דורון ניר צבי
דורון ניר צביצילום: עצמי

בחלק מהמחנה הלאומי והחרדי אחזה בהלה, שלא לומר היסטריה, נוכח הממשלה הנכנסת בראשות נפתלי בנט. להלן אראה כי מדובר בבהלה חסרת בסיס, ואפשר בהחלט להירגע:

הכנסת, שהיא הרשות המחוקקת, נהנית מרוב ימני מובהק. לא ניתן יהיה לחוקק חוקים שיפגעו במחנה הלאומי.

הממשלה הנוכחית, הרשות המבצעת, אינה יותר שמאלנית מממשלת נתניהו-גנץ היוצאת. להיפך, מספר משרדים חשובים, כמו משרד המשפטים, עברו מהשמאל אל הימין. ומשרדים חשובים אחרים, כמו חוץ וביטחון, ממילא כבר היו בידי גנץ ואשכנזי גם בממשלת נתניהו. רוב המשרדים שניתנו לשמאל הם משרדים מהדרג הפחות חשוב כמו תחבורה, כלכלה, רווחה, בריאות, הגנת סביבה וכדו', אשר ממילא אין אפשרות להזיק באמצעותם למחנה הלאומי או החרדי.

הועדה למינוי שופטים, אשר לה השפעה גדולה על הרשות השופטת, ובעיקר על הרכבו של בית המשפט העליון שממתין כעת למינויים של 4 שופטים, נמצאת בראשותו של גדעון סער, כשלצידו אילת שקד. עד עתה היתה ועדה זו בידי ניסנקורן ולאחר מכן גנץ שהחליפו.

אם מדובר בממשלת שמד כל כך גרועה, מדוע בחרו החרדים לא הצטרף אליה? הרי הצטרפותם יכלה להיות במקום מפלגות מרץ, העבודה, או ישראל ביתנו. מדוע בחרו לאזוק את עצמם לנתניהו ולקפוץ איתו מהצוק? האם יתכן שנתניהו חשוב יותר מהתורה?

אותה שאלה נשאלת לגבי מפלג הציונות הדתית. אם זו ממשלה שגרועה כל כך לארץ ישראל וזהו אסון לצרף את מפלגת רע"מ לקואליציה, מדוע בחרו להישאר בחוץ? מדוע לרדת עם נתניהו לתהום האופוזיציה? הרי אם יצטרפו לא יצטרכו את הערבים!

כשנתניהו השאיר את הציונות הדתית באופוזיציה, למשל בהרכבת הממשלה האחרונה, לא היה איכפת הדבר למישהו מהחרדים. למה הם חושבים שמישהו חוץ מהם צריך להתרגש מזה שהם יהיו כעת באופוזיציה? לא ברור...

יש הטוענים שלא ליגיטימי שראש ממשלה יהיה ראש סיעה בת 6 מנדטים. על כל הכבוד, נתניהו היה זה שהציע לבנט ולסער להיות ראשי ממשלה ברוטציה. כמו כן, גנץ עם 15 מנדטים קיבל מנתניהו פריטטיות וחצי משרי הממשלה, לרבות רוטציה מלאה.

יש הטוענים כי בסיס הממשלה אינו מוסרי כי בנט רימה את בוחריו, ולפיכך הממשלה אינה לגיטימית. לאלה אשיב כי חבל שהימין הפך להיות צבוע ובעל מוסר כפול. שהרי כאשר גנץ ועמיר פרץ (מוריד השפם) הפרו ברגל גסה את הבטחתם המרכזית לבוחריהם (שלא לשבת בממשלת נתניהו) הימין חיכך ידיו בהנאה והכתיר את נתניהו כ'קוסם'. אותם אלה גם לא זעקו כנגד הכשרת מפלגת רע"מ ע"י נתניהו בניגוד להבטחת הבחירות שלו, וכנגד הצעת הרוטציה שהעביר לבנט וסער בניגוד להתחייבות שנתן לפני הבחירות, וגם שכחו לפתע שכאשר גנץ רצה להקים ממשלה בתמיכת הערבים הם צרחו גוועלד, ובזכות הח"כים האוזר והנדל הדבר נמנע.

צריך לזכור שהאופציה היחידה היתה בחירות חמישיות, ולשם נתניהו משך. בבחירות אלה סביר להניח שכמה מפלגות בימין לא היו עוברות את אחוז החסימה, והשמאל היה מגיע ל-61 מנדטים יחד עם הערבים שהוכשרו ע"י נתניהו.

הדבק היחיד של הממשלה הזו הוא הרצון להוציא את נתניהו מהמשחק הפוליטי, לכן ברגע שזה יקרה הממשלה תקרוס, וכידוע לכל בר-דעת באותה עת גם אם יהיה דחליל בראש הליכוד הוא יוכל להקים ממשלת ימין מלא.

אם הממשלה תהיה גרועה ותפגע בהתיישבות או בקודשי היהדות, יוכלו להפיל אותה בקלות. כל אצבע יכולה להפיל את הממשלה, והמתלבטים למיניהם, כמו ח"כ אורבך, אלקין, שקד או סילמן, יוכלו בכל עת להפיל את הממשלה.

חשוב לציין כי העומד בראש הממשלה לא נאם על 'שתי מדינות לשני עמים', אלא כינה את הפלשתינים 'רסיס בישבן'. הוא לא חתם על הסכם חברון או הסכם וואי, ולא תמך בגירוש מגוש קטיף, אלא היה מנכ"ל מועצת יש"ע. בנט הרבה יותר ימני מנתניהו.

הממשלה פורקת קצת מהתיסכול הרב שנצבר אצל השמאל. מדובר במפלגות שמייצגות ציבור יהודי ענק שנאמן למולדתו, עושה מילואים ומשלם מיסים, אך הודר מהשלטון משך זמן רב. אין אסון בכך שנותנים להם אפשרות לשים יד על הגה השלטון, ולו כניסיון.

אגב, החרדים שצועקים כעת כנגד החבירה לעבודה ומרץ חושבים שזיכרוננו קצר ואיננו זוכרים שב-1992 מפלגת ש"ס היתה זו שהקימה לרבין את הקואליציה עם מפלגת מרץ של שולמית אלוני ויוסי שריד, ויחד עם הערבים שתמכו בקואליציה העבירו את הסכמי אוסלו הארורים.

בקיצור, חברים, תירגעו קצת! זו לא ממשלתו של המשיח אבל גם לא ממשלת שמד ואסון.