דומה כי מקור הפירות הבאושים שהובילו למהומות בערים המעורבות יסודו בפצצת זמן שהחלה בהעדר חוק האוסר על איחוד משפחות, באיחוד משפחות של עזתים שבחרו לאורך השנים לשאת בת לוד ולהפך. איחוד זה נאסר על פי חוק רק ביולי 2003, וגם אז כהוראת שעה בלבד. על אף שבג"ץ פסל עתירה של ארגון זכויות האדם עדאלה בנושא, החוק נשאר כהוראת שעה.
במשך שנים ארוכות התקיים קו ישיר פתוח בין עזה ללוד באמתלה הומניטרית של איחוד משפחות. ילדיהם של הזוגות הללו כיום בני עשרים, שלושים ויותר, נהנים מחד לגור בלוד ואינם חפצים כמובן לעבור לעזה במצבה הקשה, אך מאידך מתפרעים עם מוטיבציה ישירה שמגיעה ממשפחותיהם, מהוריהם או מהסבא והסבתא שרבים מהם אנשי חמאס המתגוררים בעזה. בכך, באמצעות ארגוני זכויות אדם "נאורים" שטענו לגזענות, אפשרנו לפלשתינים שגדלו וחונכו לשנאה תהומית למדינת ישראל להפוך לאזרחים שווי זכויות, על כלל ההטבות הסוציאליות והכלכליות שמגיעות לכל אזרח בישראל - החל מביטוחים פנסיוניים, שירותי בריאות מתקדמים ועד השתתפות בפרויקטים ממשלתיים דוגמת מחיר למשתכן. בו זמנית הם פועלים כגיס חמישי בהתפרעויות ובהעברת מידע רגיש לאחיהם ברשות הפלשתינית.
החוק האוסר איחוד משפחות הוא אקוטי והכרחי מאין כמותו. כל עוד החוק לא עובר והוראת השעה חלילה תתבטל, ראוי ונכון שמשרד הפנים ינהג באופן שבו לפחות יישמר איזון, ונכון להתחיל אף בהפליה מתקנת: איחוד משפחה פלשתינית רק כנגד משפחה מהעיר לוד או מעיר אחרת שעברה לעזה באותה מסגרת של איחוד משפחות. כך לפחות לא תהיה טענת הפליה או גזענות והנזק ימוזער במעט.
את התחושה שחוו תושבי לוד, עכו ושאר הערים המעורבות, חשו בוודאי היהודים במאורעות תרפ"ט, מאורעות שרבים טוענים שהיו נקודת השבר ביחסים ששררו בין יהודים וערבים עד אז בארץ. שכנים ערבים טובים הפכו באחת את עורם, קמו ורצחו את שכניהם, וזאת בכוונת מכוון של המופתי דאז, חאג' אמין אל־חוסייני, שכיום דומה כי החמאס הוא מחליפו באדיקות יתרה. נשים, ילדים וטף נרצחו על ידי שכניהם בחברון, במוצא, בבאר טוביה, בחולדה, בצפת, בעין זיתים ועוד. זוהי התחושה שהייתה גם בימים אלה. ההתנפלות הברברית על צוותים רפואיים באסף הרופא מזכירה את הרופא היהודי ד"ר חיים יזרעאלי ז"ל, הזכור לטוב, שטרח לכתת רגליו בכפרים הערביים סביב באר טוביה וטיפל במסירות אין קץ בתושבים הערבים וביולדות ערביות, ובמאורעות תרפ"ט נרצח בבית הכנסת, בקוותו לשווא שהאכזריות תיעצר לפחות על מפתן בית התפילה. חוק איסור איחוד משפחות בא במאוחר, אך לפחות אמור הוא להמעיט התפרעויות מעין אלה שחווינו בעתיד, בנוסף ליד הקשה שעל רשויות החוק להפעיל לאלתר.
"והוא יהיה פרא אדם" נאמר על ישמעאל, אך אין זו דרכנו. תשובתנו צריכה להיות בהקמת שכונות יהודיות גדולות בערים המעורבות. על רשות מקרקעי ישראל ואחרים להסיר חסמים, להקל ולסייע בקידום תוכניות הבנייה של אותן שכונות. זו תהא תשובה ניצחת לטרור שבפתח ובתוך בתינו. תשובה כאותו קליפ נפלא המראה לבנה שנזרקת לעבר תושב ישראלי יהודי, כמקובל במחוזותינו, אך זה תופס את הלבנה ומניח אותה כאריח נוסף בבניין בית, וכך כל לבנה ולבנה שנזרקת רק מעצימה את הבנייה ומחזקת את אחיזתנו בארצנו.
הכותב הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל