מורה דרך

במכללת אפרתה מבינים שלא פחות מהפדגוגיה והחומר הלימודי ישנה חשיבות בהכשרת מורי העתיד להתנהלות אתית ומוסרית ראויה כדי שיהוו דמויות מופת לתלמידיהם

שילה פריד , ז' בתמוז תשפ"א

מורה דרך-ערוץ 7
תלמידות
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

המוסדות להשכלה גבוהה בישראל עושים כל מאמץ להוציא את בוגריהם לעולם העבודה עם הידע הנדרש והניסיון המקצועי שיהפכו אותם למובילים בתחום העיסוק שאליו הם מיועדים, בטח ובטח כשמדובר בתחום החינוך. אולם במכללת אפרתה החליטו לשים דגש במהלך הכשרת הדור הבא של המורות ונשות החינוך לא רק על הכלים המקצועיים אלא גם על הרמה הערכית, המוסרית והאתית של מורת העתיד.

כך חוברה אחרי סיעור מוחות קדחתני ובשיתוף כל חלקי המכללה אמנה אתית שפורסמה במכללה, ובה נכתב כי בכוונתה לכונן מוסד המתנהל בצורה ערכית ונכונה יותר שגם בוגרותיו הן נשות חינוך שלא פחות מהחומר הלימודי והתוכן החינוכי מעבירות לתלמידיהן התנהלות וערכים של מוסר יהודי.

לא תקנות או ענישה אלא דרך חיים

אחת ממובילות המיזם היא ד”ר מנוחה כהן אמיר, ראש החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת אפרתה. “האמנה האתית היא חלק ממשהו הרבה יותר גדול שאנחנו מובילים במכללה”, מסבירה כהן אמיר, “הגענו למסקנה שאנחנו חושבים שהנושא של אתיקה וחינוך בהוראה מצריך התייחסות כחלק מהכשרת הסטודנטים להוראה. זה נושא שלא עוסקים בו מספיק והוא לא חלק מתוכנית הלימודים האקדמית, למעשה אנחנו מהראשונים בארץ שנוגעים בזה כחלק ממסלול ההכשרה של הסטודנטיות שבדרכן להיות נשות חינוך. זה לא רק למה לא להעתיק במבחנים אלא עיסוק רציני בשאלות אתיות רבות שניצבות כיום בפני הסטודנטיות וכן בסוגיות שהיום הן אולי לא מודעות להן אבל בעתיד הן יידרשו להן מול התלמידות במסגרות שבהן ילכו ללמד”.

השאלות האתיות ילוו את הסטודנטיות בשלבים רבים בחייהן המקצועיים ובמכללת אפרתה מבקשים להכשיר אותן לעיסוק נכון ויעיל גם בשאלות אלה. “נניח”, אומרת כהן אמיר, “שתלמיד ניגש למורה כדי להתייעץ איתה על דבר אישי ורגיש והוא מבקש ממנה לא לספר להורים שלו או לגורמים אחרים. היא מבינה שהכי נכון זה להתייעץ או לדווח להורים על מה שהתלמיד סיפר לה. מה הכי נכון לעשות? איך היא צריכה לנהוג? יש גם שאלות אתיות שסטודנטים נתקלים בהן כבר היום: האם אפשר לבקש מבעלי או מאמא שלי לעזור לי בכתיבת עבודה? האם זה בסדר שאני אאסוף את החומר אבל מישהו ינסח בשבילי את המאמר שאני צריך להגיש? כל אלה הן בעיות שנתקלים בהן כל הזמן וראוי לתת להן מענה. אם מישהו חושב שבעיות של העתקה במבחנים לא קיימות אצל דתיים ובמוסדות תורניים וערכיים טועה. המתח והלחץ בלימודים עלולים להשפיע גם על אנשים דתיים. אנחנו רואים בעצמנו מי שמכשירים את הסטודנטיות לעיסוק בנושאים כאלה היום וכן בעתיד כמורות”, היא אומרת.

