דני דיין, קונסול ישראל בניו יורק בעבר, ראש מועצת יש"ע בעבר ומראשי 'תקווה חדשה', מספר על תחושותיו כמי שהחזיר את נפתלי בנט מתפקידו כראש מטה נתניהו למנכ"לות מועצת יש"ע, לראות את בנט בכס ראש הממשלה.

"זו גאווה גדולה", הוא אומר ומשחזר את ימי החיפושים אחרי מנכ"ל למועצה, איך יצר קשר עם בנט והציע לו את התפקיד אך בנט סיפר שהוא מנכ"ל של חברת הייטק ולכן לא יקבל את התפקיד, "אבל אחרי יומיים הוא נמלך בדעתו והציע שניפגש. קבענו פגישה במלון דן בתל אביב וכל השאר היסטוריה".

על מבנה הממשלה שהוקמה תחת הנהגת בנט אומר דיין כי הוא "לא חושב שזו ממשלת החלומות של אף אחד, אבל זו הממשלה שבהינתן תוצאות הבחירות שסיבכו את המערכת הפוליטית זו הממשלה שרציתי לראות".

האם דיין אופטימי? "זו אופטימיות זהירה. צריך סיעתא דישמיא שכל מרכיבי הממשלה, ובמיוחד ראש המשלה וראש הממשלה החליפי, יבינו כל אחד את רגישויותיו ומגבלותיו של השני, שכל אחד יחשוב באיזו סיטואציה השני נמצא כשצריך לקבל החלטה, ואז יש סיכוי שהממשלה הזו תהיה טובה".

ועם כל זאת, האם מבנה הממשלה לא מוביל לממשלת שיתוק? האם הויכוחים על כל נושא שהחלו כבר בשבוע הראשון לא מעידים על כך? דיין סבור שיש נושאים רבים שבהם אין חילוקי דעות, ולהערכתו גם בנושאי ביטחון שותף לא יהיו מחלוקות של ממש ולכן זו יכולה להיות ממשלה שאינה ממשלת שיתוק.

"יהיה אתגר למצוא בנושאים שנויים במחלוקת נתיבים שמאפשרים לשני הצדדים בממשלה למלא את מבוקשם. לדוגמא אין סיבה ששני חלקי הממשלה לא יתגייסו לקדם שלום כלכלי וכך גם בנשואי עזה ואיראן, המחלוקות לא ישתקו את הממשלה", אומר דיין המוסיף כי לאחר 12 שנות נתניהו שהוביל לכמה הישגים מרשימים ביותר, כלשונו, "אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה בכמה סוגיות תבחן מחדש את האסטרטגיה בלי דעות קדומות, בלי לדעת מראש מה תהיה התוצאה".

דוגמא לכך מוצא דיין את הנושא האיראני שלדבריו יתכן ויש לבחון אקסיומות שהתבססו מחדש. "זה דיון שיהיה צריך לקיים", הוא אומר ומטיל ספק בשאלה אם נכון היה להחרים את השיח עם האמריקאים בנושא תכנית הגרעין. כך גם בסוגיית עזה, "אנחנו רואים שיש מדיניות שמובילה לסבב ועוד סבב וממשלה חדשה יכולה לבחון הכול מחדש. אני לא יודע מה תהיה המסקנה כי אני לא רוצה שנסמן מטרה מוקדם".

לטעמו המהירות בה יצרו ביידן ופוטין קשר טלפוני ראשון עם ראש הממשלה החדש, בנט, הוא מחווה ראויה ולהערכתו הצמד בנט ולפיד מעוררים סקרנות גדולה בבירות העולם ואת הסקרנות הזו יש לנצל. "אני זוכר שכאשר באתי כשר החוץ של מועצת יש"ע לבריסל היו לי אין ספור פגישות שם ושאלו איך זה שכל כך הרבה רצו לפגוש אותי, וז הייתה הסקרנות לראות מתנחל שבא לדבר דיפלומטיה. אצל בנט ולפיד על אחת כמה וכמה".

האם אנחנו לא צפויים להתגעגע ליכולותיו של נתניהו לעמוד איתן מול אובמה. דיין סבור שאכן בנט אינו נתניהו, לטוב ולמוטב, אך גם ביידן אינו אובמה. "עוד לפני הבחירות אמרתי שמי שחשב שהקדנציה של ביידן היא השלישית של אובמה טועה ומטעה. זו תהיה קדנציה דומה יותר לקדנציה של קלינטון שגם איתו ידענו מחלוקות, אבל זו הייתה התנהלות שונה ולהערכתי בנט ולפיד ידעו לעבוד עם ביידן ובמידת הצורך גם מול ביידן".

כמי שהיה חלק מרכזי במפלגת 'תקווה חדשה' שאלנו את דני דיין מה פשר האובססיה להפיל את נתניהו והוא קובע כי לא היה מדובר באובססיה כלל ועיקר. "זו הייתה מסקנה רציונאלית וקרה שאדם בעל הישגים מעוררי השתאות נזקו למדינה הפך לגדול מתועלתו. אני מדמה את יחסי לנתניהו לאורך השנים בשני גראפים, גרף הביצועים וגרף ההתנהגות.

''היו שנים שהייתה בעיה עם ההתנהגות אבל ההישגים האפילו על זה בהרבה, אבל לאט לאט ההישגים נשארו אבל הגרף של ההתנהגות, אי אמירת אמת, השחתת המערכת הפוליטית שבאו לידי ביטוי בשתי ההחלטות להפר את ההסכם עם גנץ ולא להגיע לתקציב מדינה, היה ברור לי ולחבריי שהנזק שהוא גורם להיגיינה הציבורית של ישראל גדול מהתועלת".

האם הפגיעה קשה כל כך מכיוונו של נתניהו עד כדי העדפת ממשלה עם מרץ ורע"ם? "גם אם התוצאה היא ממשלת אחדות שקשה לנהל אותה ואני לא מציע לשפוט את הממשלה הזו על סמך הרכבה אלא על סמך ביצועיה ואני מאמין שהממשלה הזו תפתיע לטובה".

עוד מתייחס דיין להצעות שהגיעו אליו להתמנות לראש הסוכנות לאחר כניסת הרצוג לתפקיד נשיא המדינה והוא אומר כי הצעות אלה הגיעו מכיוונים שונים והוא חש שנושא התפוצות בוער בעצמותיו ואם יוכל לתרום לכך שתגבר האחריות בין שני הקיבוצים הגדולים, יהודי ישראל ויהודי העולם, הוא בהחלט יתגייס לכך.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו