תורים בנתב"ג
תורים בנתב"גצילום: פלאש 90

מדינת ישראל כולה קיוותה שהעיסוק במגפת הקורונה יישאר נחלת העבר או חלק מסיקור חדשות החוץ, אלא שלמציאות יש תוכניות אחרות. בשבוע וחצי האחרונים חלה עלייה חדה בתחלואה, עם כמה התפרצויות בבתי ספר ברחבי הארץ. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, בארבע ערים - בנימינה, מודיעין, הרצליה ונתניה - היו התפרצויות שהובילו להחזרת חובת המסכות בבתי הספר בערים אלו. מלבדן, בערים וברשויות מקומיות נוספות התגלו חולים בבתי הספר.

קשה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר. לאורך כל הדרך הזהירו גורמי המקצוע משילוב של שתי בעיות שעלולות להוביל להתפרצויות חדשות בישראל. הראשונה היא בתי הספר, שבהם, למרות שהמלצת משרד הבריאות לחסן בני נוער מגיל 12 ומעלה ניתנה זה מכבר, אחוז המתחסנים נותר נמוך למדי. השנייה, והיא בעיה שמלווה את ישראל מראשית המגפה, היא הפרצה בנתב"ג שמאפשרת לווריאנטים השונים להיכנס לארץ.

למרות שההתפרצות החדשה מתרחשת בימיה של ממשלת בנט־לפיד, דווקא התנהלותה של הממשלה היוצאת היא שהובילה למציאות הזאת. חוסר האכיפה של הבידוד לחוזרים מחו"ל בשבועיים שקדמו להתפרצויות בבתי הספר הוביל לנתוני ההדבקה של הימים האחרונים. יחד עם זה, המחדל שהתרחש בנתב"ג בסוף השבוע הקודם לחלוטין נופל באחריותה של הממשלה החדשה. כפי שפורסם, ביום שישי שעבר נוצר פקק של אנשים בהמתנה לבדיקת הקורונה באולם הכניסה לישראל. במשך שעות ארוכות חיכו אלפי נוסעים לבדיקות, ולבסוף אלפים שוחררו מבלי שנבדקו כלל.

"נשגב מבינתי איך אחרי שנה וחצי בתוך הקורונה אירוע כזה יכול בכלל להתרחש", אומר ד"ר מיכאל דור, לשעבר ראש אגף בתי החולים במשרד הבריאות ומרצה בכיר בתחום מינהל בריאות באוניברסיטת אריאל. "אנחנו חייבים לקבל תשובות מי שחרר אלפי נוסעים ללא בדיקה. זאת רשלנות פושעת שצריך לתת עליה את הדין. מה זה הדבר הזה?"

השאלות שמעלה דור נשמעות שוב ושוב על ידי גורמי הרפואה. לפי דיווחים שונים ההנחיה לאפשר לנוסעים לצאת מנמל התעופה בלי הבדיקה הגיעה מצמרת משרד הבריאות, לאחר אזהרות שהועברו אליהם מתוך הנמל על העומס הרב שנוצר במעבר. החשש היה, כך הובהר לאנשי המשרד, מפני תסריט דומה לאסון מירון. למרות החשש מפני אובדן חיים עקב עומס, טוענים בכירים רבים כי היה צורך למצוא פתרון אחר שיאפשר את בדיקתם של כל השבים ארצה.

מי אשם במחדל?

לקריסת מערך הבדיקות בנתב"ג יש כמה גורמים. הראשון הוא החלפתה של החברה המפעילה את המערך. "לפני שבועיים החליפו את החברה המבצעת", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "והיא עוד לא הספיקה להתאפס על המערך. אבל זו רק סיבה אחת למחדל הזה. מהצד השני ישנה עלייה אדירה בטסים מישראל וחזרה, וזה יוצר עומסים שלא ראינו כבר הרבה מאוד זמן. הסיבה השלישית למחדל היא חוסר אכיפה משווע".

חוסר האכיפה שעליו מדבר דוידוביץ' הוביל לכך שרבים אינם מקפידים על חובת הבידוד שבה הם מחויבים. בחלק מהמקרים הורים אף שלחו ילדים ונערים שבעצמם היו מחויבים לבידוד לבתי הספר, וזה מה שיצר את ההתפרצויות שאנו רואים בימים אלה.

"יש אפס אכיפה בישראל. המשטרה לא עושה עבודה טובה בנושא, וגם הצמידים האלקטרוניים שדיברו עליהם תקופה מאוד ארוכה נותרו חסרי שימוש. מסתמכים על הרצון הטוב של האזרחים, אבל הם לא ממלאים אחר ההנחיות", אומר דוידוביץ'.

