ערביי הרצף

דו"ח שפרסם משרד המודיעין בראשות השר היוצא אלי כהן מתריע מפני מציאות בלתי הפיכה של השתלטות פלשתינית בשטחי יהודה ושומרון, שמרחיבה את גבולות המדינה שהותוו בהסכמי אוסלו ויוצרת רצף טריטוריאלי מכפרי הגליל ועד הפזורה הבדואית בנגב.

יוני רוטנברג , ז' בתמוז תשפ"א

ערביי הרצף-ערוץ 7
שטחים שרושתו בכבישים ומבנים מערבית לאריאל
צילום: פורום ציון וירושלים בליכוד

"הבוקר הכריז ראש הממשלה של הרשות על מערכה לתפיסת שטחי C. עד היום, כל העניין הזה היה במעמד צד אחד, הפלשתינים עלו לזירה ואנחנו לא. זה נגמר. אנחנו במערכה על שטחי ארץ ישראל. מדינת ישראל היא לא באו"ם, היא צד למערכה. אנחנו נתפוס את השטחים של ארץ ישראל, ניישב בהם את אזרחי מדינת ישראל, ונבלום את הבנייה הפלשתינית". המשפטים הנחושים האלה יצאו מפיו של שר הביטחון בתחילת שנת 2020, ראש הממשלה דהיום נפתלי בנט. זמן קצר לאחר מכן הוא הודיע על מינויו של קובי אלירז ליועץ ופרויקטור מיוחד שירכז את המערכה הזאת במשרד הביטחון. בפועל, חוזה עם אלירז מעולם לא נחתם, והמערכה התפוגגה עם פרוץ הקורונה והתגייסותו של השר דאז למלחמה בה. לאחר מכן הוא הוחלף בבני גנץ, והמערכה נראתה יותר כמו מערכון סאטירי. שנה וחצי לאחר מכן בנט מתיישב על כס ראש הממשלה, הקורונה כבר מאחורינו והכדור חוזר לידיו – האם הפעם יעלה בנט לזירה אל מול השתלטות האויב הפלשתיני?

המדינה לא נוקפת אצבע

בעיתוי מקרי או שלא, בסוף השבוע שעבר התפרסם דו"ח ראשון מסוגו של משרד המודיעין, ממש בשלהי כהונתו של השר לשעבר אלי כהן, ובו התרעה חריפה של אנשי המקצוע במשרד מפני ההישגים של הרשות עד כה והמגמות המסתמנות בעתיד. הדו"ח נולד בעקבות סיור שערך עו"ד אביחי בוארון עם שורה של חברי כנסת ושרים, ביניהם שר המודיעין לשעבר אלי כהן. כהן סייר ביישוב עמיחי ובמרחבי גוש שילה, ונוכח באופן בלתי אמצעי בשיטת פעולה פלשתינית שבולטת מאוד בגוש היישובים ממזרח לשילה. כמעט עיר פלשתינית חדשה הולכת ונבנית שם, כשכיוון ההתפשטות האקספוננציאלי שלה הוא מרחב היישובים באופן מובהק. כבישים נסללים, חלקות מסומנות, בתים נבנים ומטעים ניטעים – והכול בחסות התיחום של השטחים הללו כשטח B מימי אוסלו. בפועל ההתפשטות יוצרת טבעת חנק ליישובים שזקוקים למרחב גדילה טבעי ומונעת יצירת רצף מתבקש ביניהם.

הרעיון לכתוב דו"ח שישמש ככלי עבודה לרשויות השונות – צה"ל, מל"ל, משרד הביטחון וראש הממשלה – הבשיל בין השניים, ואנשי המשרד בראשות המנכ"ל תא"ל מרדכי כהנא החלו במלאכה. כהנא עצמו גם הגיע לסיור, ובעזרת חומרים מסודרים שקיבל מבוארון ומארגונים נוספים שפועלים בתחום, חיבר את הדו"ח. הדו"ח כולל דוגמאות מפורטות לפעילות ולמגמות של הרשות הפלשתינית בפרויקט ההשתלטות שלה על מרחבי יהודה ושומרון, אבל חשוב מכך – הוא מחדד ומצביע על המטרות שעומדות מאחורי הפעילות.

"המעשה בשטח, כמו גם התוכניות שנמצאות בשלבי קידום שונים, מלמדים בבירור על כוונת הפלשתינים להשיג כמה יעדי מערכה", קובע הדו"ח. היעד הראשון במעלה שהוא מתאר הוא יצירת רצף טריטוריאלי ערבי לאורך כל מרחב יו"ש, שמתחבר בקצה גם לפזורה הבדואית בדרום וליישובים הערביים בגליל. מדובר למעשה בהרחבת שטח המדינה הפלשתינית שעליה דובר עד היום במשא ומתן, שמדינת ישראל מאפשרת לה לקרות בלי לנקוף אצבע. עוד מצביע הדו"ח על האופן שבו ההשתלטות המאסיבית מונעת מישראל לתכנן לטווח ארוך את צורת ההתיישבות שלה בשטח ופריסת התשתיות, על בידוד יישובים וכליאתם באופן הזה, על ההשתלטות על צירים באופן שמערער אותם מבחינה ביטחונית עד כדי הוצאתם משימוש בעבור ישראלים ועל ניכוס משאבי טבע ושטחים ששולטים אסטרטגית.

