שלב הפקת הלקחים

אם נתניהו שואף לחזור ולהיבחר לראשות הממשלה, טוב יעשה אם ינצל את תקופת הביניים שנכפתה עליו באופוזיציה כדי לתקן את השגיאות שבגללן איבד את יכולתו להרכיב קואליציה

עמנואל שילה , ז' בתמוז תשפ"א | עודכן: 19:20

שלב הפקת הלקחים-ערוץ 7
נפתלי בנט עם גדעון סער
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1

כמה אירונית העובדה שהחלטת הכנסת להחליף את ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו בראש הממשלה החדש נפתלי בנט, התקבלה דווקא בתחילת השבוע בו הוסרו המגבלות האחרונות שהוטלו על הציבור בשל מגפת הקורונה. ביטול החובה לעטות מסיכה גם במקומות סגורים הוא הביטוי המובהק ביותר לכך שהמגפה הקטלנית, המעיקה, הממושכת והטורדנית עברה מן הארץ. אין ספק שהגורם לכך הוא מבצע החיסונים המוצלח, כמו שגם ברור כי רק כפויי טובה, או מי ששנאתם מעוורת את עיניהם, לא יכירו בכך שאת ההישג הזה יש לייחס בראש ובראשונה לראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו.

התפקוד של נתניהו וממשלתו בימי מגפת הקורונה אמנם לא היה אופטימלי, ובעת שבה משתוללת מגיפה עולמית מהסוג הזה – החלטות שגויות עולות במחיר חייהם של מאות ואלפי בני אדם. אבל טעויות כאלה נעשו כמעט בכל מדינות העולם, כולל המפותחות והמוצלחות שבהן, ורק ממשלות מעטות מאוד הצליחו לתפקד באופן מיטבי ולמנוע תחלואה ותמותה נרחבת. זה קרה בדרך כלל במדינות שיש בהן משטר חזק או אוכלוסייה מאוד ממושמעת, או במדינות השוכנות באי מוקף ים. ובעוד אחרים שמים דגש על מדיניות של סגרים וקטיעת שרשרות הדבקה, שהועילה רק להאטת המגיפה ולא הביאה לחיסולה, נתניהו השקיע את מירב מאמציו בדאגה לכך שכאשר יהיה חיסון הוא יגיע קודם כל לישראל. ההצלחה המופלאה והמפתיעה הזאת, שהיא בגדר נס של ממש, חסכה לישראל מאות ואלפי נפטרים והוצאות של מיליארדים. לא נפתלי בנט היה מביא את ההישג הזה וגם לא יאיר לפיד. ולו בשל ההישג הזה בלבד, שמצטרף לעוד הרבה מעשים גדולים שנעשו והרבה שגיאות שנחסכו מאיתנו בעת כהונתו, מן הראוי שסיום הקדנציה הארוכה של נתניהו ילווה בתשואות ובהכרת טובה.

2

זה לא שהוא היה מושלם. היו לו שגיאות לא מעטות במהלך הקדנציה רבת השנים, וגם לא מעט מחדלים של הימנעות מטיפול שורשי בבעיות – החל מהטרור העזתי שהתפתח לאיום רקטות אסטרטגי, ועד למערכת המשפט שניכסה לעצמה בימי שלטונו סמכויות בהיקף מפלצתי אנטי-דמוקרטי. אבל על האינטרסים המרכזיים של ישראל נתניהו בדרך כלל היטיב לשמור, בוודאי טוב יותר מקודמיו. הוא התנהל בזהירות, לא נגרר להרפתקנות מדינית או צבאית, ולא העניק ויתורים טריטוריאליים מפליגים לאויבי ישראל. הוא מותיר אחריו נעליים גדולות ומצב טוב יחסית בתחום המדיני, הביטחוני והכלכלי, וכמובן – בתחום המאבק בקורונה.

כאשר נתניהו איבד את השלטון לאחר הקדנציה הראשונה שלו, הוא לקח פסק זמן של כמה שנים לפני שחזר למערכת הפוליטית. הפעם הוא החליט להישאר, להגן על מעמדו כיו"ר הליכוד, לכהן כראש האופוזיציה ולחתור בחזרה אל תפקיד ראש הממשלה. אם זה יקרה, יש לקוות שבתקופת הביניים הנוכחית הוא ייטיב ללמוד את לקחי שגיאותיו ולתקן את התנהלותו.