כלומר, לאור ההתנהלות בארץ זאת הייתה רק שאלה של זמן עד שנראה עלייה בהדבקה?

"לא הייתי מגדיר את זה ככה. אבל אין ספק שההתנהלות הזאת יוצרת אתגרים מאוד קשים למערכת, וצריך לשנות אותם. צריך שיהיה ברור: אין שום סיבה בעולם שנגיע לגלי תחלואה חדשים. רוב האוכלוסייה מחוסנת, יש לנו שער כניסה אחד שממנו נכנסת המגפה ואנחנו יכולים לעצור את זה. בינתיים זה נראה שיש רצון טוב של הממשלה החדשה לעשות את זה".

"כל סוגיית האכיפה היא שערורייה אחת גדולה", אומר ד"ר מיכאל דור. "אנשים לא זוכרים, אבל יש בישראל חוק שמי שבמודע מסייע בהפצת מגפה עלול להישלח לכלא לשבע שנים. מישהו יודע מה עשו לאנשים שהיו אמורים להיות בבידוד ולא עשו זאת ובגלל זה הפיצו את המגפה באזור שלהם? סביר להניח שלא עשו להם כלום. וגם אם כן, מדובר היה במשהו סמלי בלבד".

אלא שבטרם העיסוק בבעיית האכיפה, הממשלה החדשה נדרשת למצוא פתרונות לאירועי נתב"ג. בשביל אף אחד מחברי הממשלה הרלוונטיים לא מדובר בתופעה שצצה משום מקום. למעשה, ראש הממשלה בנט ושרת הפנים שקד דיברו שוב ושוב במשך חודשים ארוכים על הצורך ליצור כניסה זהירה לישראל דרך נתב"ג. אירועי שישי הפוכים לחלוטין מהדיבורים הללו.

"זה אולי לא הוגן לעשות את זה, אבל בכל הקשור לקורונה אין לממשלה החדשה מאה ימים של חסד", אומר פרופ' דרור מבורך, מי שניהל את מחלקות הקורונה בהדסה עין כרם. "אנחנו לא באמת יכולים לחכות מאה ימים כדי שכל אחד יבין איפה הוא נמצא. המזל הוא שבעיית נתב"ג היא משהו שאנחנו מכירים כבר שנה, וזה בכלל לא משהו מסובך למנוע. אני דווקא מעודד יותר ממה שאנחנו רואים בימים האחרונים. אירוע כמו שהיה בשלישי בערב, שבו ראש הממשלה, שר הבריאות, שרת התחבורה ושר הביטחון הגיעו יחד כדי לפתור את בעיית נתב"ג, מלמד על שיתוף פעולה טוב יותר ממה שראינו בממשלה הקודמת ובנושא הקורונה זה בכלל לא משנה מה עמדתו של כל אדם על הממשלה, שיתוף פעולה בין המשרדים הכרחי כדי שלא ניכשל".

שיתוף הפעולה שעליו מדבר מבורך אכן מוצג לציבור שוב ושוב בימים האחרונים, אלא שמאחורי הקלעים התמונה שונה בתכלית. כשהתגלה המחדל הופנו האצבעות המאשימות אל עבר שרת התחבורה מרב מיכאלי, שנתב"ג נמצא תחת אחריותה. אלא שהיא העבירה את האשמה אל משרד הבריאות, שהחל מחודש מרץ אמון על הבדיקות בנמל. משרד הבריאות לקח אחריות על המחדל, אלא שבמקביל דאג להבהיר שהוא אחראי רק על מתחם הבדיקות עצמו, והאחריות ליציאתם של הנוסעים מהנמל מוטלת בכלל על גורם אחר, כשהוא רומז למשרד התחבורה. שם הפנו מחדש את האצבע המאשימה, הפעם למשרד לביטחון פנים, שאומר שהוא אחראי רק על אכיפת הבידוד, דבר שנכשל בו באופן מוחלט בשבועות האחרונים. התוצאה הסופית היא זריקת האחריות מצד לצד.

הסטטיסטיקה משקרת?

בעקבות ההתפרצויות בבתי הספר והמחדל בנתב"ג נתן ראש הממשלה נפתלי בנט הצהרה לתקשורת בנמל התעופה, שם הודיע כי הממשלה מתייחסת לעלייה בתחלואה כאל גל רביעי בישראל. בין היתר ביקש ראש הממשלה מהאזרחים לא לנסוע לחו"ל ללא צורך, וכן המליץ לעטות מסכות בחללים סגורים. בנתב"ג עטיית המסכות הפכה להוראה מחייבת.