השר אלי כהן מיהר להעביר את המלצות הדו"ח לעיון חברי הקבינט בטרם מסר את מפתחות המשרד לאלעזר שטרן, והגדיר את הסוגיה כ"פצצה מתקתקת". "הרשות הפלשתינית משתלטת באופן מכוון, שיטתי ובלתי חוקי על שטחי C ועל השטחים הפתוחים, במטרה ליצור רצף של שטח מיושב יחד עם שטחי A ו־B המאפשר חיבור בין כלל חלקי יו"ש, מזרח ירושלים ובקעת הירדן עם הגליל והפזורה הבדואית בנגב", אמר עם פרסום הדו"ח. "זה חלק מהניסיון הפלשתיני להקים מדינה על ידי קביעת עובדות בשטח. לא נאפשר זאת".

"החידוש הגדול בדו"ח הזה הוא שהוא כולל את שטחי A ו־B בתפיסה האסטרטגית של ההשתלטות הפלשתינית על השטח", אומר עו"ד בוארון. "זו הפעם הראשונה שגוף ממשלתי, אם תרצה - ממשלת ישראל, ממליץ לפעול באופן אקטיבי ולתת מענה בשטחים הללו". בוארון מפנה לסעיפי הדו"ח שמדגישים את העניין: "מהלכי הפלשתינים מתעלמים במכוון מהגדרות של שטחי A, B ו־C. ההשתלטות בשטחי C מהווה בראייתם המשך הגיוני למהלכים המותרים כביכול בשטחי A ו־B. לפיכך, אנחנו ממליצים כי כלל מהלכי ישראל יתוכננו בראייה שתכלול גם מעקב ומענה לפעילות פלשתינית בשטחים אלו, בדגש על אלו הסמוכים לשטחי C".

בוארון מסבר את האוזן עם דוגמה. ציר 60, בקטע המכונה ואדי חרמיה, קיבל בהסכמי אוסלו מרחב של כמה מאות מטרים תחת ההגדרה של שטח C. הפלשתינים, שכאמור סימנו להם למטרה לסגור על צירים מרכזיים, התחילו בבנייה והשתלטות חקלאית מסיבית בתחום שטח B הסמוך, כאשר המינהל נמנע מלהתערב באזור שאינו תחת סמכותו. כעת, מהעמדה הזאת, קל להם בהרבה להשתלט על שטחים נוספים ולהתקרב יותר ויותר אל הכביש, באופן שיאיים על התנועה.

"אנשים אומרים: אבל מה אפשר לעשות עם A ו־-B?", ממשיך בוארון. "התשובה היא: מה שאפשר לעשות עם מה שקורה בתוך סוריה, לבנון או מצרים. אם מתרגש עליי איום ביטחוני משם - ישראל לא תהיה אדישה. אז למה כאן ישראל אדישה? כי יש טעות אופטית שברמה האזרחית הם בעלי הבית. אבל זו בדיוק הבעיה - הכלים האזרחיים שלהם יוצרים אצלי מציאות ביטחונית בלתי אפשרית".

התחייבות קואליציונית עמומה

"המצב ביו"ש הולך ומתקרב להיות בלתי הפיך", מזהיר קובי אלירז, לשעבר יועצו של שר הביטחון לענייני המאבק בהשתלטות הפלשתינית וכיום יועץ באותו עניין לוועדת חוץ וביטחון. "מדינת ישראל לא מצליחה לאכוף את דיני התכנון והבנייה ביו"ש, הצד השני מבין את זה ובונה בלי הכרה, משתלט על אדמות בעיבודים חקלאיים ופורש תשתיות. יש היום כבר עשרות אלפי בתים כאלה, ובינתיים ממשלות ישראל לא עושות דבר, למעט התעוררות קלה שנגוזה. לא לוקחים את זה כסוגיה שמצריכה טיפול, במיוחד נתניהו שעמד בראשות הממשלה 12 שנים".

למרות שאלירז מסתובב במסדרונות השלטון כבר שנה וחצי, בפועל הוא לא מונה מעולם ליועץ של בנט באופן רשמי, וגם אחרי שעבר את המכרז לייעוץ לוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון תחת גדעון סער, האחרון התפטר ממש באותם ימים והוועדה התפזרה לפני שאלירז הספיק לנכוח בדיון אחד שלה. "יש לי תוכנית שבניתי, מאוד מעשית, שכוללת סור מרע שזה עצירת המגמה, ועשה טוב שהוא לטפל במה שכבר נעשה. אבל בסוף צריך מישהו שירצה לקחת אותה וליישם, לעקוב ולתת משאבים. עד היום זה לא קרה".

עוד לפני תחילת דרכה של הממשלה החדשה, הנושא כבר עלה לדיון בין צדדי הקואליציה המתרקמת. ימים ספורים לפני מועד ההצבעה על הקמת הממשלה דווח בכלי התקשורת השונים על מוקש חדש שמאיים על השגת הרוב – ויכוח של ממש בין זאב אלקין לבני גנץ. על פי הדיווחים, אלקין דרש להכניס בהסכמים הקואליציוניים של יש עתיד עם מפלגתו הקמת מנהלת מיוחדת עם תקנים ותקציבים מספיקים שתוקדש לטיפול במערכה נגד ההשתלטות על שטחים ביו"ש. גנץ התנגד לרעיון, ודרש שהסמכות תישאר תחת משרד הביטחון, שהובטח לו באותם הסכמים. את התוצאה של הוויכוח ההוא ניתן למצוא בהסכמים הקואליציוניים שפורסמו לציבור.

"הצדדים מסכימים כי יש להבטיח את האינטרס הלאומי בשטחי C", קובע הנוסח בהסכמים הקואליציוניים של מפלגות יש עתיד וכחול לבן, "לשם כך יוקצו למינהל האזרחי במשרד הביטחון (המילים הללו נוספו בכתב יד – י"ר) משאבים ייעודיים לאכיפת הפרות בנייה והשתלטות בלתי חוקית על קרקעות בשטחי C". פנינו אל שר הביטחון כדי להבין מה המשאבים שיוקצו לעניין, ומה היא תוכנית הפעולה, וזו התשובה שקיבלנו: "הכוונה היא למנות 50 פקחים שיפקחו על הבנייה בהתאם לסדרי העדיפויות שיגדיר להם שר הביטחון והדרג המדיני. מדובר בסוגיה חשובה שהיא בליבת העיסוק של שר הביטחון".

"המינהל האזרחי חסר בכוח אדם בצורה קשה בכל התחומים שהוא עוסק בהם, מגניבות מים ועד שוד עתיקות", מגיב אלירז לסיכום שהושג. "ככל שלא הגדירו שהפקחים מיועדים לטובת העניין הזה, וככל שאין הכוונה והגדרת מטרה משר הביטחון עצמו וזה לא בא לשולחנו לפחות פעם ברבעון יחד עם דו"ח מסודר – זה נחמד אבל לא שווה הרבה. אנחנו מכירים את החיים, ומצוקת כוח האדם במינהל תשאב את העובדים החדשים לכל מיני תפקידים. האירוע הזה של השתלטות על שטחי יו"ש ימשיך להתרחש לנו מול העיניים".

בוארון מסמן את המטרות להמשך, ומציג את הציפיות שלו מהממשלה החדשה לאור הדו"ח של משרד המודיעין. "אנחנו כמובן לא נעצרים. עכשיו אנחנו פועלים לכך שכל חברי הקבינט הנכנס יקבלו את הדו"ח הזה, יבינו את המשמעויות שלו ויפעלו בהתאם. אומנם אנחנו אנשי ליכוד, אבל זה הרבה מעל כל הקשר פוליטי. זה המבחן האסטרטגי הראשון של ממשלת בנט־לפיד־סער – האם הם ייקחו אחריות על האירוע ויעצרו את המשך ההשתלטות הפלשתינית לא רק בשטחי C אלא גם בשטחי A ו־B, שהיא סכנה מוחשית לביטחון ישראל, או שהם לא ירצו לעצבן את שותפיהם הערבים. הזמן פועל לרעתנו ולרעת ישראל, אדישות וחוסר מעש ייקחו אותנו למקום רע מאוד".

אלירז, כמי שעבד זמן קצר בנושא עם מי שמכהן היום כראש הממשלה, מבין שהפעם הסיטואציה שונה, אבל מסביר מה בכל זאת מצופה ממנו בתפקיד החדש. "צריך להבין שבסוף הוא ראש הממשלה עכשיו, והעיסוק במערכה הזאת דורש הרבה תשומת לב – מאיגום משאבים ועד בחירת האנשים שיובילו. כראש ממשלה יש לו עוד הרבה יותר עיסוקים ממה שהיה לו כשר ביטחון. אז אני לא מצפה שהוא יעסוק בזה ישירות, אבל מספיק שידגיש שזה אכפת לו ואחת לתקופה יכנס ישיבת מעקב בעניין, שישדר את הרוח הזאת למטה ושיהיו אנשים בדרגים נמוכים יותר שינהלו את זה. אנחנו בדקה התשעים".