מיכאל ביטון
מיכאל ביטוןצילום: משה ביטון

יש רגעים שנחרטים בחיים.

רגע כזה היה כאשר שר הביטחון בני גנץ קרא לי לחדרו והודיע לי כי בשל נסיעתו לארה"ב, אתמנה על ידי הממשלה להחליפו. אני, מיכאל ביטון מירוחם, שהתגייס בגיל 17 לגולני ללא תעודת בגרות, זוכה לאמון ולאחריות הזאת בהצבעה פה אחד בממשלה.

אמנם לא פתחנו במלחמה בעשרת הימים שבהם החלפתי את גנץ, אבל למדתי מה מונח על כתפי שר הביטחון: לילות ללא שינה, מבצעים וטלפונים ליליים, חשיפה לסודות וקבלת החלטות הרות גורל כל יום. את הרגע הזה אנצור, מלא ההערכה לבני על האמון הזה.

בשנה האחרונה, היה לי הכבוד לשמש גם כשר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון. בתקופה סוערת ומורכבת, פגשתי במשרד אנשים טובים, חדורי שליחות, שפועלים לייצר מציאות טובה יותר - ביטחונית ואזרחית - עבור מדינת ישראל. בראשית, פעלנו עם פיקוד העורף לילות כימים, לסייע לרשויות המקומיות להתמודד עם מגיפת הקורונה ולדרישתנו הוקצו סכומים משמעותיים לטובת סיוע ומענקים לחיילים המשוחררים וחיילים בודדים.

בהמשך, דאגנו להקצאת סכום ראשוני לתוכנית מיגון הצפון בהיקף של 100 מליון, כהכנה למצבי חירום, והובלנו להכנה ולאישור בממשלה של רפורמת ״נפש אחת״ כדי שמקרים נוראיים כמו של איציק סעידיאן לא יחזרו. במבצע שומר החומות פעלנו במהירות למתן מענה לישובים ולרשויות בעוטף עזה ובדרום, לצורך חיזוק החוסן הקהילתי והלאומי.

נוסף על כך, תיקנו חלק מהעוול ההיסטורי כלפי חיילי צד״ל, טיפלנו בשלל סוגיות הנוגעות לחיילי המילואים ולמשפחות השכולות ועוד אין ספור פעולות. בשקט בשקט, בשנה בלי תקציב, הזזתי כמליארד שקל - תקציב חדש לנושאים אזרחיים (ראו בחוברת בפירוט מלא).

השבוע נפרדתי מהמשרד, כשאני יודע כמה עבודה עוד ישנה, אך גאה במה שהשגנו. אני מודה לכל השותפים והעובדים, על הדרך המשותפת והמחויבות.

אמשיך בפעילותי לצמצום פערים, למען הפריפריה והאוכלוסיות המוחלשות, למען הנגב והגליל, למען חיזוק כלכלת ישראל והיציאה ממשבר הקורונה, ולמען שוויון הזדמנויות והתקרבות אל הצדק בכל אשר אלך.