"זה נכון להתחיל בהמלצות ולא ללכת ישר להנחיות, כי יש בזה משהו שמחנך את הציבור, ואולי ככה נצליח להרגיל אותו לשמור על עצמו. אני יכול להגיד לך שבבית החולים מעולם לא הסרנו את המסכות. כבר התרגלנו אליהן, ולעטות אותן עוד כמה שבועות כדי להשתלט על הכול מחדש זה מחיר נמוך למדי. אבל שלא יהיו טעויות, אם לא תהיה ברירה ההמלצות הללו יהפכו להנחיות", אומר מבורך.

פרט לשאיפה לחנך את הציבור, אחת הסיבות המרכזיות לכך שבשלב זה הממשלה רק ממליצה שלא לטוס לחו"ל ולעטות מסכות בחללים סגורים היא שכלל לא בטוח שבהרכב הממשלה הנוכחי ניתן יהיה להעביר תקנות אלה. הסיבה המרכזית לכך היא שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, שכבר הבהירה לממשלה שתמשיך בקו שנקטה בזמן ששימשה כיו"ר ועדת הקורונה.

במהלך ישיבת הממשלה שהתקיימה ביום ראשון, אז נידונה עליית התחלואה, אמרה השרה שאשא־ביטון את הדברים הבאים: "אני עוקבת אחרי המספרים מחודש מאי, ומקדם ההדבקה היה תמיד 1". אלא שהנתונים הללו לא היו נכונים ולו לרגע אחד. פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש וראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס הבהירו לשאשא־ביטון כי הנתונים שהיא מציגה אינם נכונים. בשלב זה הדיון עלה לטונים גבוהים, עד שראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורוביץ נאלצו להתערב ולהורות לשאשא־ביטון לשמור על כבודם של המומחים בדיון.

אלא שסאגת שאשא־ביטון לא נגמרה בישיבת הממשלה. במסגרת ההצהרה של בנט הוחלט על הקמה מחודשת של קבינט הקורונה במתכונת מורחבת. שאשא־ביטון תהיה חלק מהקבינט, לאור תפקידה כשרת חינוך. פרט לכך, לאחר ישיבת הממשלה התנהלה ישיבה נוספת בין בנט לשרת החינוך, שבסופה אמרה השרה כי "לא יהיה יותר מצב שבו ינחיתו הנחיות באמצע הלילה על משרד החינוך ויצפו שלמחרת כולם יישרו קו". בנוסף לכך הבהירה שאשא־ביטון בראיונות כי היא מתנגדת ליוזמותיהם של ראשי רשויות מקומיות להחזיר את חובת המסכות בכיתות בטענה שהיא אינה מועילה. חשוב לציין שמבחינה אפידמיולוגית ישנה חשיבות מכרעת לעטיית המסכות בחלל סגור, במיוחד בזמן התפרצות. בריאיון שנתנה ביום שני לתמר איש־שלום בחדשות 13 אמרה השרה כי הסיבה להתנגדות היא שהתלמידים שיושבים במסכות בכיתות מתערבבים לאחר מכן בחצר, ולכן אין שום משמעות לעטיית מסכות בכיתות. גם בנוגע לטענה זו יש לציין שהיא אינה נכונה מבחינה מדעית.

קואליציה בהכחשה

שרת החינוך אינה היחידה שתקשה על הממשלה לקבל החלטות על הגבלות כאלה ואחרות בנושא הקורונה, כאשר ישנם לפחות עוד שני חברי כנסת שמחזיקים בעמדות דומות. הראשון והמוכר שבהם הוא חבר הכנסת אלי אבידר, שבמשך השנה האחרונה היה מהדוברים המרכזיים שגימדו את מימדי המגפה. חבר הכנסת השני, שאף מכהן בתפקיד חשוב הרבה יותר, הוא בועז טופורובסקי. טופורובסקי משמש כיו"ר סיעת יש עתיד בכנסת, ולמעשה מרכז את הפעילות הפרלמנטרית של המפלגה בכנסת. אם הממשלה תגיע למועד החילופים, טופורובסקי אמור לשמש כיו"ר הקואליציה. בריאיון שנתן בתחילת השבוע לישי שנרב בגלי צה"ל אמר כי הוא עדיין עומד מאחורי המשוואה שהקורונה דומה לשפעת.

