חינוך לדורות

ברכת הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג לקוראי המוסף חינוך לדורות

הרב פרופ' יהודה ברנדס , ז' בתמוז תשפ"א

חינוך לדורות-ערוץ 7
הרב פרופ' יהודה ברנדס
צילום: גרשון אלינסון

אחרי מלחמת העולם הראשונה החליטה ועידת המזרחי העולמית שיש צורך בהקמת מוסד להכשרת מורים למוסדות החינוך של התנועה בארץ ישראל. החלטת המזרחי נבעה מן ההבנה שהמורים של מערכת החינוך הדתית־ציונית־מודרנית בארץ ישראל עומדים בפני משימות שונות מאלו של מערכת החינוך המסורתית של היישוב הישן מחד גיסא, ומאלו של מערכת החינוך העברי הציוני מאידך גיסא.

בחורף תר"פ (1920) הקים הרב משה אוסטרובסקי־המאירי את המוסד עם קבוצת תלמידים ראשונה. בשנת הלימודים תרפ"א (1921) התמנה לעמוד בראשו ר' אליעזר מאיר ליפשיץ, והוא שימש כמנהלו עד פטירתו בשנת תש"ו (1946). הסמינר נקרא לימים מכללת ליפשיץ על שם מייסדו, ובהמשך התאחד הסמינר עם מכללת הרצוג.

לרגל מלאות מאה שנים להקמת הסמינר, מקיימת מכללת הרצוג בשיתוף עם מוסדות נוספים בארץ ובעולם כנס בינלאומי בנושא הכשרת מורים לחינוך הדתי, בימים א'-ג', י'–י"ב בתמוז (20-22 ביוני). גיליון זה יוצא לאור לקראת הכנס ולכבוד מאה שנות הכשרת המורים הדתיים בארץ ישראל.

במשך מאה השנים שחלפו מאז הקמת הסמינר הראשון הוקמו מכונים וסמינרים נוספים בארץ והפכו עם הזמן למכללות אקדמיות לחינוך. כיום נמצאות המכללות בשלבים שונים של איחודים והיערכות לקראת מעבר לתקצוב הות"ת.

רבבות תלמידים ותלמידות צמחו במשך מאה השנים במכללות החמ"ד, והן ליוו את צמיחתה המפוארת של מערכת החינוך הציונית־דתית בתקופת היישוב, שהפכה להיות מערכת החינוך הממלכתי־דתי החל מקום המדינה ועד ימינו. מורי המכללות ובוגריהן היו עמוד השדרה של המערכת לא רק בתחום ההוראה אלא גם בניהול ובפיקוח, בהקמת מוסדות ורשתות חינוך, בפיתוח תוכניות לימודים, ספרים וחומרי למידה, במחקר תורני ואקדמי, בתחום החינוך ובתחומי דעת רבים אחרים.

ריבוי המכללות מאפשר להן להגיע לאוכלוסיית לומדים מגוונת ולטפח דרכים שונות של הכשרת מורים המשתלבים בתוך המגוון הרחב של מערכת החינוך הדתית והכללית בישראל ובתפוצות.

בחלוף השנים התאימו המכללות את עצמן גם לשינויי הזמן. גם בהשפעת התרבות הסובבת ובאתגרים שהיא מציבה לחברה הדתית ולחינוך הדתית, גם בהתאם לשינויים שחלו בחברה הדתית עצמה, שככל שגדלה והתעצמה גם התגוונה והלכה. קיים גיוון באוכלוסיות התלמידים והתלמידות מכל רחבי הארץ והשדרות החברתיות בה. יש גיוון באופי הדתי, החינוכי והאקדמי, יש גיוון בתחומי המיקוד והדעת, בסגנונות הלימוד ובאופי החברתי של הסגל והתלמידים במכללות בדומה לגיוון הקיים במערכת החינוך כולה.

המכללות הדתיות אינן שוקטות על שמריהן ואינן נחות על זרי הדפנה. כולן נדרשות להתחדש כל הזמן, מפני שהעולם שמסביבן משתנה כל הזמן, ומהירות השינוי עצמה גדלה והולכת. האתגרים משתנים, אוכלוסיית התלמידים משתנה, אופייה של החברה הישראלית משתנה ואפילו התיחום שהיה די ברור בעבר בין חרדים, דתיים וחילוניים כבר אינו ברור כל כך, לא בחברה שמסביב וגם לא בתוך המכללות עצמן. הן מכילות היום קהילת תלמידים מגוונת לאין ערוך מכפי שהייתה בראשית הדרך ולומדים בהן גם תלמידים ותלמידות מן המגזר הכללי, המסורתי והחרדי.

לפיכך, גיליון זה, כמו הכנס שלכבודו הוא מתפרסם, אינו מסכם את ההישגים של העבר אלא מכוון אל העתיד. כל אחת מן המכללות התבקשה להציע נושא אחד מן הנושאים החינוכיים המעסיקים אותה כעת, שבהם היא מתחדשת ומציעה תרומה לכלל. כל מכללה בחרה מסלול שבו היא מתחדשת ויוצרת בתחילת המאה השנייה לקיומה של הכשרת המורים הדתיים. כצפוי, התקבלה תמונה רב־גונית, המצביעה מצד אחד על הערכים המשותפים לכל המכללות, ששורשיהם יונקים מן היסודות שהונחו כבר לפי מאה שנה על ידי הרא"ם ליפשיץ וחבריו וענפיהם מתפשטים למגוון של תחומים ורעיונות חדשניים.

אביע כאן ברכה ותקווה שהתוכניות המוצגות בחוברת הזאת, ושאר החלומות והשאיפות של המכללות, יעלו יפה, יגיעו להישגים המצופים ולמעלה מכך, ומתוך כך השגשוג והפריחה יתרחבו מן המכללות אל מערכת החינוך כולה, הממ"דית והממלכתית, בארץ ובעולם, לדור הצעיר ולדורות הבאים.

בברכה,

הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג, מפיקת הכנס הבינלאומי לחינוך