לאופוזיציה בראש מורם

אם היינו צריכים למצוא מילה אחת מדויקת שתבטא את אירועי השבוע, היא הייתה תדהמה. לא השפלה, לא שמחה, גם לא כעס או אובדן חושים.

ברל'ה קרומבי , ז' בתמוז תשפ"א

לאופוזיציה בראש מורם-ערוץ 7
ברל'ה קרומבי
ערוץ 7

1.

אם היינו צריכים למצוא מילה אחת מדויקת שתבטא את אירועי השבוע, היא הייתה תדהמה. לא השפלה, לא שמחה, גם לא כעס או אובדן חושים. אלא פשוט הלם שתפס לא מוכנים את רוב הישראלים, משני צידי המתרס.

עד הרגע האחרון רובנו היינו בטוחים שברגע האחרון משהו צפוי להתרחש. אפילו הפרשנים הסתייגו וטרחו לציין כי "אם לא תהיה דרמה של הרגע האחרון, הממשלה תושבע". בשעה 16:00 כשנפתלי בנט ובנימין נתניהו נכנסו למליאת הכנסת, התחילו להבין שההיסטוריה הבלתי צפויה הזו מתרחשת מול העיניים.

אחרי 12 שנות שלטון, הקוסם מבלפור נותר ללא אף שפן בכובע. אפילו מחיאות הכפיים והחיבוקים בגוש רק-לא-ביבי לאחר ההצבעה על הקמת הממשלה הסגירו את התדהמה שאחזה בהם. גם הם לא העזו להאמין, עד שראו במו עיניהם שזה קורה.

2.

אולי זו הייתה הסיבה שרבים בימין האידיאולוגי, שכאבו כל כך את הקמת הממשלה הזו, נשארו בבית בימים שקדמו להקמתה. מטות המאבק בימין קראו לציבור להגיע שוב ושוב להפגנות מול בתיהם של חברי הכנסת מימינה, אבל רבים שהביטו בתסכול גדול על הקמת הממשלה המסוכנת, העדיפו לשבת בבית ולא לבוא למחאות.

המצב הזה הזכיר מעט את ההתנתקות, שבמשך שלפני יציאת התוכנית לדרך נקרא הימין להגיע להפגנות ומחאות הענק, אבל בחר לשבת בבית, ורק אחרי שהתוכנית הייתה עובדה מוגמרת הגיע בהמוניו למחות. גם הפעם רבים במחנה הימין היו בטוחים שברגע האחרון זה לא יקרה.

אפילו התמונה של מנסור עבאס יושב עם ראשי הקואליציה, כשווה בין שווים, והפרסומים של עמית סגל מפרטי ההסכמים הקואליציוניים, שחשפו את הוויתורים הבלתי נתפסים לשמאל הקיצוני ולרע"מ, לא הצליחו לזעזע רבים בימין, שגם הפעם חשבו שזה לא יקרה.

3.

אבל בשונה מהתדהמה הפרסונלית, על לכתו של מנהיג שהוביל את ישראל להישגים בלתי נתפסים וניצחון על הקורונה, נראה שהציבור הימני טרם מבין את הסכנה האידיאולוגית החמורה שאורבת לפתחנו. בשורה התחתונה, כך חושבים רבים, הוקמה ממשלת ימין-מרכז. וכמובן יש את הטענה הידועה של "גם נתניהו הסכים לשבת עם רע"מ".

אלה טענות שמסתירות אי הבנה בפוליטיקה. ראשית כי נתניהו ביקש להקים ממשלה שתישען על הימנעות של רע"מ וחלילה לא להפוך אותם לשותפים שווים בקואוליציה ולבעלי תפקידים.

הוא גם לא הסכים לבטל לגמרי את חוק קמיניץ ובטח לא היה מסכים להכשרה רשמית של ההשתלטות הבדואית על הנגב. אפילו בתקציבים נתניהו דיבר על 15 מליארד ש"ח לחברה הערבית ואילו ממשלת בנט-לפיד העניקה להם 50 מליארדי ש"ח, בתוספת חצי מליארד נוספים למנסור עבאס ל"בזבוזים".

אבל לצד זאת קיים הבדל נוסף משמעותי. נתניהו דיבר על ממשלה שבתוכה יישבו בן-גביר וסמוטריץ, יחד עם החרדים ושלושים מנדטים של הליכוד, שיקבעו את הטון. בנט הקים ממשלה עם השמאל הקיצוני, כולל מרצ ואבתיסאם מרעננה, יחד עם הראביי הרפורמי גלעד קריב. אלה דמויות מסוכנות לעתידה היהודי של מדינת ישראל לא פחות מאנשי רע"מ, למרות היותם יהודים ואחים אהובים ויקרים שלנו.

4.

ואחרי שאמרנו כל זה, כעת לא הזמן לשבת ולחפש אשמים. גם אם היה ניתן למנוע את הקמת הממשלה המסוכנת הזו, כעת היא עובדה קיימת ולכן צריכים להפנות את האנרגיות והמשאבים לבניית אלטרנטיבה. אחרי 12 שנה בשלטון, הימין שכח מה זה להיות אופוזיציה וזו כעת משימתו המרכזית. אומרים שזה אפילו יכול לעשות לו טוב, אחרי שנים שהסתגל למחשבה שלשלטון בחרתנו. מי ייתן.

 באדיבות גילוי דעת