מוטי קרפל
מוטי קרפלצילום מסך

אפילו אם הקואליציה הנוכחית קמה רק כדי שמתן כהנא יהיה שר הדתות ויתקן מן היסוד את נושאי דת ומדינה – הכול היה כדאי.

לא פלא שחברי הכנסת החרדים והעיתונות שלהם משמיצים אותו ויצאו למתקפה כנגדו. הם מפחדים. ובצדק. הם חשבו שיוכלו לעד לכפות על עם ישראל כולו את החומרות ההלכתיות המופלגות שלהם בחסות שלטון הליכוד. הם היו בטוחים שהרבנות הראשית לישראל – שהם לא זקוקים לה, לא מכבדים אותה, לא סרים למרותה ומזלזלים בה – תמשיך לעד לדבוק בקו ההלכתי המחמיר שלהם.

אבל הרבנות הראשית נועדה לשרת את כלל ישראל. את עם ישראל כולו. לא את החרדים. ובכדי לעשות זאת היא חייבת לאמץ את הגישה של בית הלל, לא של בית שמאי. אמנם, הכול לפי ההלכה ובלי לפרוץ את גדריה, אבל בגישה מכילה ומחבקת.

וכן, זה רלוונטי ששר הדתות היה לוחם בסיירת מטכ"ל ומפקד טייסת קרב. ראשית, משום שמסיבה זו בתוך עמו הוא יושב, מכיר את הציבור החילוני, מעריך אותו, וזוכר שהוא לא פחות יהודי וציוני מאף אחד אחר. ושנית, בכדי להתגבר על כל המתנגדים למהלך החיוני הזה – צריך לוחם אמיץ עם תעודות. והכי חשוב- מתן כהנא איננו "דתי לייט" ולא ליברלי-פרוגרסיבי, אלא דתי ושומר מצוות במלוא מובן המושג, ודווקא ככזה הוא המתאים למשימה.

לכן דווקא הוא יעשה את המהפכה הזו, ואם רק בשבילה קמה הקואליציה הזו – דיינו.

לפני הבחירות, במאמר מאתגר לימינה ותחת הכותרת "לא יהדות – לא מעניין", כתבתי כך בנושא:

"אם השאלה היא איך יוצרים קונצנזוס חדש בחברה הישראלית, חזון חדש שיכול לאחד אותה, אידאל שעשוי להוות בסיס לשלב הבא של שיבת ציון, שייתן משמעות לקיום שלנו כאן, להיסטוריה הישראלית הייחודית והארוכה של העם הזה ולמלחמות שאנחנו עדיין נאלצים להילחם; חזון שירווה את הנפש הישראלית שצימאונה מאז ולתמיד הוא רק לאידאליזם אמתי; אידיאל שיכול להוות תחליף שווה ערך לאידאליזם הציוני שפרח פה בדור התקומה, מלא את הנפשות באור ובחיים, אבד לנו בהמשך הדרך, אבל עדיין מותיר את הרושם העז שלו בנפשות ולא נותן להן מנוח. אם זאת השאלה – וזו חייבת להיות השאלה – אזי התשובה ברורה: יהדות. לא יהדות – לא מעניין. גם לא באמת חשוב.

כן, כלכלה חשובה. יש הבדל בין עוף זול כמנה עיקרית בסעודת השבת, לבין אומצת בשר בקר משובחת ועסיסית, אבל לא זה ההבדל שיוצר את ענג השבת, את ערכה, את קדושתה ואת מנוחת הנפש העמוקה והמרגוע האמתי שהיא מביאה לנפש הישראלית. עם ישראל זקוק לנשמה, לערך, למשמעות, לתוכן; אל תשקו אותו בחומץ.

המהלך ההיסטורי המתבקש, שאותו צריך להוביל מי שרוצה להנהיג את האומה, הוא יצירת תרבות יהודית שרוב גווני החברה הישראלית יוכלו להזדהות אתה ושתוכל לתת פשר משמעות וטעם לקיומנו כאן.

כדי ליצור ישראל יהודית יש צורך בציבור גדול שבמרכזו תלמידי חכמים של ארץ ישראל, אבל הוא לא יכול לבוא לציבור הכללי בתביעה של הכול או לא כלום. בתוך עמנו אנחנו יושבים ורואים שבדור הזה רוב הציבור הישראלי לא רוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות כהלכתן, אבל ישתתף ברצון ובחפץ לב ביצירה משותפת של תרבות יהודית אותנטית. זה החזון שמתבקש עכשיו בפוליטיקה הישראלית, זה המהלך שיביא שינוי אמתי בהוויה הישראלית, והציבור שחי את תורת ישראל ואת התחיה ויודע לשלב על בסיסן את הטוב שבציונות ובעולם המודרני, הוא שאמור להוביל אותו". עד כאן הציטוט.

כן, זו אחת הסיבות שתמכתי בימינה ושאני תומך בה גם היום. מה שמתכוון מתן כהנא לעשות הוא בדיוק מה שציפתי מימינה. אותי הם לא הטעו. (והאמת, חיכיתי לו 25 שנה מאז הקמת "מנהיגות יהודית").