עניין לא פטור

ההחלטה על פטור משירות צבאי מגיל 21 שעליה הכריז בנט בנאומו צפויה לעמוד במוקד עימות גדול בינו ובין גנץ וליברמן

אסף משניות , ז' בתמוז תשפ"א

עניין לא פטור-ערוץ 7
צעירים חרדים בלשכת הגיוס
צילום: נעם מוסקוביץ, פלאש 90

במהלך נאום ההשבעה של נפתלי בנט, תוך כדי הצגת קווי היסוד של הממשלה, הציג ראש הממשלה הטרי את אחד היעדים המרכזיים מבחינתו לממשלה הבאה: הורדת גיל הפטור משירות צבאי ל־21, במקום 24 כיום. "שימו לב חבריי מהסיעות החרדיות", אמר. "שנים אנחנו מדברים על הורדת גיל הפטור של צעירים חרדים מ־24 ל־21 ועכשיו אנחנו הולכים לעשות את זה. המשמעות היא אדירה, ולא סתם אתם מתנגדים. זה בעצם, בטוב, לא בכוח, משחרר צעירים שרוצים לצאת ולעבור הכשרה בגיל צעיר, ומי שרוצה להישאר ללמוד תורה ימשיך. ברגע הזה אין לי ספק שצעירים חרדים שמחים מאוד על הבשורה".

העקיצה לחברי הכנסת החרדים לא הייתה אלתור תוך כדי נאום, אלא הייתה כתובה בטקסט המקורי שאיתו בנט עלה לדוכן. גם הרעיון להוריד את גיל הפטור מגיוס ל־21 לא הגיע משום מקום, למרות שבמהלך קמפיין הבחירות של ימינה הוא לא הובלט.

כמעט כמו כל נושא בממשלה החדשה, אידיאולוגי או אזרחי, גם סוגיה זו התבררה כנקודת מחלוקת חריפה בין מרכיביה השונים. ראש הממשלה בנט רצה להוריד את גיל הפטור ל־21 באופן קבוע, אלא שצעד זה משמעותו הייתה ביטול חוק הגיוס שהיה לב ליבו של הקמפיין של שר האוצר החדש אביגדור ליברמן ומפלגתו, שנלחמו על חוק הגיוס כפי שעבר בקריאה ראשונה בשנת 2019. נוסחת הפשרה, שנראית כמו חיבור טלאים לכדי יריעה לא אחידה, הובילה לכך שהורדת גיל הפטור תופיע בחוק כ"תקופת מעבר" עד לכניסת החוק הקבוע לתוקף. בנאומו של ראש הממשלה, אגב, לא הוזכרה העובדה שמדובר בתקופת מעבר ולו פעם אחת.

אלא שבכך לא תמה ההתנגדות מתוך הממשלה עצמה לתוכנית. שר הביטחון בני גנץ, מי שברמת העיקרון אמון על תיקון החוק, מחזיק בעמדה שונה לחלוטין מאשר שותפיו החדשים לממשלה. בסוף חודש ינואר הציג שר הביטחון, באותם ימים גם ראש הממשלה החליפי, את התוכנית שלו לפתרון משבר הגיוס שמלווה את מדינת ישראל כבר עשרות שנים. עיקרי המתווה כוללים את הפרטים הבאים: קיצור שירות החובה לשנתיים, פתיחת שורת מסלולי תרומה למדינה, ועדיפות ראשונה לצה"ל ואחר כך לשאר המסלולים הביטחוניים והאזרחיים. בסביבתו של גנץ אומרים ל'בשבע' שהוא עומד מאחורי התוכנית הזאת גם כיום, כלומר בניגוד מוחלט לעמדת הממשלה שמתכננת תוכנית אחרת לחלוטין.

"מודל שמזכיר צבא שכיר"

המחלוקות הפנימיות בממשלה אינן נובעות אך ורק ממניעי אגו וקרדיט, ומדובר בסוגיה עקרונית שהשלכותיה לצבא עשויות להיות חסרות תקדים. האמירה שיוצאת מהממשלה היא שהורדת גיל הפטור זמנית בלבד, "לתקופת המעבר" כלשונם, רק שכלל לא ברור כמה זמן תימשך אותה תקופת מעבר. במהלך הימים האחרונים יצאו דיווחים כי מדובר בפרק זמן של חמש שנים, אלא שנכון לזמן כתיבת שורות אלה אף גורם מוסמך לא יכול היה לאשר ל'בשבע' את הנתונים הללו, כמו גם האם לאחר אותה תקופה מדוברת גיל הפטור יחזור ל־24.