"לצערנו שרת החינוך שלנו מתייעצת עם אנשי 'היגיון בריא', או לכל הפחות היא נשמעת כמוהם", אומר ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטה תל אביב וחבר עמותת 'מדעת'. "מדובר בחבורת אנשים שלמי שלא מכיר עשויים להישמע מאוד בכירים, אבל למעשה אין להם שום מומחיות בתחום וירולוגיה ואפידמיולוגיה. הם מנצלים את הטייטל שלהם כדי להגיד דברים הפוכים ממה שהרוב המוחלט של המומחים אומרים, כולל אלה שטיפלו בפועל במחלקות הקורונה. הם עשו נזק כביר בשלבים הקודמים, ולמרות שקיווינו שההתייעצויות איתם ייגמרו לפני שנה, הם עדיין כאן".

הנזק שעליו מדבר קובילר הוא הנזק ההסברתי, שמתבטא בימים אלה בחיסון נערים לקורונה. כבר כמה שבועות שבהם מדינת ישראל מחסנת בני 12 ומעלה מפני הנגיף, אך עד כה לא נרשמה היענות גבוהה במיוחד. עד לפני שבוע רוב המתחסנים בקרב בני הנוער התחסנו על מנת שיוכלו לטוס לחופשות בחו"ל עם משפחותיהם. בשבוע האחרון חל שינוי מגמה ומרבית המתחסנים מפני הנגיף בקרב אוכלוסייה זו מתחסנים בעקבות החשש מהמחלה.

בינתיים, ולמרות המספרים נמוכים, במשרד הבריאות לא יוצאים בקמפיין נרחב לחיסון בני נוער, בדומה למה שהיה לגבי התחסנות כלל האוכלוסייה. לדעת קובילר, בשלב זה מדובר במהלך נכון. "הבעיה בקמפיין לעידוד התחסנות הוא החשש מתגובה של הקמפיין הנגדי. הרי בתחילת הדרך משרד הבריאות אמר לא לחסן ילדים, כי לא היה מספיק מידע והניסויים עליהם לא הושלמו. עכשיו כשהניסויים הושלמו אנחנו יכולים לומר שהחיסונים בטוחים לחלוטין, ובהחלט עדיפים מאשר להידבק. אבל עצם העובדה שבהתחלה הייתה הוראה לא לחסן תשמש נשק לקמפיין נגדי, ואנחנו יודעים שככל שהקמפיין לטובת ההתחסנות מתגבר, כך גם הקמפיין נגד".

אז איך בכל זאת אפשר להשפיע על ההורים לחסן את הילדים שלהם?

"אני חושב שאצל חלק ניכר מההורים האסימון נפל בימים האחרונים. ברגע שבתי ספר שוב שלחו תלמידים לבידוד הורים הבינו שהעובדה שכרגע אין כאן מגפה לא אומרת שהיא לא יכולה להתפרץ מחדש. לכן אני מאמין שאנחנו נראה עלייה במספר המתחסנים. צריך להבין, אין לנו דחיפות מאוד גדולה לנושא. החלק הבאמת קריטי הוא שנשלוט על נתב"ג, ושלא נגיע שוב למראות של סוף השבוע הקודם. אם נעשה את זה נוכל להיות מספיק רגועים, גם אם יש ירידה קלה ברמת היעילות של החיסון מול הווריאנט ההודי".

בהצהרתו המליץ ראש הממשלה בנט לחסן את בני הנוער, והוסיף כי יש מלאי מוגבל לחיסונים. מאחורי האמירה הזאת מסתתרת פארסת ענק של הממשלה, שניסתה לסגור עסקה עם הרשות הפלשתינית על פיה ישראל תעביר בקרוב לרשות יותר ממיליון חיסונים שתוקפם אמור לפוג, ובתמורה תקבל את המשלוח שהיה מיועד להגיע לרשות בסביבות חודש ספטמבר. אלא שאחרי שהועברו כ־100 אלף מנות חיסון, ביטלו ברשות את ההסכם בטענה כי מפרט מנות החיסון שסופקו אינו תואם את המפרט שנחתם בחוזה. המנות הוחזרו לישראל, אלא שמשרד הבריאות אינו מוכן להשתמש בהן, שכן לא ברור מה עבר עליהן ברשות. כתוצאה מכך כ־100 אלף מנות חיסון לפחות ייזרקו בקרוב לפח, ובמקביל ישראל לא תקבל נכון לשלב זה את מנות החיסון בחודש ספטמבר.