דגל בעין

ריקוד הדגלים המסורתי של יום ירושלים, שנקטע השנה באזעקות הטילים שירה חמאס, הושלם אומנם השבוע ועבר בצורה חלקה, אך הדיונים האינסופיים והחששות יחד עם הגבלת תוואי הצעדה הותירו טעם חמצמץ של חוסר משילות

שילה פריד , ז' בתמוז תשפ"א

דגל בעין-ערוץ 7
"תמונת הניצחון של ‘שומר החומות’ שהייתה חסרה לנו”. צעדת הדגלים, השבוע
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

"ירושלים היא בירת ישראל הנצחית, בדמוקרטיה מותר וחשוב להפגין כל עוד זה לפי החוק ובמקרה שלנו על פי הכללים שקובעת המשטרה וכך אנחנו נפעל", כך הכריז כבר בתחילת השבוע השר לביטחון הפנים החדש, עמר בר לב ממפלגת העבודה, מיד עם כניסתו לתפקיד. בחודש שעבר, לפני שהושבע, בירך בר לב על ההחלטה לבטל את האירוע, אך עם כניסתו למשרדו החדש ובחינת השטח על פי גורמי הביטחון השונים קבע השר כי המצעד יתקיים.

ביום שלישי בשעות אחר הצהריים התמלאו רחובות ירושלים בצעירים ובני נוער לבושים בחולצות לבנות ונושאים דגלי ישראל, שצעדו מרחוב הנביאים דרך רחוב סולטאן סולימאן עד שער שכם. ברחבת השער התקיימה הרקדה עם דגלי ישראל, ומשם המשיכו החוגגים להתאספות בכותל. האירוע הסתיים כמעט בלי אירועים חריגים, מלבד התפרעויות נקודתיות של צעירים ערבים שהשליכו אבנים לבניין משרד המשפטים, תקפו שוטרים והניפו דגלי פלשתין. שני שוטרים נפצעו קל, ו־17 בני אדם נעצרו בסך הכול בהפרות הסדר. מן העבר השני קראו קומץ של נערים קריאות "מוות לערבים", ותקפו עיתונאים ערבים שנכחו במקום. המפכ"ל קובי שבתאי יחד עם מפקד מחוז ירושלים דורון תורג'מן, שפיקד על כלל הכוחות, עקבו מקרוב אחרי ההיערכות וההתנהלות של המשטרה במקום.

ביום שני עוד ניסו גורמים קיצוניים בשמאל לנסות למנוע את קיום האירוע. חברי הכנסת של הרשימה המשותפת שיגרו מכתב לשר בר לב ולראש הממשלה בנט ובו כתבו: "בחודש שעבר היינו כולנו עדים לעלייה במתיחות בירושלים שהובילה לשפיכת דמים נוראה ולתבערה אזורית מסוכנת", כתבו חברי הרשימה והוסיפו: "כעת ישנו ניסיון להצית את התבערה הזו בשנית. מזהירים ומתריעים מראש כי אירוע זה עלול בסבירות גבוהה ביותר להבעיר את השטח מחדש ולהוביל לאלימות ולהסלמה מסוכנות. על כן, אנו קוראים לכם להודיע בדחיפות הגבוהה ביותר כי הצעדה לא תאופשר על ידי המשטרה. זאת ועוד, אנו מתריעים כי כל טיפת דם אשר חלילה תישפך תהיה באחריותכם, וכך גם תבערה אזורית אפשרית".

בסופו של דבר, כאמור, המצעד צעד והסתיים בבטחה. השר בר לב, שזהו האירוע הציבורי הראשון שאיתו מתמודדת המשטרה מאז כניסתו לתפקיד, אמר בתום המצעד לשוטרים ולכוחות הביטחון: "אני מודה לכם על הביצוע המוצלח. פעלתם בצורה נבונה, מתחשבת, בתוך מערכת אילוצים מורכבת ותמונת מציאות משתנה. התוכנית המבצעית שהוצגה לי אמש הוכיחה עצמה והביאה לסיום מוצלח של האירוע. תודה לכלל הכוחות והמפקדים בשטח״.

"עניין לאומי ולא פרטי"

גם המארגנים סיכמו את האירוע בהצלחה. יהודה ולד, מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית ומי שהיה אמון על ארגון המצעד, מספר על החששות שליוו את תהליך ההכנה למצעד. "האירוע היה מרגש. היו לנו קצת חששות, זה לא אירוע רגיל שאתה יודע בדיוק מראש איך הוא יתחיל ואיך יסתיים", הוא מספר. "עד אחר הצהריים שלפני המצעד עוד לא קיבלנו אישור טיול ממשרד החינוך. היו חששות עד הרגע האחרון, אבל בסופו של דבר היה מצעד מכובד, מרשים, עם אלפי אנשים לכבודה של ירושלים. התמונות של בני נוער מגינים על עצמם עם ידיים על הראש במצעד שהתקיים ביום ירושלים לא יכלו להישאר כך, משהו לא נסגר שם ברמה הלאומית והיינו צריכים להשלים את התמונה בצורה שתחזיר לעם ישראל את הגאווה הלאומית".