“אחד הדברים שחשבנו עליהם הוא אמנה אתית. אמנה אתית זה לא תקנון, זו תשתית ערכית מוסרית למה שצריך להיות בחיי המכללה. אלו לא תקנות וזה לא כולל ענישה. זה דבר קהילתי וערכי שהוא חלק מהחיים שלנו כמכללה. אנחנו מתייחסים למכללה כקהילה שמורכבת משלושה מעגלים: סטודנטים, מרצים וצוות מנהלי. את האמנה כתבנו צוות מצומצם וחשפנו לכל מעגל. נתנו למרצים מקרים מהחיים, כמו תלמידה שהעתיקה עם חברות ומתלבטת אם להודות בכך. נתנו לסטודנטים לקרוא, ללמוד ולהגיב, ואחרי תיקונים חתמנו כולם על האמנה והיא נתלתה במקום מרכזי במכללה. כל סטודנטית באפרתה משתתפת בשנה הראשונה ביום עיון בנושא אתיקה, מקבלת את האמנה ולומדת אותה. במסגרת קורס דידקטיקה כולן נדרשת באופן עצמאי להשתתף ביחידה מול המחשב שבה כל סטודנטית מקבלת שאלות אתיות שהמחשב מעלה בפניה והיא בוחרת את אחת התשובות. המחשב לא אומר אם זה נכון או לא נכון כמו במבחן, אלא מסביר מה נכון או מה הבעייתיות בתשובה שהתלמידה בחרה”, היא מתארת את האתגר בהתנהלות מול שאלות אתיות.

זיקה עמוקה למקורות יהודיים

לאחר שכל חלקי המכללה לקחו חלק בגיבושה של האמנה, נכתב בה כך: “אנו, חברי קהילת מכללת אפרתה, מבקשים לחנך מורות וגננות שישמשו דמויות מופת לתלמידיהן הן כמורות הן כבני אדם. קהילת המכללה כולה – סגל המרצים, אנשי המנהלה והסטודנטיות – שותפה מלאה למטרה זו, ושותפות זו היא הבסיס לכתיבת אמנה אתית זו. מטרת האמנה היא ליצור תשתית של מוסריות ושל ערכיות במכללה באמצעות העלאת מודעות חברי הקהילה לראוי ולשאינו ראוי במכללה ובחיי היום־יום. חברי קהילת מכללת אפרתה מכירים טובה לדור המייסדים ושואפים ללכת בדרכם. הקהילה יונקת את ערכיה מדורות של מורים ושל תלמידות, ופניה לעתיד. מוסר והתנהגות מוסרית הם לכאורה ערכים מובנים מאליהם בקהילה שלנו. למרות זאת אנו רואים חשיבות במסמך מחייב שישמש אבן דרך”.

מתוך הערכים שעליהם מחונכים הסטודנטים, הובהר באמנה, נגזרים פרטי ההתנהגות האתית הראויה הן לסטודנטיות והן לצוות ההוראה: “יש לנהוג בכל חברי הקהילה בכבוד ולהימנע ממצבים העשויים להביך או לפגוע פגיעה גופנית, רגשית או חברתית. לנהוג ביושר ובכבוד עצמי בעת מילוי הדרישות. לשמור על המרחב הציבורי של המכללה ולהקפיד על התנהגות נאותה”. ואם, למשל, מצופה מהסטודנטים להגיש עבודות ומטלות במועד כדי לאפשר למרצים ולבודקי העבודות לעמוד גם הם בלוח הזמנים הנדרש, או שהן נדרשות להימנע מהעתקה ולמנוע העתקת מטלות, עבודות ומבחנים, אזי מצוות ההוראה מצופה לבדוק עבודות ומבחנים ולהחזירם במועד שנקבע או להתאים את דרישות הקורס למדיניות המכללה, לנהוג בהגינות ולהימנע מאפליה בין סטודנטיות. “המסמך נכתב מתוך זיקה עמוקה למקורות, מתוך אמונה שאפשר וכדאי ללמוד מתוכם מוסר יהודי מהו”, מדגישה כהן אמיר.