"מה שאנחנו רואים זה ישראבלוף קלאסי", אומר תא"ל במילואים צביקה פוגל, לשעבר ראש מטה פיקוד דרום. "מנסים למכור לציבור שמדובר בתקופת מעבר, אבל יש כלל ידוע בישראל: תקופת מעבר זה הדבר הקבוע מלכתחילה אלא אם מישהו מחליט בטעות לשנות את זה. לרוב אנחנו לא נתקלים בשינויים של החלטות זמניות כאלה ואחרות".

מה הסיכוי שהפעם זה יהיה אחרת ואנחנו אכן נראה את הורדת הגיל ל־21 מתבטלת?

"אפס עגול. שום סיכוי. ברגע שייקבע שגיל הפטור יורד ל־21 הסיכוי שזה יתבטל פשוט לא קיים. זאת הצהרה חסרת כיסוי. ברגע שנתת לאנשים פטור, לא תוכל לשנות את זה. יהיה לך יותר קל לבטל את הפנסיות התקציביות בצה"ל, וזה על גבול הבלתי אפשרי".

מי שחושש יותר מכול שתיקון החוק המדובר יעבור הוא לא אחר מצה"ל בעצמו. את תיקון החוק המקורי כתבה מערכת הביטחון, כולל כמובן הצבא, אבל איש לא העלה על דעתו להוריד את גיל הפטור ל־21. הסיבה לכך פשוטה: בצה"ל מבינים שהורדת גיל הפטור תוביל לצניחה באחוזי הגיוס. על פי המצגת שהציג שר הביטחון גנץ בסוף ינואר, בשנת 2020 שיעור הגיוס של גברים יהודים עומד על 67 אחוזים בעוד שיעור הגיוס של נשים יהודיות עומד על 55 אחוזים, שני הנתונים נמצאים במגמת ירידה מתמדת מאז שנות התשעים.

"אלה האחוזים רק בחברה היהודית. אבל אם אתה מסתכל על כלל החברה הישראלית המצב עוד יותר חמור. רק שליש מהצעירים בני 19-18 מתגייסים לצה"ל. אלה הנתונים שאני מכיר מסוף 2019. ישנם עוד כשישה אחוזים שמתגייסים עד גיל 24. זה המצב שקיים כיום ועם זה הצבא מתמודד", אומר פוגל.

בצה"ל חוששים שבעקבות התיקון המתוכנן המצב רק יחמיר. ההנחה הרווחת בצמרת הצבא היא שאם גיל הפטור ירד ל־21 הדבר יעודד השתמטות נרחבת של צעירים שלא ירצו להתגייס, ובעקבות התיקון לא ייאלצו לחכות זמן רב לפני שיוכלו לצאת ללימודים ועבודה, דבר שלפחות על הנייר מוגבל במסגרת החוקים כיום. כל עוד גיל הפטור עומד על 24 מדובר בעיכוב של שש שנים, פרק זמן מרתיע בשביל מי שלא מעוניין להתגייס. הפחד הגדול ששורר בקרב הגורמים האמונים על כוח האדם בצה"ל הוביל להוראה חריגה במיוחד בשורות הצבא, שאוסרת על כל התבטאות, פומבית ולא פומבית, בנושא. גם לפניות 'בשבע' סירבו בצבא להגיב.

"נראה שאף אחד לא חשב לרגע על המשמעות של הורדת גיל הפטור", אומר פוגל. "מקבלי ההחלטות לא מבינים עד כמה מהלך שכזה יהווה מניע לאנשים לא להתגייס. הבעיה היא שאנחנו יודעים איך הדברים עובדים. את המערכת לא מעניין שום דבר חוץ מחישוב כלכלי. השאלה המנחה היא כמה אני צריך להשקיע והאם כדאי להשקיע את המשאבים הללו. לא עוצרים לרגע לשאול מה המחיר, זה שלא בהכרח נמדד בכסף, של אותם מהלכים".

ומה יהיה המחיר?

"תהליכים שיובילו את צה"ל למעבר למודל שמזכיר יותר צבא שכיר. ההשפעה של מהלך כזה על החברה הישראלית תהיה בלתי הפיכה. חלק מרכזי בסיפור הישראלי יימחק, ואנחנו נראה את ההשלכות בכל סבב חדש מול עזה או בכל גל טרור ביהודה ושומרון".

