שנאת עמי ארצות

איה ערכו של עם ישראל כשיד ביד הולכים עם הרפורמים מחריבי ארץ ומחריבי העם מבפנים.

יצחק דדון , י"ב בתמוז תשפ"א

שנאת עמי ארצות-ערוץ 7
משרד הדתות
חזקי עזרא

"גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאין עובדי כוכבים את ישראל ונשותיהן יותר מהן" (פסחים מט.)

כששאלו את מרן הראי"ה קוק זצ"ל למי מרגיש הוא קרוב יותר, לחלוצים מוסרי הנפש על ישוב הארץ או לחרדים יושבי בתי המדרש? לא היסס מרן הרב ואמר: חבר אני לכל אשר יראוך.

דומני שבאו כמה בלבוש של מקדשי שם שמים ובאיצטלא של עת לעשות להשם הפרו, ומחפים על שנאתם הכבושה מכבר לתלמידי חכמים הממיתים עצמם באהלה של תורה, ובאים להפר גופי תורה יותר מעת לעשות.

כלפי מי דבריי אמורים? כלפי שר הדתות וחבריו שמשתלחים ביהדות החרדית בגאווה ובבוז כאילו עולם התורה בכיסם, והוא וחבריו יחליטו מה לקרב ומה לרחק בימין צדקם.

עם הארץ שלא שנה ולא למד (גם אם עשה סיום מסכת, לא נפיק מכלל עם הארץ) הוא ביד גסה ינופף ויבטל את העולם החרדי שעשה לשיטתו רק נזק והרס לדמותה וזהותה היהודית של מדינת ישראל. 73 שנות נזק! לא פחות ולא יותר. והעולם החרדי לא הגן על ערכי הדת במדינה, רק הזיק!

ומי אומר זאת? מי שחבר לזנאים ולמפירי ברית קודש עם העם התורה והארץ. רק היום יצא "שר החוץ המהולל" ונופף בגאון את דגל התועבה ליד דגלה של מדינת ישראל. כמה סימלי כמה מביך לחבור לאיש משחית שכזה. אין בכם טיפת בושה להגן על חבריכם המשחיתים בעם ולתקוף את הצד שמגן על הקודש בעם (גם אם בדרכים לא מקובלות, אבל טוב לשתות מים עכורים מלגמוע בגרגרנות רעל ממותק...)? כזו זהותה ויהדותה של מדינת ישראל לפי תפיסת עמי ארצות שרואים רק את הקוסמוס, את הכלל, לא מתעסקים בפרטים שוליים, זה קטן עליהם, זה חרדי, פרטי, מחניק...

איני מחסידי חברי הכנסת החרדים שהרבה הזיקו לנו וברגל גסה רמסו ערכים המקודשים לנו. אבל כלום חשבון הפנים-משפחתי שיש לנו עם החרדים יגלוש לבוגדנות עם פילגשים וידועות בציבור כגון מפלגות אלו שלקחו להם חבורת עמי הארץ לבגוד בערכי ישראל הבסיסיים ביותר? איה ערך השבת? איה ערך המשפחה? איה ערכה של ארץ ישראל? איה ערכו של עם ישראל כשיד ביד הולכים עם הרפורמים מחריבי ארץ ומחריבי העם מבפנים.

אוי להם לאותם מינויים שיבואו בדרך של חילול השם שכזה, אוי להם להטבות שתשיגו לאנשי שלומינו (הגם שהרבה מתאנים לנו, וביניהם גם חברי הכנסת החרדים. עיין ערך ש"ס בפרשת אוסלו וערך "אגודה" בפרשת הגירוש מגוש קטיף). לא זו העיר ולא זו הדרך לדאוג לכלל ישראל, בדרך של חבירה לכוחות מרושעים שבאים לדלל את הכוחות מסיטרא דימינא שבעם. הלוואי והיתה ממשלת אחדות על בסיס אמיתי שבהם כל חלקי העם מיוצגים. ולוואי וכוח ההנהגה יהיה בידי ה"סרוגים" כחזונו של הגאון בעל ה"שרידי אש" זצ"ל.

אבל כשעם הארץ מנפנף באמירות חלולות ששינן באיזו "מכינה" או אמירות תלושות ממרן הראי"ה זצ"ל. יודע אני שסכנתו רבה, וחורבן יביא בודאי ולא בניין. בטוח הוא בעצמו איש הכלל הזה, ואנחנו ידענו רק שאנשי כלל לא מתנתקים מעולמה של תורה ומנושאי דגלה. הלכה היא שעשו שונא ליעקב ובאו חכמים וגילו ששנאת עמי הארץ גדולה בשנאת עשו ליעקב, שמתעטפים בלבוש הכלל וליבם בל עימם.

כיוון שאמרתי הלכה נזכרתי מעשה. מעשה ברב יהודה לייב מימון זצ"ל שרצה להקים מוסד תורני שיהיה במה ספרותית לעולם הדתי והחרדי, בו יוכלו כל מושכי העט לתת ביטוי ליצירותיהם הספרותיות. כיוון שנזקק לכסף רב, אמר הרב מימון אלך להנהלה הציונית ואבקש. קם והלך. בא לפני הפקיד הממונה ושטח את בקשתו כשתיאר ופירט לפניו את תוכניתו וחזונו הגדול על מוסד זה (הוא מוסד הרב קוק שקם לבסוף).

עיקם הפקיד את אפו והחזיר ממנו פניו ואמר לו: אני לא מבין אתכם הדתיים. כל הזמן מתבדלים! הרי יש את "בית ביאליק", שהוא במה ספרותית מכובדת לכולם, ולמה שלא תצטרפו לכלל, ולמה אתה פורשים ומקימים לעצמכם מוסדות משלכם, בואו אצלנו, אנחנו דואגים לכולם!

נענה הרב מימון ואמר לפקיד בחריפותו: שמע נא אדון פקיד משל. פעם אחת באה הרבנית לטבול במקווה הטהרה של העיירה. נכנסה ומצאה את נפקנית העיירה שמתכוננת גם היא לטבילה, שבאותם הזמנים הקפידו על הטבילה גם הרחוקים. באה הבלנית ואמרה לאותה נפקנית: הרבנית כאן ומן הראוי שתוותרי לה על תורך.

נענתה הנפקנית בכעס ואמרה: מדוע, והרי אני הייתי ראשונה?

כבוד תורה – השיבה הבלנית – אין לך כבוד כלפי אשת רבינו?

לא - השיבה הנפקנית – אחר המחילה, דרגתי גבוהה ממנה. היא טובלת ודואגת רק לרב, אבל אני? אני דואגת לכלל ישראל...

הכותב: יצחק דדון מוציא ספרים בענייני מחשבה והלכה