דב הלברטל
דב הלברטל ערוץ 7

יש לי הערכה לשופט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין, הן כאדם והן כשופט. אבל אני מתנגד נמרצות לאפשרות מינויו לראשות הועדה הממלכתית לחקר אסון מירון, או אפילו כחבר בה.

יו"ר הועדה הממלכתית, צריך להיות אדם עם סכין בין בשיניים. הוא יצטרך ליצור מהפיכה במירון, לרבות הלאמת המקום, ובוודאי מסקנות אישיות ביחס לעשרות אנשים המעורבים בנושא. רבים מהם יהיו חרדים, עסקנים ואולי אפילו רבנים.

החסרונות שיש לשופט רובינשטיין בהקשר זה, הן מהותיות. ראשית, לא נכון למנות שופט דתי כיו"ר הועדה, כי תהיה לו אמפתיה מובנית לחרדים, שלא תאפשר לו להיות קורקטי וענייני. מה עוד שרובינשטיין מקושר מאוד לחסידות חב"ד, ומושפע מאוד מעסקניה וממנה. המשמעות היא, שניתן יהיה להפעיל עליו לחץ להיות חיובי עם החרדים. חב"ד יודעים להפעיל לחץ, ועוד איך.

נוסף על כך, רובינשטיין הוא ביסודו אדם פשרן ומכיל. הוא לדוגמא מכיל את ההתפרעויות האחרונות של הערבים, ובראיון שנתן בעניין הוא מייחס את זה למועטים, וכמובן שטוען שגם יהודים היו כאלה. שמאלניות מכילה זו, היא ודאי לא תכונה שתאפשר להוציא את הצדק לאור, ולנקוט קו תקיף מאוד כראוי.

גם כיועץ משפטי הוא התגלה כהססן, במידת רפיסות מסוימת, והוא בוודאי לא האיש עם הסכין בין השיניים.

אגב, לטעמי רובינשטיין מתראיין לעיתים מזומנות מדי בתקשורת, גם בעניינים לא משפטיים. בהיותי משפטן, וכמי שהתמחה בבית המשפט העליון, אני משוכנע שראוי ששופטי העליון ימנעו ככל האפשר מראיונות בנושאים ציבוריים השנויים במחלוקת, וכאלה שאינם משפטיים, כי אחרת נאבד את האמון בהם. בכלל כדאי שלא התראיינו. יש באמת כאלה שממעטים להתראיין למרות מעמדם, כדוגמת השופט אהרון ברק.

רובינשטיין התראיין ושיבח את הכללתה של רע"ם בקואליציה. גישה שמאלנית ורופסת זו, שנויה במחלוקת פוליטית ישירה, ואין בה כל עניין משפטי. חבל שרובינשטיין נוהג כך, וזו לא פעם ראשונה. בכל מקרה, זה לא מאפשר לו להיות יו"ר הועדה, כי אפילו למראית עין, נטייתו להשפעת התקשורת, ובעיקר החרדית, תעמיד את החלטותיו בספק.

מן הראוי לציין בהקשר זה, שאסור גם שהוועדה תמנה פונקציונר חרדי או רב, כי כל אחד כזה יהיה אינטרסנט שנתון ללחצים כבדים מצד החרדים. אלה שיפגוש בבית הכנסת, במקווה, וילדיו בחיידר ובישיבות.

כל מי שבמגזר יודע כמה כוח יש לעסקנים ולמלחכי הפנכה החרדים, שהם האשמים בעצמם בהריגה ברשלנות של הארבעים וחמישה שנהרגו, כי בראש וראשונה החרדים עצמם אשמים באירוע הטרגי.

הועדה יכולה להתייעץ עם חרדים, כדי לשמור על אופיו של המקום, אבל לא למנות מישהו מהם בכיר בוועדה. אחרת לא יצא משפט צדק.  

הועדה צריכה להיות מקצועית לחלוטין, חפה מכל הקשר עסקני או ציבורי. בשום אופן לא להיכנע ללחצים חרדים למינוי נציגים ממשרדי הממשלה, כמו הפנים והדתות, שהם יעשו הכל כדי להכשיל את הוועדה בשליחות שולחיהם הפוליטיים, והגיע למסקנות מינוריות. כי אצל העסקנים החרדים יד רוחצת יד.

ובפרט במירון שהוא מכרה זהב, עם מאות מיליוני שקלים של פדיונות וצדקות. לחרדים יש המון מה להפסיד בוועדת החקירה הממלכתית.

מכל הסיבות האלה, רובינשטיין, על תכונותיו השונות, לטוב ולמוטב, אינו ראוי לשמש בוועדה בכלל.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו