בנוגע לממשלה שקמה בואו נחשוב בצורה שקולה, בלי רגש וטינה. לא סוד שבימין יש אכזבה גדולה מממשלת בנט-לפיד, ולכך סיבות נכוחות. אבל יש זווית אחרת כדי להתבונן במצב.
מלבד עצם המחזה המרענן שיהודים בעלי דעות שונות יושבים ביחד, הנתונים האישיים של חלק חשוב משרי הממשלה מציגים תמונה שאפשר להתעודד ממנה.
מרגיעה העובדה שבין השרים החדשים נמצאים כאלה ממפלגות ימין או בעלי השקפה פוליטית ימינית. בפרט יש מקום לעשות השוואה ולשאוב עידוד נוכח התופסים בהגה במשרדים מסוימים מול קודמיהם בתפקיד.
אישים בולטים בממשלה החדשה:
ראש הממשלה נפתלי בנט נאמן לארץ ישראל ובעל הבנה מציאותית של הביטחון הלאומי של ישראל, תוך שהוא מחזיק בנושא ההתיישבות בידיו;
שר החוץ יאיר לפיד בעל היכרות עם הזירה הבינלאומית בבואו לתחזק את מעמדה של ישראל בעולם;
שר האוצר אביגדור ליברמן מחויב לכלכלה חופשית, פישוט הביורוקרטיה, ותיקון תקציבי לגבי המגזר החרדי;
שר המשפטים גדעון סער מחויב לרפורמות נחוצות בענייני מערכת המשפט והפרקליטות;
שר השיכון והבינוי זאב אלקין אחראי לקדם בניה לטובת העם ולא מגזר מסוים;
שרת הפנים איילת שקד מחויבת לעסוק בתופעת המסתננים כיעד ראשי;
השר לענייני דתות מתן כהנא מחויב לתקן עיוותים בנושא כשרות ודייני ורבני ישראל ברוח הציונות;
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אחראית לקדם את מערכת החינוך ברוח שינויים רצויים;
השר לביטחון הפנים עמר בר לב יפעל לחיזוק הביטחון ולמגר הפשע והכאוס במרחבי המדינה;
השר במשרד האוצר חמד עמאר יוסיף בין השאר קול חשוב לטובת צרכי העדה הדרוזית בישראל.
ככלל, השרים מביאים יזמה, אנרגיה, ואמביציה למלאכת השלטון. האמת, הממשלות בשנים האחרונות שידרו סוג של עמידה במקום, חוסר מעוף, עייפות החומר.
התמונה איננה שחורה משחור. המדינה בידיים טובות ולא נמצאת על סף תהום. היהדות לא בסכנת כליה. תשתחררו מדיכאון ובהלה. עם זאת, רק שארץ ישראל לא תיפגע במהלך העתיד הלא נראה לעין.
מילה אישית
לגילוי נאות, אני חבר בתנועת הליכוד ומצביע ליכוד, אך המצב שנוצר בממשלה גרם לי לחשוב מסלול חדש ועדכני לאור העובדות. על האלטרנטיבה של ממשלת נתניהו עם ההרכב המסורתי, אחסוך מילים ברשימה זו.