען עם ישראל. ראיתי ביום שישי את עשרות המכוניות שבאו עמוסות ומלאות בכל טוב, צעצועים ומשחקים לילדים, לתושבי העיר.

בשבת במכינה עם הרב שמואל אליהו ראיתי את מאות המתנדבים שמטרתם הייתה להגן ולשמור על בתי היהודים ברמת אשכול, יחד עם להרים את הקהילה ובתי הכנסת. וכמובן ישיבת בית אל המדהימה שבאה לחיזוק התושבים והרמת המורל בשכונת נווה זית.

פשוט מדהים לראות את עם ישראל!

אך עם כל זאת, מה אנחנו עושים מכאן והלאה? איך מגיעים לכך שלא נצטרך להגיע למצב שצריכים לחזק את העיר לוד?

איך אנחנו מגיעים מכאן למצב שבו ערים מעורבות במרכז הארץ כמו לוד ורמלה, יפו, ואף עכו בצפון וכמובן עיר דוד יקבלו תנופה גדולה של התיישבות יהודית?

שאלה שורשית עוד יותר, איך הלכנו רחוק בקומה זקופה ובראש מורם ליהודה ושומרון עם ההתיישבות הגדולה והרחבה במאבק מול הישמעאלים שביישובים לידינו, עד ששכחנו שהערבים בתוכנו שמעבר לכביש ואצלנו בבניין מרגישים בעלי הבית? כך שימשיכו בשגרה עם מואזין להעיר אותנו בלילה, יריות באוויר (שכבר פגעו בראשו של ילד) גניבות ופריצות (אופניים הפסקתי כבר לקנות..), והטלת אימה ופחד על התושבים בעיר?

כקומונר לשעבר בסניף אריאל בנים בלוד לפני כשנתיים, כבר חווינו המון הפרעות והצקות ואף מריבות של מכות של המדריכים לבין הערבים. גם השנה ובעיקר בשבת האחרונה, כבר קרו לנו מקרים רבים של הפרעות והסתכסכויות עם ערבים , מכות מילדים, נערים ומבוגרים (זה עובד מאוד פשוט- אתה מחזיר ומגרש את הקטנים שבאים מולך, והם מביאים את המבוגרים) דריסות אופנים, נשק חי, יציאה עם אלה לקראתנו ועוד -וכל אלו בעצירת הפעילות הסניפית, ליד החניכים המפוחדים הצופים מהצד על ההתנהלות המבוהלת שהפכה להיות שגרתית.

במשך פעולות ימי החול ושבתות הסניף המונה כ90 חניכים פועל בחוץ בגן גנדי העירוני ובמקומות אחרים המפוזרים בעיר ללא מבנה וללא ביטחון. המשטרה שנמצאת מעבר לכביש מהגן לא נותנת תמיכה, חושבת שאנו צוחקים איתה על שערבים מגיעים ללא שום מונע ועושים ככל העולה על רוחם, לא מגיעה ולא מטפלת ולא אכפת לה מהחניכים המבוהלים שרצים למשטרה בזמן שהמדריכים נאלצים להתמודד עם הערבים לבדם.

בתקופה האחרונה ההורים מפחדים לשלוח לסניף, החניכים כבר מזמן לא באים, וההגעה לסניף אריאל בנים בלוד פירושה - הגעה למלחמה!

 חשיבות רבה בהתיישבות בלוד, אשר לא סתם סמל העיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון (מגילה ד ע"א) מהווה תיאור של שיבת העם היהודי לארצו – "ושבו בנים לגבולם" עם עלי זית.

ישנה בדיחה עצובה שאומרת: רק בלוד יכול להיות לך את "מוחמד" שגר ברחוב הרב קוק, "אחמד" ברחוב עלייה ב', "מוסטפה" בשד' צה"ל והכיכר המרכזי הסמוך למסגד הוא "כיכר הפלמ"ח"..

עוד אספר לכם סוד שלצערנו "שכונת הרכבת" בלוד- כבר איבדנו אותה. רק של ערבים. האגדה מספרת שיהודי שנכנס לשם לא חוזר.

כיצד יכול להיות שבמקום שכבש יהונתן המכבי מהיוונים, במקום שדרכו גדולי התנאים רבן גמליאל, ר' יהושע, ר' אליעזר בן הורקנוס ור' טרפון רבותיו של ר' עקיבא, ר' יהודה בר עילאי, נחום איש גמזו, ר' אלעזר המודעי, ר' אליעזר הקפר, האמוראים רבי יהודה בן פזי, רבי חמא, ר' יהושע בן לוי ועוד,  תדרוך כף רגלם של צוררינו ומבקשי איתנו?

נכון, אסור לנו להוריד רגל מהגז מענף ההתיישבות הגדול ביהודה ושומרון ובכל חלקי ארצנו במאבק עם הישמעאלים שביישובים לידינו, אך אסור לנו לשכוח את המאבק מבפנים על מולדתנו.

אנו קוראים לכם, השליחים האמתיים, האידאליסטים שהולכים להקים גבעות ויישובים, שהולכים "להתנחל" בקומה זקופה ובראש מורם באביתר, יצהר ובית אל – בואו גם ללוד ולשאר הערבים המעורבות! אנו זקוקים לכם!

 

בליל שישי (חמישי בערב) לפני כמה שבועות היינו קבוצה של מתנדבים בהגנת העיר בשכונת גני אביב, במרחק הליכה מאותו מקום שנרצח יגאל יהושע הי"ד.

 דיברנו שם יחד עם סגנית ראש העיר על ההגנה בלבד שלנו על השכונה היהודית בתפקידנו החשוב מול הערבים הפורעים שבעיר.

שוחחנו על כך שאנו צריכים למנוע מהערבים מעבר לכביש להתקרב אלינו ולשרוף מכוניות, לזרוק אבנים ועוד.

אך שאר הדברים שכתבתי בכתבה (ביום רביעי) שאמרה סגנית ראש העיר, הוצאו מהקשרם ולא נאמרו כך.

אני בטוח שסגנית ראש העיר פועלת רבות למען הגנת התושבים, למען השלום והשקט בין יהודים וערבים.

אני בטוח שעיריית לוד פועלת רבות למען ביטחון תושביה ועושה מאמצים גדולים וכבירים להרמת העיר בכל התחומים. וביניהם החינוך, הביטחון, תנועות הנוער ועוד.

חזק ונתחזק בכל דרכינו, למען השלום הכלל עולמי בחזון אחרית הימים:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. והָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה, אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ‍ִם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים. וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. "

(ישעיה ד, א-ד)