בלי צבא אין שילוב

כשמסתכלים על הממשלה החדשה קשה שלא לשים לב שלפחות חברה בכירה בה תומכת ברעיון של צבא מקצועי כבר שנים ארוכות. הכוונה כמובן לשרת התחבורה וחברת הקבינט המדיני־ביטחוני מרב מיכאלי שמקדמת עמדה זו כבר שנים, עוד בטרם נכנסה למערכת הפוליטית.

בדיוק מהסיבה הזאת מסתייג שר הביטחון בני גנץ מהורדת גיל הפטור. במצגת שבה פרש את תוכניתו למודל גיוס חדש, תוכנית שכאמור הוא עומד מאחוריה גם בימים אלה, הזהיר גנץ מפורשות מפני הפיכת הצבא ל"צבא חצי העם", וכן מ"שחיקת הסיפור הישראלי". החששות האובייקטיביים הללו מצטרפים לתחושות הקשות שנותרו אצל גנץ מהליך הרכבת הממשלה ומההרגשה שמפלגתו נלקחה כמובן מאליו למרות ההצעות מרחיקות הלכת שהגיעו מהליכוד. במערכת הפוליטית סבורים שהחוק צפוי להיקלע לקרב בין שלוש המפלגות בעקבות כך.

העובדה שבמערכת הביטחון סבורים שהתיקון המדובר רק יפגע באחוז המתגייסים הופכת לביזארית במיוחד כשנזכרים במטרה שלשמה תיקון החוק נולד. כזכור, מטרתו המקורית של החוק הייתה להביא להגברת גיוס החרדים לצה"ל, הליך שכבר נכשל באופן שיטתי במשך שנים ארוכות. באופן רשמי, ליברמן אף סירב להצטרף לממשלת נתניהו אחרי מערכת הבחירות הראשונה ב־2019 בגלל סוגיית חוק הגיוס והתעקשותו שיעבור ככתבו וכלשונו. צעד זה, כזכור, מנע את הקמת ממשלת נתניהו והוביל את מדינת ישראל לכאוס פוליטי שנמשך יותר משנתיים, שכלל לא בטוח כי הגיע לסיומו עם השבעת הממשלה בתחילת השבוע.

יש לציין שבניגוד לטענות שנשמעות בחברה החרדית, חוק הגיוס שגיבש משרד הביטחון בתקופתו של ליברמן דווקא היה מאוזן למדי. הכעס הגדול של החברה החרדית היה על כך שעל פי החוק יעדי הגיוס נקבעים בתוך מסגרת החוק עצמו, ולא בהחלטת ממשלה. ההתעקשות של ליברמן על הסעיף הזה נועדה למנוע מצב שבו הממשלה תקבע יעדים נמוכים, כך שהחוק יבוטל דה־פקטו. יחד עם זה, גם היעדים שנקבעו בחוק נמוכים למדי. לצורך העניין, יעד המתגייסים החרדים הנדרש בשנת 2021, הן לשירות צבאי והן לשירות אזרחי, עומד על 5,000 בני אדם. מדובר במספרים שקיימים בשטח בפועל.

אלא שהתיקון החדש שיפטור צעירים מלהתגייס בגיל כבר בגיל 21 יוביל לכך, לפי שורת אנשים שמעורבים בפרויקט שילוב חרדים בצבא, שכמעט לא נראה צעירים חרדים מתגייסים. לפי הערכות של עמותת נצח יהודה, כ־95 אחוזים מכלל החיילים במסלולי הפרויקט הם מתחת לגיל 21, כך שעל הנייר עדיין מדובר במועמדים לגיוס, אלא שהחשש שקיים בצה"ל לגבי צעירים בכלל - גובר משמעותית כשמדובר בצעירים חרדים.

"מי שחושב שכשיורידו את גיל הפטור ל־21 נערים חרדים יתגייסו פשוט לא חי בשטח", אומר יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה. "למה שנער חרדי בן 19 או 20 שיודע שהפטור מגיוס נמצא במרחק נגיעה יטרח להתגייס לצה"ל? הרי בלאו הכי הם עוברים דרך קשה מאוד בתוך החברה לפני שהם מתגייסים ותוך כדי השירות שלהם. אז להוריד את גיל הגיוס רק ידרבן אותם לא להתגייס. אנחנו מדברים פה על 4,000 חיילים חרדים שיש היום בצה"ל שלא נראה בצבא. קשה להסביר עד כמה מדובר במהלך שגוי".

ואולי שינו את היעד, והוא לא לשלב את החרדים בצבא אלא בחברה הישראלית?

