בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ' צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה מתסכלת שחברתי ח"כ אורית סטרוק ואני עברנו בצהרים בביקור קצר שערכנו אצל המשפחות היהודיות בשכונת שמעון הצדיק.

מה שחווינו על בשרנו הוא דוגמא אחת קטנה למה שמתרחש בשכונה כבר תקופה ארוכה. תמונת מצב מקוממת אותה שמענו מתושבי המקום ומשקפת אזלת יד קשה של המשטרה בטיפולה באירועים.

הגענו לשכונה בצהרי היום, שני חברי כנסת וארבעה עוזרים, בשקט ובכדי להתרשם מקרוב אחר הנעשה בשכונה לאור פניות חוזרות ונשנות שקיבלנו מתושבי המקום בימים האחרונים על אירועי אלימות קשים שמתרחשים בכל ערב ולילה וכוללים זריקות אבנים, ידוי בקבוקי תבערה אל תוך בתים וחצרות, ירי זיקוקים ועוד, באופן שמסכן את חיי תושבי השכונה וילדיהם ופוגע קשות בשגרת חייהם.

נכנסו לחצר אחד הבתים שמאוכלס על ידי תושבים יהודים ומיד קפצו אלינו בצעקות ובדחיפות קבוצת ערבים וביקשו לגרש אותנו החוצה. כח משטרה קטן שמוצב דרך קבע במקום נכנס למתחם ובמקום להדוף את הצד התוקף והאלים ולאפשר לנו לעשות עבודתנו ביקש להוציא אותנו מהמתחם בכדי "להפריד בין הניצים ולהרגיע".

גילינו אחריות וביקשנו לשתף פעולה ושיפרנו לאחור לפינה במגרש שאליה הכווין אותנו קצין המשטרה. גם לשם רדפו אחרינו הפורעים, ובתגובה גם משם ביקשו מאיתנו השוטרים לזוז ולצאת מהמתחם כולו לקול תרועות הניצחון של הפורעים. תוך כדי הסיטואציה אחד השוטרים דיבר לא יפה לחברת הכנסת סטרוק וביקש להדוף אותה בתקיפות. אותה תקיפות שלא היתה בנמצא מול התוקפים שפעלו באלימות וקיבלו את מבוקשם. למרבה הצער נאלצתי לגעור בו ולהעמידו במקומו.

סיטואציה זו משקפת ככל הנראה את מדיניות המשטרה באזור ולפיה בכדי לחתור לשקט מלאכותי והרגעה של הרוחות יש להדוף את היהודים שאינם נוקטים באלימות במקום להתעמת בנחישות עם מי שמפעילים אלימות.

כך בכל אירועי הלילות האחרונים פועלת המשטרה באגרסיביות לכלוא את תושבי השכונה היהודים בבתיהם בזמן האירועים, לרבות שימוש באלות ואף השלכת רימוני הלם לתוך מתחם חצרות הבתים (בכדי לוודא שהתושבים לא יוצאים חלילה אפילו לחצרות הבתים ונותרים כלואים בבתיהם), שעה שהרחוב כולו נותר בשליטת הפורעים שמיידים אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים, שחדרו לא פעם לחצרות ולבתים.

מחצרות ומגגות של שני בתים הסמוכים לבתי היהודים, בתים שעליהם נסוב ההליך המשפטי הנוכחי, נזרקים דרך קבע אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר בתי היהודים, המשטרה יודעת זאת (ישנם סרטונים שמוכיחים זאת), עומדת מנגד ומאפשרת לטרוריסטים להמשיך בפעולות הטרור שלהם, במקום לפרוץ לבתים בזמן אמת, לעצור את הפורעים ולמגר את האלימות.

המשפחות המתגוררות במקום הן משפחות רגילות לחלוטין, עם ילדים רבים ברוך השם, ועד לפרעות ערביי ישראל בחודש שעבר הם חיו במקום בשקט ובשלווה.

חשוב לציין שמרבית הפורעים אינם תושבי המקום והם מגיעים מידי יום ומידי לילה בכדי להסלים את האירועים במכוון. הצעה שהועלתה מצד תושבי המקום היהודים שלא לאפשר כניסת מי שאינם מתגוררים בשכונה מאף צד לא נענתה על ידי המשטרה.

מציאות זו, בה בכדי להשיג שקט מדומה המשטרה נכנעת לפורעים, מאפשרת להם להמשיך באלימות ומוכיחה להם שהיא משתלמת, שעה ש"הפרדה בין הניצים" נעשית דרך דחיקת תושבי השכונה הלא אלימים ומתן פרס לטרור ולאלימות היא בלתי מתקבלת על הדעת ולא ניתן להשלים עימה. היא מזכירה את התנהלות המשטרה בראשית ימי הפרעות בלוד, בעכו, ברמלה ובערים נוספות.

כשליחי ציבור תפקידנו לוודא כי המציאות הזו תשתנה לאלתר. אנו רוצים מאוד לסמוך על המשטרה ולאפשר לה לבצע את עבודתה ומבקשים להביא להרגעת הרוחות, אולם לא מוכנים בשום אופן שהדבר ייעשה באופן המעוות המתואר לעיל.

אורית ואני שלחנו בעקבות הסיור פניה דחופה לשר לביטחון הפנים עומר בר לב בדרישה להפוך את המשוואה במקום באופן מיידי במאה ושמונים מעלות. לוודא שהפורעים מטופלים ביד קשה, שהמשטרה אינה עומדת מנגד מול ידויי האבנים, בקבוקי התבערה והזיקוקים ופועלת להפסקתם לאלתר ולתפיסת המבצעים, ובוודאי שאינה פועלת נגד הקרבן והופכת אותו לקורבן נוסף של רצונה בשקט תעשייתי.

מציאות שבה מופעלת אלימות משטרתית ואף מושלכים רימוני הלם לתוך מתחמי מגורים של משפחות תמימות שמבקשות שלא לאפשר את הפגיעה בהן על ידי הפורעים הינה בלתי מתקבלת על הדעת והיא בבחינת הוספת חטא על פשע.

צילמתי בחצר אחד הבתים היהודים בשכונה תמונה של שרידי רימון הלם שהושלך אתמול על ידי המשטרה ונחת בדיוק במקום שבו נחת בצהרי אותו היום בקבוק תבערה שהושלך מגג הבית הערבי הסמוך ורק בנס לא גרם לנפגעים בנפש. אם לא היינו רואים בעינינו לא היינו מאמינים שמציאות אבסורדית כזו יכולה להתקיים במדינת ישראל.

כאמור, אנו מבקשים לסמוך על טיפולה של המשטרה ושל השר ולאפשר להם לעשות את עבודתם בהתאם לסמכותם ואחריותם, ואולם לא נאפשר את המשך המצב הקיים. ככל שהמציאות בשטח לא תשתנה באופן מיידי והביטחון יוחזר לתושבי השכונה נגיע למקום שוב ושוב בעצמנו בשעות הערב והלילה ונדאג לביטחון התושבים.

תושבי המקום הם שליחים של כולנו בבניין ירושלים ולא נשאיר אותם לבד.