פעם אחר פעם בשנה הסוערת הזאת הקב"ה נותן לנו הזדמנות, ופעם אחר פעם עם ישראל מפסיד אותה בגלל היעלבויות אישיות, נקמנות, פלגנות וקוצר ראות כאשר ברקע מגפה ופרעות.
כבר קשה לזכור מה היה בכל ארבע מערכות הבחירות. אני זוכר שבמערכה הראשונה או השנייה יצאתי במכוניתי לשכונה בירושלים, הסעתי לקלפי זקנה אחת, זוג עולים שהתקשו להגיע לקלפי מרוחקת ומוכר ירקות בשוק ובדרך דיברתי על ליבם שכדאי לבחור ט"ב, המפלגה שמאמינה באלוקים ועושה הכול בשביל עם ישראל והארץ והמדינה והתורה. אחר כך היו בחירות שבהן בעצמי לא הייתי מסוגל לבחור בנציגים הטבעיים שלי – שלכאורה דוגלים באמונה בה' ובמשולש עם־תורה־ארץ, כי אלה במקום להתאחד התפצלו ופסלו.
באחרונה שמחתי על הברית החלקית לפחות בין הכוחות הפועלים ועל הצבת אנשים ראויים ברשימה והצבעתי ט' בלב שלם. בהיוודע תוצאות הבחירות שמחתי: יש! יש לנו 65 מנדטים הנאמנים לעם ולארץ ולמורשת ולתבונה. אבל לא, התברר לנו לתדהמתנו שבין נתניהו למקורביו לשעבר יש שנאות ועקשנויות שלא מאפשרות לעם ישראל להציל את עצמו מיד עצמו.
עכשיו קם נפתלי בנט והצליח במשימה דמיונית ממש. מתוך התוהו ובוהו קמה בכל זאת ממשלה, שבראשה איש לאומי ושומר תורה, ועל רוב התיקים החשובים והגורליים ביותר מופקדים אנשים מוכשרים, לאומיים ומסורתיים בהשקפותיהם. אחדים הם מרכז אמיתי, כלומר בינוניים שתלויים ועומדים וינשבו עם הרוח – אם הרוח תנשוב ימינה הם יהיו ימנים, והיה ותנשוב חלילה שמאלה – יהיו שמאלנים, בדומה להרן במדרש: "אם אברהם נוצח אני משלו ואם נמרוד נוצח אני משלו". השמאל הקיצוני קיבל את התיקים הפחות שנויים במחלוקת לאומית ואינו תוקף כעת את הממשלה, וזו כשלעצמה ברכה מיוחדת אחרי מה שחווינו בבלפור ובבית המשפט. וכן, לפי שעה לא היה מנוס מהסתמכות על ערבים עוינים, אשר מפגינים בינתיים מידה של השלמה עם המדינה היהודית.
איך משפרים את התוצאה הזאת? התשובה פשוטה וברורה. על ידי הצטרפות. כל מי שטובת העם הזה לנגד עיניו, צריך קודם כול לתמוך מבחוץ בכל יוזמה חיובית של הממשלה הזאת ולהתנגד לכל יוזמה שלילית. כך יהיה ברור לכול שכל פעולה ממשלתית לטובת התבונה, הקוממיות, הביטחון, יישוב הארץ והאופי היהודי של המדינה אינה תלויה בערבים ואף לא ביהודים ש"שכחו מה זה להיות יהודי". לחילופין, כל פעולה רעה ומטופשת תזכה לבוז מצד נאמני התורה והארץ ותזדקק לתמיכת שונאי ישראל.
השלב השני הוא הצטרפות ממשית של המפלגות החרדיות ושל הציונות הדתית לממשלה, עם או בלי תיקים. בנט וגם לפיד רוצים בכך והודיעו זאת במפורש. אחרי הצעקות בהשבעת הממשלה ועוד פעולות מחאה מיותרות מימין זה כבר יהיה קצת יותר קשה, אבל זה אפשרי.
גם מי שבטוח שנפתלי בנט הוא פושע ומועל באמון צריך להבין שכרגע זאת המציאות ולא בקרוב היא תשתנה, ואם תשתנה מי יודע לאיזה כיוון. אם נתנגד לכל מה שעושה הממשלה ונמרר את חייה, היא תצעד יותר ויותר שמאלה. אם נתמוך במה שטוב או ניטרלי, יתחזק בה הצד הטוב והבריא.
לעם היהודי יש היסטוריה ארוכה ורבת נפתולים. יש סיטואציות שבהן היינו חייבים להחניף לפריץ הפולני ולשחד בממון רב את העריץ התורכי. שאול המלך, שמשכמו ומעלה גבוה מכל העם, הפך פתאום מהמנהיג אשר בו בחר ה' לנוקם ונוטר שמשימת חייו היא להשיג ולחסל את סגנו המוצלח לשעבר, וגרם לו לחבור למלך הפלישתים ולהעמיד פנים שהוא לוחם בישראל.
ירבעם בן נבט, שמתוך שיקולים אישיים פסולים הפך ברגע אחד אימפריה מפוארת לשתי ממלכות שפלות ומסוכסכות זו עם זו ששוב לא חזרו עוד לימי הגדולה, המיט עלינו אסון גדול עשרת מונים ממה שעשה או עלול לעשות בנט, גם לדעת מבקריו החריפים ביותר. בספר מלכים מסופר שרחבעם גייס את כל יהודה למלחמה בירבעם, אבל שמעיה איש האלוקים שכנע אותו להימנע מהתקפה "כי מאיתי נהיה הדבר הזה".
מבחן קשה ומבהיל יכול להיות מחר בבוקר. נחשוב על תרחיש שלאור ניסיוננו מהעת האחרונה אינו דמיוני כלל. חס וחלילה טיל מעזה פוגע בגן ילדים בחולון ויש 30 לוויות של זאטוטים, או 40 בריונים ערבים אנטישמים שמשתלטים על בית ספר ברמלה. המשטרה כצפוי מגיעה אחרי 20 דקות, חוסמת את הכניסה ליהודים שהגיעו עם נשק ויורה מבחוץ כדורי גומי, ובינתיים נרצחים במכות ובגרזנים עשרה מורים ותלמידים ונאנסות מורות ותלמידות. האם במקרה כזה תעזרו לבנט וסער ואלקין להתגבר על תמר זנדברג ומנסור עבאס ולפעול כמו שצריך, או שתמשיכו לתקוף אותם?
נבחריי היקרים, אל תיסחפו במדרון השנאה והפסילה שאינו מוביל לשום מקום. עצרו, חשבו, כל אחד בינו לבין עצמו ואחר כך גם ביחד. התייעצו עם הקדוש ברוך הוא ועם ההיסטוריה היהודית. פעלו נכון וה' יהיה בעזרכם.