יותר מכל דבר אחר, נתניהו איבד את השלטון בגלל יחסים עכורים עם אנשים שפעלו בסביבתו הקרובה. אביגדור ליברמן, גדעון סער, זאב אלקין, נפתלי בנט, איילת שקד, יועז הנדל – כל אלה היו אנשיו ועוזריו הקרובים שבגלל בעיות ביחסי אנוש הפכו ליריביו המרים, עשו יד אחת והביאו להפלתו. אלמלא הקים על עצמו אויבים מבית, לא שנאת השמאל, לא עוינות התקשורת ולא הרדיפה של מערכת המשפט היו יכולות לו.

החיזור אחר מנסור עבאס והכוונה לבסס קואליציה על הימנעות שלו היה שגיאה נוספת, שהעניקה לנפתלי בנט ולגדעון סער לגיטימציה לפעול באופן דומה כדי להקים קואליציה שהדיחה אותו מכיסאו. גם הפרת סכם הרוטציה עם בני גנץ הייתה שגיאה מוסרית ופוליטית שערערה את אמינותו, והביאה לכך שהצעותיו המפתות לא התקבלו בין השאר מתוך חשש שהן לא יכובדו. אם נתניהו יצליח לחזור אל ראשות הממשלה לאחר הפקת לקחים מעמיקה, המכה הפוליטית שספג תיהפך לטובה.

3

ממשלת לפיד-עבאס בראשות נפתלי בנט הוקמה ברוב המינימלי ביותר שבו ניתן להקים ממשלה - 60 תומכים מול 59 מתנגדים. פער של אצבע אחת בלבד, ששם ללעג את הכינוי 'ממשלת אחדות' שניסו להדביק לה. לראשונה הוקמה בישראל ממשלה שאיננה נתמכת על ידי רוב חברי הכנסת. קואליציה כזו נתונה לסחיטה מצד כל ח"כ סורר שיחליט למרוד ולא להצטרף אליה להצבעה כזו או אחרת.

חומרת ההסתמכות על מפלגת האסלאם הקיצונית רע"מ הומחשה היטב השבוע, כאשר מנסור עבאס וחבריו סירבו, כפי שניתן היה לצפות, לתמוך בהארכת תחולת החוק שמונע מערבים תושבי יו"ש להיכנס לשטח ישראל הקטנה ולקבל אזרחות במסגרת איחוד משפחות. כדי להעביר את החוק הזה זקוקה הממשלה לחסדי האופוזיציה, שלא ממהרת לסייע לה ואולי תדרוש בתמורה הישג כלשהו. למשל העברת חוק להסדרת ההתיישבות הצעירה ביו"ש, או ביטול הכוונה להעביר חוקים פרסונליים ואנטי-דמוקרטיים שימנעו מנתניהו להיבחר לכנסת ולראשות הממשלה.

4

לפחות ארבעה חטאים גדולים חטא נפתלי בנט בדרכו המוזרה והעקלקלה אל כס ראש הממשלה.

הוא חטא לציונות ולביטחון ישראל כאשר לראשונה בתולדות המדינה ביסס קואליציה על מפלגה אסלאמית קיצונית, אנטי דמוקרטית ואוהדת טרור. העובדה שגם לנתניהו היו הרהורי עבירה כאלה לא יכולה להלבין את חטאו של מי שהוציא אותם אל הפועל.

הוא חטא לערכי הימין שבהם דגל והאמין לאורך כל דרכו הציבורית, כאשר ויתר על האפשרות להקים ממשלה חלומית של 'ימין על מלא' ובחר להקים ממשלה עם לפיד והשמאל, שבה הימין נמצא במיעוט ומנוע מליישם את מדיניותו. בקואליציה של בנט שותפים אנשי השמאל הקיצוניים ביותר דוגמת יאיר גולן, איבתיסאם מרעאנה ופרקליטת המחבלים גבי לסקי, כמו גם גדולי הלוחמים נגד צביון יהודי במרחב הציבורי בישראל. בממשלתו יכהנו חילונים ושמאלנים קיצוניים שהוא לא יוכל למנוע מהם להשליט את דרכם וערכיהם בתוך תחומי משרדיהם.

