תחרות גם בכשרות

הצעה שנכנסה להסכמים הקואליציוניים לקראת חקיקה בכנסת תורה לפתוח את אזורי הכשרות לתחרות ללא מחויבות לרבנות המקומית, במהלך שיועיל גם לאיכות השירות וגם לאמון הציבור הרחב ברבנות. דעה

תני פרנק , ז' בתמוז תשפ"א

תחרות גם בכשרות-ערוץ 7
תני פרנק
ערוץ 7

מערך הכשרות בישראל הוא דוגמה לכל מה שמשובש ביחסי דת ומדינה.

מדובר במערך ריכוזי שנשלט על ידי גורמים חרדיים הקובעים את ההלכה בפרשנותם המחמירה, ובאמצעות הרגולציה הפתלתלה של כשרות בישראל למעשה כופים את עמדתם ההלכתית על כלל הציבור, גם על מי שאינו נוהג על פי ההלכה כלל.

גם אם יש צורך במתן שירותי דת מובהקים כמו השגחה על כשרות או תפעול מקוואות טהרה, ראוי שהשירותים האלה יינתנו באופן הגון, שקוף, בלא כפיית נורמות דתיות מסוימות, תוך הענקת אוטונומיה מקסימלית לצרכן לבחור את ספק השירות על פי השקפתו.

אפשרות אחת היא להפוך את הרבנות או המשרד לשירותי דת לרגולטור מינהלי, תוך מתן רישיונות לתאגידים פרטיים שגם כך פועלים בזירה (הידועים יותר בשם "בד"צים") לספק את השירות תחת כללים מינהליים בסיסיים ותוך גילוי וחשיפת אופן השירות לצרכן. כך, למשל, יוכלו רבני צהר להתחרות בשוק הכשרות הבסיסי ובד"ץ בית יוסף יוכל להתחרות בשוק כשרות המהדרין.

אפשרות כזו עוד רחוקה מיישום, גם במסגרת הממשלה החדשה. אך יצירת תחרות בשוק הכשרות, גם אם בקרב ספקי הכשרות הקיימים, היא קריטית ליצירת התיקון הנדרש במערך. זה העיקרון העומד בלב ההצעה שאנו מקדמים כחלופת ביניים – פתיחת אזורי הכשרות, אשר הוכנסה להסכמים הקואליציוניים ומתעתדת להגיע לחקיקה בכנסת. הרעיון פשוט: אם כיום כל רב מקומי רשאי לספק שירותי השגחה על כשרות ברשות המקומית שבה הוא מכהן בלבד, מה שיוצר כ־150 מונופולים מקומיים, התיקון המוצע יאפשר לכל רב מקומי לספק כשרות בכל רשות מקומית, ללא מגבלה גיאוגרפית.

כיצד זה יעבוד? שירותי השגחה על כשרות אינם שירותים הניתנים בסניף ממשלתי, הם שירותים הניתנים ישירות לבית העסק. נכון להיום המועצות הדתיות והרבנויות המקומיות מעסיקות מפקחים שמוודאים שהשירות, אשר ניתן על ידי משגיחי כשרות שמועסקים בדרך כלל על ידי העסקים עצמם, ניתן כראוי. המפקחים הללו לעיתים קרובות גם משבצים את המשגיחים לתפקידם. במקום זאת, יוכלו רבנים מקומיים להסתמך על תאגידים שאיתם יהיה ניתן להתקשר באופן מקומי, אשר יעסיקו את המשגיחים (בכך תיפתר בעיית הזיקה בין עסק מושגח למשגיח) ויהיו הזרוע הארוכה של הרב המקומי באספקת שירותי ההשגחה. הרב יעסיק מפקחים שימומנו מההכנסות העצמיות של המערך.

למה שזה יעבוד? כמו שהוכח במקרה של פתיחת אזורי הרישום לנישואין, תחרות תחת רגולציה אפקטיבית משפרת את השירותיות. על אף שגורמים חרדיים התנגדו לרפורמה הזאת בתחילה, בסופו של דבר המשרד לשירותי דת התגאה ביעילות וברמת השירות המשופרת של המועצות הדתיות בתחום הרישום לנישואין לאחר שנוצרה תחרות בין ספקי השירות. אין סיבה שהרב של רמת גן לא יוכל לתת כשרות בגבעתיים, ושהרב של ראשון לציון לא יוכל לספק שירותי השגחה בנס ציונה. מי שזה לא יהיה יעיל בעבורו, יתרכז בשיפור השירות לעסקים המקומיים. בסופו של דבר נראה התייעלות מערכתית ויצירת בחירה לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, מה שאף עשוי להוזיל עלויות בטווח הארוך.

הרכיב החסר ביותר בשירותי הדת בכלל ובמערך הכשרות בפרט הוא אמון בסיסי בין הציבור לרבנות. פתיחת אזורי הכשרות היא שינוי קטן ויעיל שיכול להגביר את האמון ולחזק את שירותי הדת הממלכתיים. זה סוג השינויים הנדרש לנו כעת על מנת לאחות את השסע בין מסורתיים, דתיים וחילונים בישראל.

תני פרנק הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה