האוצר ומשרד הביטחון סיכמו: תקני הקבע יוארכו בשנה

עלותו של המהלך נאמדת במאות מיליוני שקלים. בצה"ל מרוצים: הכושר המבצעי לא ייפגע.

ערוץ 7 , י' בתמוז תשפ"א

האוצר ומשרד הביטחון סיכמו: תקני הקבע יוארכו בשנה-ערוץ 7
חיילים במהלך אימון
צילום: דובר צה"ל

משרדי הביטחון והאוצר סיכמו על הארכה בשנה של תקני שירות נוסף בסדיר (שנ"ב). עלות ההארכה נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה, כך דווח בעיתון 'ישראל היום'.

השנ"בים שהוארכו הם כ־3,000 תקני קבע לטווח קצר שניתנו לצבא על ידי האוצר כפיצוי על הירידה בכוח האדם, שנבעה מקיצור שירות החובה שהוחל על מתגייסי קיץ 2015, ובמסגרתו התגייסו הצעירים לשירות של 32 חודשים במקום 36.

בצה"ל חששו מאוד מפגיעה ביחידות הלוחמות כתוצאה מקיצור השירות, שכן ביחידות אלה מסלול ההכשרה לעיתים ארוך מאוד, וכתוצאה מכך צמצום משך השירות קיצר את פרק הזמן האפקטיבי בשירות. מנגד, באוצר דחפו למהלך בטענה כי הזרמת כוח אדם צעיר למשק תגדיל את הצמיחה ואת התל"ג.

פתרון הביניים שנמצא במסגרת הסיכום בין האוצר למשרד הביטחון, שזכה לכינוי "הסכם כחלון־יעלון" (על שמם של השרים שעמדו בראשות המשרדים באותה העת), היה כאמור הקצאת 3,000 תקני שנ"בים לקבע קצר, במיוחד ליחידות מיוחדות, גדס"רים ועוד. עוד נקבע בהסכם כי תוקף התקנים הללו יפוג בסוף שנת 2021. גם כך 3,000 התקנים הללו לא הספיקו לצבא לסגור את פערי כוח האדם שנוצרו, וצה"ל נדרש לצעדים נוספים דוגמת הקמת גדודים מעורבים ופתיחת תפקידים לנשים, קיצור משך ההכשרות ועוד.

לפני כמה שבועות הביעו בצה"ל הדאגה גדולה נוכח העובדה שהתקנים לא הוארכו, ומנגד, הצפי לעלייה בכוח האדם הסדיר לא התממש בשנים הללו, בין השאר נוכח הגידול בפטורים על רקע נפשי שקיבלו צעירים. החשש בצה"ל נבע גם מכך שלא היה אפשר לחכות עם ההחלטה לרגע האחרון, שכן מדובר באנשים שאמורים להשתחרר ולא ניתן לבקש מהם להישאר זמן קצר לפני שחרורם.

בעקבות הפרסום, נוצר שיח בין משרדי הביטחון והאוצר, שבמסגרתו הוחלט להאריך את תוקף 3,000 התקנים בשנה, ובצה"ל מביעים שביעות רצון מכך שהיציבות נשמרת לפחות לשנה נוספת.