"לפי הנחת היסוד שאם ישלבו חרדים באקדמיה זה יוביל להשתלבות טובה בחברה הישראלית יש המון היגיון בלהוריד את גיל הפטור ל־21. אבל הנחת היסוד הזאת נקבעה בתוך חדרים ממוזגים הרחק ממה שקורה בשטח ובציבור. בפועל זה רק יזיק לכל המאמץ לשלב את החברה החרדית בתוך החברה הישראלית".

למה?

"כי מדובר בשילוב שנעשה בצורה שגויה. כשאתה משלב חרדים באקדמיה בלי שום תרומה חברתית לפני כן ובנייה חברתית, תוצאות השילוב מצביעות על כישלון. הם נשארים אינטרסנטיים, סגורים בתוך המסגרת החברתית החרדית וממש לא משתלבים בחברה הישראלית. אבל זה גם יותר מזה. אנחנו יודעים שאחוז החרדים שנושרים מהאקדמיה הוא עצום, יותר מ־70 אחוזים".

איך הנשירה מהאקדמיה קשורה לעובדה שאותם חרדים לא שירתו בצבא או במסגרת שירות אזרחי כלשהי?

"זה מאוד פשוט. הם לא באו להשתלב בחברה הישראלית, אלא לרכוש מקצוע ולחזור פנימה לתוך החברה החרדית, להישמר שם ולעבוד בעבודות שרלוונטיות רק למגזר. אנחנו רואים בנתונים שרוב מוחלט של החרדים שיוצאים לאקדמיה לא עובדים בעבודות מחוץ למסגרת החרדית. כי כשלא מקנים ערכים של השתלבות בתוך החברה הישראלית, אין סיכוי שזה יקרה בצורה מלאכותית רק בגלל שהסרת מגבלה כזאת או אחרת".

אם הורדת גיל הפטור רק תפגע בשילוב החרדים בחברה הישראלית, מה כן יוביל לשילוב הזה?

"אם זה היה תלוי בי דווקא הייתי מעלה את גיל הפטור לכיוון 29, כמו שהיה בעבר. אבל את זה לא מתכננים לעשות, אז לפחות לא לגעת במה שקיים. זה גם משהו. פרט לכך צריך להשקיע תקציבים בעידוד הגיוס. מדינת ישראל הולכת להשקיע בתוכניות השילוב של חרדים באקדמיה מיליונים, כשתהיה לזה הצלחה מועטה בלבד. לעומת זאת, המדינה לא משקיעה כמעט כלום בשילוב חרדים בצה"ל ובשירות אזרחי. הרי ברור לכולם שזה הרבה יותר חשוב והרבה יותר מועיל לשילוב החרדים. אז למה אנחנו לא רואים את המדינה משקיעה בזה תקציבים? זה חוסר היגיון משווע".

כאמור, במערכת הביטחון שותקים בשלב זה בסוגיה. לא מדובר בצעד חריג, אם כי בעניין קיצור משך השירות הצבאי כן נשמעו התנגדויות של הרמטכ"ל אביב כוכבי. "הסיבה שאנחנו לא שומעים את הצבא בנושא נורא פשוטה", אומר פוגל. "הם הרי מתים מפחד שהמהלך הזה יצא לפועל, כי הם מבינים, או לפחות מתחילים להבין, מה המשמעויות שלו. ויחד עם זה, אף אחד לא ידבר. זה בדיוק כמו שלא תמצא אף רמטכ"ל שהתפטר מהצבא כי לא קיבלו את עמדותיו. מבחינה אישית יש לקצונה הבכירה הרבה שמוטל על הכף. מדובר בקריירות המאוד נוחות שלהם, ולדבר בצורה כזאת או אחרת נגד מהלך של הממשלה, כי הם חושבים שהוא מסוכן, זה משהו שהם כמעט לא יעשו. אגב, גם אני לא ממש רואה את הרמטכ"ל ואנשי אכ"א מנסים להשפיע על התוכניות הללו מאחורי הקלעים, בדיוק מאותה סיבה".

ההערכות השונות במערכת הפוליטית הן שתיקון חוק הגיוס והורדת גיל הפטור יעברו בכנסת, למרות התנגדותם של מערכת הביטחון והעומד בראשה השר גנץ. יחד עם זה, אם הוויכוחים סביב התיקון, שעוד לא הפכו לקולניים, יתגברו, הממשלה החדשה צפויה לגלות שגם הנושא הזה עלול לערער את יציבותה הפריכה.