המרענן הרשמי

בתור רענני מובהק, יעקביני משרטט קווים לדמותו של ראש הממשלה שמתגורר בעיר שכולם אוהבים לשנוא

יאיר יעקבי , ז' בתמוז תשפ"א

המרענן הרשמי  -ערוץ 7
יאיר יעקבי
צילום: שלומי יוסף

שבועות היסטוריים עוברים עלינו, ואני לא מדבר רק על ההדחה המפתיעה של לברון ג'יימס מפלייאוף ה־NBA, למרות שאני בטוח שכולכם אוחזים בכדורסל אמריקאי וצמאים לכמה שיותר מלל בנדון. אני כמובן מתכוון להדחתו של מלך אחר, בנימין נתניהו, שממש כמו לברון ג'יימס היה נדמה שנים כלא פגיע ולבסוף נוצח על ידי קירח תזזיתי בשם כריס פול הלוא הוא נפתלי בנט, להבדיל כמה עשרות סנטימטרים.

בקיצור, השבוע נפתלי בנט הפך לראש הממשלה הסרוג הראשון אבל איך אומרים, לא בדיוק אל הנער הזה התפללנו. הפרת ההבטחות הבוטה של בנט בדרך אל כס ראשות הממשלה לא משאירה רק טעם מר בפה אלא גם חששות אמיתיים באשר למדיניות שינחיל בשנים הקרובות.

למזלכם, ראש הממשלה נפתלי בנט הוא לא רק סרוג אלא סרוג רענני, בדיוק כמוני במקור. כך שאין מתאים יותר ממני לבאר לכם קצת את טיבם של דתיים רעננים ובכך לשפוך אור על דמותו של בנט ומה יש לצפות ממנו בעתיד.

1. דתיים רעננים לא סופרים את כפר סבא.

כדי להתנשא על מישהו צריך בכלל להכיר בקיומו, ואנחנו כרעננים סרוגים משתדלים להתעלם משכנתנו המזרחית ככל האפשר. "שתי גדות לכביש ארבע, זו שלנו, וזו מעניינת את הסבתא". וכשבכל זאת אנחנו פוגשים כפר־סבאי, אנחנו משתדלים לשלב בשיחה התפארות מאוד לא מרומזת בשבח כביש אחוזה שלנו, שחוצה את רעננה כפלס ומחלק אותה בקווים של שתי וערב משל הייתה ניו־יורק של המזרח התיכון. לא זו אף זו, את רעננה הכרחנו את כולם לכנות "פנינת השרון", בעוד כפר סבא מסתפקת בתואר "זו שגם בשרון". זה כאילו אנחנו מבקשים מכות. והרבה פעמים אנחנו מקבלים. לפעמים גם מהרצלייניים. אבל זה מחיר פעוט לשלם כדי להיות רענני.

לכן אני אומר שבתחום הביטחוני הציפיות מבנט צריכות להיות בהתאם. הרי איך אמרו כל השנים רואי השחורות - "אם ניתן להם מדינה, יהיו פה טילים על כפר סבא". בסדר, אבל אנחנו רעננים, נשמה.

2. אנחנו לא טחונים.

לא תמצא רענני שיודה שהוא טחון. אין טחונים ברעננה, כולנו הגענו לכאן כשהכול היה פרדסים. "אני פה כי כשהתחתנתי לא היה לי כסף לקנות בפתח תקווה" - זה משפט שאפשר לשמוע ברחובות רעננה תדיר, אפילו סתם מאנשים שהולכים ברחוב ומדברים לעצמם.

איך בדיוק בנאדם עובר לרעננה ב־2014 ומספר לך סיפורים מפורטים על מוכר הקרח שהיה עובר ברחוב וממלא את המקררים? לא ברור. אבל איכשהו זה נשמע משכנע.

לכן אנחנו הרעננים, ובכללם ראש הממשלה החדש, רגישים מאוד לנושא הפערים הכלכליים. כי קל לנו להזדהות, הסך הכול מדובר עלינו.

3. כולנו חוצניקים.

ברעננה יש המון אנגלו־סַקסים במקור, אבל כולנו אנגלוֿ־סַקסים בהתהוות. איכשהו זה משתלט עליך. הרי"ש שלך משתנה, החי"ת נעלמת וחולצת השבת נכנסת לתוך המכנסיים.

"יעקבי, מאיפה אתה באמריקה במקור?" היו שואלים אותי הרבה, ואני תמיד הייתי אומר מיסיסיפי הונגריה. כי מה תגיד.

עד היום אני לא אומר מלפפון, אני אומר קיוקמבר. מדובר בפלא לינגוויסטי. עובדה, יכולתי לומר פלא לשוני, אבל אמרתי לינגוויסטי. כי חן המקום על יושביו ומבטא המקום לא כל שכן.

לכן אפשר לצפות בתחום החוץ למערכת יחסים טובה עם ידידתנו הגדולה ביותר, אולי בכלל נעביר את המדינה לאוהיו.

4. לא בונים על חורף.

רעננים תמיד מופתעים כשאשכרה יורד גשם בחורף. מים מהשמיים? מי יכול לצפות דבר כזה? לא רעננים.

בכל שנה רחוב קרן היסוד מוצף מחדש כמו ונציה ספונטנית, ולא תגידו, תקציב לתשתיות לא חסר ובדרך כלל פנינת השרון נותנת בראש בתחום. אבל איכשהו התמונה הזאת של תושבים על קיאקים בפברואר פשוט עושה לנו את זה. כשאנחנו אומרים "ותן טל ומטר לברכה" אנחנו מתכוונים ליקנעם, או לבניאס, אולי אפילו לכפר סבא אם היינו מוכנים להודות שהיא קיימת. אבל ברעננה נשמח למעונן חלקית וגם זה בלחץ.

אז כשזה מגיע לתחום התשתיות הציפייה מראש הממשלה הרענני צריכה להיות בהתאם. תסלחו לו, הוא לא מכיר משהו אחר.

5. כולם שונאים אותנו.

פה אני לא מחדש לכם כלום, הרי אתם השונאים. "נה, נה נה נה נה נה נה, לא סובלים את רעננה" זה ניגון מכוון שהייתי צריך לסבול במשך כל שנות נעוריי לו הייתי טורח ללכת לבני עקיבא. אבל לא הלכתי, כי בשביל שמישהו יקניט אותי אפשר להישאר בבית.

עיון זריז בסעיפים הקודמים שופך קצת אור על הסיבה לכך שרעננים מוציאים מאחרים כל כך הרבה אמוציות. ואיך לומר, דרכו של ראש הממשלה בנט לשלטון כנראה לא עוזרת המון לתדמית.

אפשר רק לקוות שתפקודו של בנט בתחומים כמו ביטחון, כלכלה, חוץ ותשתיות יועיל לשקם מעט את המוניטין הרענני הרעוע.

אה, התיקים האלה בכלל לא בידיים של המפלגה שלו? נו, אז תשכחו מזה.

jacobi.y@gmail.com