לדברי ולד השותפות עם המשטרה בארגון המצעד הייתה חלק חשוב לא רק ברמה הטכנית אלא גם בהעברת המסר למשתתפים. "אם המשטרה לא הייתה מאשרת לא היינו עושים משהו פרטי. זה לא דבר פרטי שלי או של חבר כנסת כזה או אחר אלא עניין לאומי עם המשטרה, עם המדינה. המסלול שונה, זה לא המסלול שרצינו, היינו צריכים לשנות אותו כדי שהמשטרה תיתן את ההסכמה. זה לא מה שרצינו אבל הגאולה היא קמעא קמעא. מה שהיה חשוב לנו הוא שכן יהיה מעבר של הצעדה ברובע המוסלמי וגם הרקדה בשער שכם".

בסופו של דבר ולד מתייחס גם לאיומים של ארגוני הטרור ולחשש שהביעו גורמים שונים מפני חידוש ההתחממות בגבול עזה או בערים המעורבות. "אנחנו רואים שהאיום של ארגוני הטרור לא יוצא לפועל. היה חשש, אבל זו הזיה לחשוב שאזרחים ישראלים שצועדים עם דגל ישראל בבירתם זו סיבה להבערת המזרח התיכון. מי שיחליט אם נצעד בדגל ישראל בעיר העתיקה לא יכול להיות טרוריסט מעזה או מארגון כלשהו. ההרתעה של שומר החומות הוחזרה במצעד הזה. הריקודגלים הזה היה מראה הסיום של המבצע באמת. אפשר לצעוד בגאווה בירושלים, ואם אפשר לצעוד בירושלים יהיה אפשר גם בלוד, בעכו, ברמלה ובכל מקום בארץ. השוטרים שלנו גיבורים, ראינו את זה היום ואנחנו רואים את זה בעוד מקומות, אבל את השינוי ברוח צריך לעשות מלמעלה, בדרג המדיני".

מי בעל הבית?

שיבת ציון פרידמן, תושבת הרובע המוסלמי ופעילת ימין, סיפרה ל'בשבע' על תחושת ההחמצה מכך שהמצעד לא עבר במסלולו המסורתי. "כמדי שנה אנחנו מכינים בקבוקי מים וכיבוד לצועדים, ביומיום אין פה הרבה יהודים ובריקודגלים פתאום אלפי חוגגים מגיעים למקומות שבדרך כלל יש בהם רק ערבים. זה מרגש וזה משמח, אבל הפעם הצעדה הייתה במסלול שונה. לא עברו ברחוב הגיא, הייתה הרקדה בשער שכם אבל השוטרים לא נתנו להיכנס לשער אלא להיות רק ברחבה. הסייגים הללו לא שומרים על הביטחון והשקט אלא להפך, גורמים לערבים להרים ראש".

לדברי פרידמן דווקא השנה, כאשר המצעד התקיים אחרי סימני שאלה, הערבים הבינו כי הם שמנהלים את האירוע ולא המשטרה. "הם מרגישים שהם יכולים לפגוע. כשהם רואים את היהודים מתלבטים אם לצעוד או לא לצעוד במקום מסוים הם מרגישים שזה שייך להם. הצעדה יצאה משער שכם לכיוון שער יפו כדי ללכת לכותל לא דרך רחוב הגיא, ומיד כשהיהודים יצאו מרחבת השער הערבים הגיעו לשם, חוללו מהומות וניסו להפגין ולהכריז שהם בעלי הבית. הם מרגישים שהשלטון שייך להם במידה רבה. ברגע שהיהודים עזבו את שער שכם היה בלגן, כי אנחנו נתנו להם להרגיש שזה שלהם. כואב לי שאנחנו נתנו להם את התחושה הזאת ושבכלל יש דיון בשאלה האם יהודים יכולים לעבור שם או לא. אבל בסופו של דבר זה משמח מאוד לראות יהודים באים לפה בהמוניהם, וזכינו השנה שזה לא היה ביום ירושלים או יום חג, אל סתם כך ביום רגיל".

דובר המשטרה למגזר הדתי והחרדי שבתי גרברצ'יק סיפר על מהלך הדברים שהביא בסופו של דבר לאישור המצעד על ידי המשטרה: "המשטרה הסכימה כבר בשבוע שעבר לעריכת המצעד ובלבד שהמארגנים יקיימו מספר תנאים שהעמדנו לפתחם. בהתחלה הם סירבו והמצעד לא יכול היה להתקיים, מאוחר יותר נקבע לו תאריך חדש יחד עם המארגנים שכן קיבלו את תנאי המשטרה. ההחלטות לקיום כל אירוע שכזה, בטח באזור רגיש, מתקבלות אחרי דיונים ושיקולים כבדי משקל. החלטות המשטרה דורשות לעיתים דרג מדיני שיאשר את הדברים. המשטרה קיימה התייעצויות, לקחה בחשבון את כל השיקולים והמליצה לדרג המדיני לאשר את המצעד ואכן הוא אושר. היו פה ושם אירועים מינוריים של פגיעה בשוטרים והשלכת אבנים מצד פורעים ערביים, אבל הם לא העיבו על אווירת המצעד שנשמרה כפי שסוכם בין המארגנים למשטרה".