הוא חטא לדמוקרטיה הישראלית כאשר יצר תקדים מסוכן של מפלגה בת ששה מנדטים שמנצלת את מעמדה כלשון מאזניים כדי לסחוט לא פחות מאת ראשות הממשלה.

והוא חטא למצביעיו המרומים בכך שהפר סידרה ארוכה של הבטחות, גנב את דעתם ואת קולותיהם, והותיר אותם המומים וכואבים על שהצביעו בעדו. על פי אינדיקציות שונות וסקרים, זה מה שחשים כמחצית ממצביעיו.

ראש הממשלה החדש יצטרך לעשות הרבה מאוד מעשים טובים לעם ישראל כדי לכפר על מנה גדושה כזאת של חטאים. למרבה הצער, עם קואליציה כמו שיש לו הסיכויים שזה יקרה אינם מזהירים.

5

בצלאל סמוטריץ' צדק לחלוטין כאשר נאבק מתחילת הדרך נגד הניסיון לבסס קואליציה על מנסור עבאס. אסור היה לוותר מראש על הניסיון לאלץ את נתניהו להביא את בנט ואת סער לקואליציה ולהקים ממשלת ימין חזקה, הומוגנית ויציבה.

לרגע נראה היה שמאמציו של סמוטריץ' הוכתרו בהצלחה, כאשר בימי מבצע 'שומר החומות' ולנוכח הפוגרומים נגד יהודים שביצעו ערביי ישראל הודיע בנט שהחליט לא להצטרף לממשלת 'גוש השינוי'. אבל כאשר התברר שבנט נתלה בהיעדר רוב לקואליציית הימין כדי לזגזג ולחזור אל חיק השמאל, ייתכן שהיה על סמוטריץ' לשנות גישה. כי במבחן התוצאה קיבלנו חוטא נשכר שזכה בראשות הממשלה, בזכות נכונותו לבצע את העבירה שהצדיק-ורע-לו סירב לבצע. במקום ממשלה שכולה ימין ודתיים עם קצת עבאס, קיבלנו ממשלה עם הרבה שמאל חילוני שמתבססת על אותו עבאס. נראה שנכון היה להסתפק בצעד מצפוני של הימנעות מהצטרפות לממשלה, ולתמוך בצער רב, תחת מחאה ומבחוץ, בקואליציה של גוש הימין שמתבססת על עבאס.

להקרבת השלטון על מזבח האידיאולוגיה היה יכול להיות ערך רב אילו הצליחו סמוטריץ' וחבריו ליצור יישור קו אידיאולוגי בימין סביב הדגל שלמענו ויתרו על השלטון. אבל כאשר אנשי הליכוד והמפלגות החרדיות מקוננים ומאשימים את סמוטריץ' בהליכתם לאופוזיציה, נראה שלא עלה בידו לצרוב תודעתית את חומרת המעשה של התבססות על עבאס, אפילו לא בקרב מפלגות גוש הימין.

הטעות הזאת לא צריכה להפריע לסמוטריץ' להמשיך בבניית מפלגתו כבית פוליטי מרכזי לציונות הדתית. לאחר שימינה חתכה שמאלה, בנט איבד לא רק את רוב המיינסטרים הדתי-לאומי. גם דתיים ליברלים שהנושא הימני חשוב להם נותרו ללא בית פוליטי.

קיום תהליכים דמוקרטיים של מפקד ופריימריז, תוך הקרנת פתיחות והכלה כלפי הגוונים השונים של הציבור הסרוג, יאפשרו לסמוטריץ' לבסס את מעמדו כמנהיג הפוליטי של הציונות הדתית, ואת מקומה של מפלגתו כמפלגת המגזר המרכזית והיחידה. כדאי להשקיע מאמץ בצירוף אישים ידועים ומרכזיים מכל גווני הציבור הדתי-לאומי שיתפקדו בעצמם, יקראו לאחרים להתפקד, וחלקם גם יתמודדו בעתיד על מקומות ברשימה. דווקא ממקומם באופוזיציה ייקל על סמוטריץ' וחבריו להוביל את התהליך הזה, שיאפשר להם לחזור בעתיד אל הממשלה גדולים וחזקים משהיו אי פעם.

לתגובות: eshilo777@gmail.com