אתמול פורסם כי יו"ר הכנסת ראובן ריבלין הורה ליועצת המשפטית לכנסת עו"ד אנה שניידר, להקים מחלקת בג"צים עצמאית. תפקידה של המחלקה לייצג את הכנסת בכל העתירות שיוגשו נגדה לבג"ץ.
ריבלין אמר לעתון "הארץ" כי "בניגוד למצב ששרר עד כה, שפרקליטות המדינה היתה זו שייצגה
את הכנסת בעתירות שהוגשו נגדה לבג"ץ, אני סבור שהלשכה המשפטית של הכנסת היא זו שצריכה ליצג את בית המחוקקים בבג"ץ, הן בתפקידיה כגוף מחוקק והן בתפקידיה האחרים, לרבות מקרים שח"כים עותרים לבג"ץ נגד הכנסת".
ריבלין הוסיף כי יוזמה זו נועדה לחזק את ההפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הפרדה חיונית זו כעולה מדבריו נפגמה כיון שהלשכה המשפטית של הכנסת הסתייעה בבואה להשיב בבג"ץ באנשי פרקליטות המדינה. "אם הכנסת משאירה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מתי היא מבקשת להיות מיוצגת על ידו ומתי לא, היא קושרת את גורלה בגורל הרשות המבצעת", אמר.
לדבריו יש חשיבות בהקמת מחלקה עצמאית בכנסת שתתמודד אל מול הבג"ץ, כדי להדגיש את עצמאותה של הכנסת. "כשמדובר בכנסת, היועץ המשפטי לממשלה איננו יכול לפשפש במעשיה ולומר: מה שעשית איננו בסדר", ציין ריבלין.
תמיכה במהלכו של ריבלין נשמעה מיו"ר הכנסת הקודם אברהם בורג.
בורג יזם אף את חקיקת חוק היועץ המשפטי לכנסת המקנה ליועץ מעמד זהה לזה של שופט עליון מבחינת תנאי העסקה ושכר.
יוזמתו של ריבלין חשפה גם את תיפקודה של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד אנה שניידר.
עתון "הארץ" מציין כי גורמים בכנסת אמרו כי למעשה "התפקיד גדול עליה".
גם בורג שבחר בה מתוך 11 מועמדים, מודה כי "בינתיים המשרה של היועץ המשפטי לכנסת לא יצאה מגדר המצב ששרר לפני חקיקת החוק".
שניידר כתגובה דחתה את הביקורת עליה ואמרה כי היא סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה צריך להיות הפרשן הסופי של החוק ולא היועץ המשפטי לכנסת וכי חקיקת החוק, המשנה לכאורה את מעמד היועץ המשפטי של הכנסת, לא שינתה את הסמכויות ולכן חשיבותו של החוק סמלית.
ריבלין אמר לעתון "הארץ" כי "בניגוד למצב ששרר עד כה, שפרקליטות המדינה היתה זו שייצגה
את הכנסת בעתירות שהוגשו נגדה לבג"ץ, אני סבור שהלשכה המשפטית של הכנסת היא זו שצריכה ליצג את בית המחוקקים בבג"ץ, הן בתפקידיה כגוף מחוקק והן בתפקידיה האחרים, לרבות מקרים שח"כים עותרים לבג"ץ נגד הכנסת".
ריבלין הוסיף כי יוזמה זו נועדה לחזק את ההפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הפרדה חיונית זו כעולה מדבריו נפגמה כיון שהלשכה המשפטית של הכנסת הסתייעה בבואה להשיב בבג"ץ באנשי פרקליטות המדינה. "אם הכנסת משאירה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מתי היא מבקשת להיות מיוצגת על ידו ומתי לא, היא קושרת את גורלה בגורל הרשות המבצעת", אמר.
לדבריו יש חשיבות בהקמת מחלקה עצמאית בכנסת שתתמודד אל מול הבג"ץ, כדי להדגיש את עצמאותה של הכנסת. "כשמדובר בכנסת, היועץ המשפטי לממשלה איננו יכול לפשפש במעשיה ולומר: מה שעשית איננו בסדר", ציין ריבלין.
תמיכה במהלכו של ריבלין נשמעה מיו"ר הכנסת הקודם אברהם בורג.
בורג יזם אף את חקיקת חוק היועץ המשפטי לכנסת המקנה ליועץ מעמד זהה לזה של שופט עליון מבחינת תנאי העסקה ושכר.
יוזמתו של ריבלין חשפה גם את תיפקודה של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד אנה שניידר.
עתון "הארץ" מציין כי גורמים בכנסת אמרו כי למעשה "התפקיד גדול עליה".
גם בורג שבחר בה מתוך 11 מועמדים, מודה כי "בינתיים המשרה של היועץ המשפטי לכנסת לא יצאה מגדר המצב ששרר לפני חקיקת החוק".
שניידר כתגובה דחתה את הביקורת עליה ואמרה כי היא סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה צריך להיות הפרשן הסופי של החוק ולא היועץ המשפטי לכנסת וכי חקיקת החוק, המשנה לכאורה את מעמד היועץ המשפטי של הכנסת, לא שינתה את הסמכויות ולכן חשיבותו של החוק סמלית.