הונאת ה'מינוי הסרוג'

בתור דתי לאומי לכל אחד יש איזו שמחה בלב וקפיצת גאווה - הנה עוד סרוג שמצליח להתקדם ולהגיע להישגים.

רואי נידרלנד , י"ג בתמוז תשפ"א

הונאת ה'מינוי הסרוג'-ערוץ 7
רואי נידרלנד
צילום: עצמי

לאחרונה נראו המון מינויים 'סרוגים' לתפקידי המעטפת של משרדי הממשלה, מנכ״ל משרד רוה"מ, מנכ"ל משרד המשפטים ועוד.

בתור דתי לאומי לכל אחד יש איזו שמחה בלב וקפיצת גאווה - הנה עוד סרוג שמצליח להתקדם ולהגיע להישגים, הנה הצלחנו להשתלב לא רק בצבא אלא גם בהנהגת המדינה. כל זה כמובן אחרי ההישג הגדול מכולם- ראש ממשלה סרוג ודתי לאומי השומר תורה ומצוות.

פה אנחנו נופלים להונאה ולבעיה חמורה, משני היבטים ונתחיל מההיבט היהודי -ידוע הפתגם- "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", וכן המשל של רבי יהושע על כדי החרס שמחזיקים את היין , ולא כדי זהב. 

מה שחשוב ביהדות בכלל ובחיי היום יום בפרט, זה התוכן, סל הערכים שאותו מביא האדם, המקצועיות והאישיות שלו, וכמובן ההשלכות והמטרות אותם הוא מציב לעצמו ובתפקידו. כיפה סרוגה איננה מדד למקצועיות, או לסל ערכים יהודי/ימני יותר ובוודאי לא בטוח ליושרה (לא צריך להזכיר כל מיני נבחרים סרוגים למיניהם שגרמו נזקים כבדים לעולם התורה והיהדות וההתיישבות).

בתור דתיים, אנחנו מוכרחים לדלג מעבר לכיפה שעל ראשם ולבדוק את האנשים עצמם- מי הם, מהם הערכים אותם הם מביאים, מה הרמה המקצועית שלהם , מה ההשלכות של המינוי שלהם ומה המטרות שהם הציבו ומציבים לעצמם בתפקידים. לא להסתכל בכיפה, אלא במי עומד תחתיה.

ההיבט השני של הנפילה והפספוס, הוא שאנחנו נופלים לתפיסה של פוליטית הזהויות- מה שמעניין פתאום הוא 'שבירת תקרות הזכוכית', האם הצלחנו לשבור ולהגיע לעוד יעדים נכספים שמעולם לא אוישו ע"י סרוגים. מההיבט הזה, אנחנו יוצאים בדיוק כמו השמאל ,שמה שמעניין זה רק קידום הזהות - אישה/הומו/ערבי/מזרחי ואנחנו מכניסים לתוך התבניות של הזהות גם את הזהות הדתית לאומית. 

שיח של פוליטיקת הזהויות מוביל בהכרח לכישלון תפקודי ומקצועי, כי אין שום התחשבות ברף הנדרש או ברמה המקצועית, אלא רק האם הצלחנו להכניס עוד זהות ולשבור תקרות זכוכית. הוגי דעות רבים עמדו על הבעייתיות בתפיסה זו-גדי טאוב בספרו 'ניידים ונייחים' מחדד איך השיח של פוליטיקת הזהויות מסיט את המבט והדיון מהדבר החשוב באמת- התוכן של הדברים.

ג'ורדן פיטרסון בהרצאותיו, מתייחס לשקר שקיים בפוליטיקת הזהויות, שלא רק שאין פה עיסוק בתוכן או במקצועיות, אלא יש מצג שווא של הצלחה והישג משמעותי, למרות שייתכן ומדובר בכישלון חרוץ. 

אם נמשיך ליפול בשבי הקונספציה הזאת, אז כמו ששמים ספסל בבחמ"ס בשביל לשלב נשים , אז ישימו תעודת כשרות ואוכל כשר במשרד , אך המינוי עצמו יכול להיות פוליטי וחסר מקצועיות וערכים.

ביטוי חזק לתחושת ההונאה ראינו בחלק ניכר מבוחרי ימינה, שהאמינו ונתנו קולם לנפתלי בנט, מתן כהנא, ניר אורבך ועידית סילמן, ולא האמינו שדווקא הם ילכו לממשלת שמאל בשיתוף רע"מ. המרתק היה, שדווקא עמיחי שיקלי, שלא חובש כיפה לראשו- היווה עבור אותם מצביעים קול שפוי ומייצג עבורם.

בואו נתעורר ונתחיל לבחון הכל ממבט ענייני ומקצועי- מיהו האדם שקיבל את המשרה, מהם הערכים המובילים אותו, מה הניסיון המקצועי שלו בתחום ומה הקשרים שלו בתחום, וכמובן מה המטרות שלו וההשלכות של המינוי המדובר.

אני מקווה שבפעם הבאה שנשמע על מינוי סרוג, לא נקפוץ בשמחה על ההישג החדש, אלא נבחן את הדברים לאשורם ואת האנשים העומדים מתחת לכיפה.
 

הכותב פעיל בארגון יוזמה אזרחית ואברך בישיבת איתמר