מי שבלט בין יתר חברי הצוות בהובלת המהלך הוא הרב ד”ר חנן יצחקי, רב מכללת אפרתה וראש התוכנית לתואר שני בזיכרון, מורשת ישראל וחינוך. לדברי הרב יצחקי, למרות שמוסד דתי ותורני נותן אמון בסטודנטים וסומך על יושרם, עדיין נושא האתיקה הוא דבר שצריך להיות חלק חי מתוכנית הכשרת עובדי ועובדות ההוראה העתידיים. “הנושא של אתיקה כולל הרבה סוגיות שלא קשורות רק למותר או אסור, נכון או לא נכון”, מדגיש הרב יצחקי. “סוגיות היושר לא מסתכמות בשאלה האם מותר להעתיק בבחינה או לא. יש שלל נושאים של יחסים בין עובד למעביד, בין גברים לנשים ובין מורה לתלמיד שראוי לנו לתהות בענייניהם”.

הרב יצחקי מתאר בשיחה איתנו כמה מהנושאים שבהם נדרשים הסטודנטים לדון במהלך העיסוק בסוגיות אתיות: “זמן בדיקת מבחנים הוא שאלה. יש מורים שמחזירים מבחן אחרי יום, ויש כאלה שאחרי שלושה חודשים. מה המחויבות של המורה בעניין הזה? אנחנו מנסים לשמור על שיח מכבד והוגן. כאשר יושבים בהפסקות ומדברים בחדר המורים, כמה אפשר ליפול ללשון הרע או רכילות? אנחנו מכשירים מורות לעבוד ביושרה ובמוסריות. במהלך עבודת המורה צפות ועולות אינסוף שאלות חינוכיות, ערכיות ואמוניות. הנה עוד דוגמה כדי שנבין את האתגר: יש צלצול לכניסה לשיעור, תמה ההפסקה, המורה מסיימת לאכול, מברכת, עוברת במזכירות והנה היא איחרה לשיעור בעשר או בשתים עשרה דקות. האם זה לגיטימי? האם זה דבר ראוי? אנחנו מנסים לברר כיצד ליצור אווירה נכונה בחדר המורים והמורות. האמנה לא מדברת על כל עניין ועניין אלא יש פה קריאת כיוון להיות מוסריים. יש על מה לחשוב, במה לדון. להשתדל ולפעול להכשרת מורים מוסריים יותר בבחינת ‘ועשית הישר והטוב’. הרמב”ן אומר על הפסוק הזה שכוונתו לומר שלא הכול נכנס לתורה בדמות הלכה או ציווי, אבל הכיוון להיות נכון וראוי בהחלט קיים”, הוא מסכם את התורה כולה.

ד"ר עפרה מייטליס, רכזת לימודי החינוך במכללת אפרתה, מפרטת: "המטרה שלנו היא שהאמנה תשמש בסיס ערכי ומוסרי להתנהגות המצופה בתוך המכללה ומחוצה לה ובעתיד כמורה בישראל.

"הרעיון הוא לא להסתפק בתקנון, במה מותר ובמה אסור, אלא גם במה שראוי ובמה שאינו ראוי. זו התשתית הערכית להתנהלות חברי קהילת המכללה. בנוסף לחוקים והכללים המצויים בתקנון, אנו מציגים תשתית ערכית שהתקנון נגזר ממנה. הרבה מהסוגיות האתיות שאנחנו עוסקים בהן אלה דברים שהם בתחום האפור, זה לא איסור מפורש. לכן חשוב לדבר על הגינות, יושרה ואחריות. אלה הדברים שאנחנו בוחרים לנהל לאורם את חיינו. אי אפשר להכשיר מחנכות רק לפי חוקים וכללים.
בשנים הראשונות של כתיבת האמנה נתנו לתלמידות אפשרות לדון ולהעיר הערות ועשינו תיקונים ברוחן. הובלנו את המהלך הזה עם הדיקן לשעבר ד”ר דוד ברודי שהחל את הרעיון, והיום הוא מונחל לסטודנטים ביום עיון שד”ר מנוחה כהן אמיר מקיימת פעם בשנה”.