די לנימוס - תגובה לרב עמיחי גורדין

אני לא יודע אם הייתי לוחץ את היד לחה"כ ניר אורבך או לא, אבל לא זה הנושא.

בוא נשים את הדברים קצת בפרופורציה, לא היתה פה אלימות (מילולית או פיזית) מצד חה"כ שמחה רוטמן, לא היו פה גידופים או השפלות - התנהגויות שלכל הדעות עומדות מחוץ לתחום הלגיטימי, לכל היותר מדובר בהתנהגות סרת טעם (למי שחושב כך).

גם אני נגד שנאה ובעד היכולת לנהל שיח באופן מכבד. אבל ישנם אנשים שמתקשים מאד להכיל ניגודי דעות חריפים וכאשר ניגודים אלו באים לידי ביטוי בצורה חריפה הם מנסים להקהות אותם, לטשטש, לנסות לא לריב, לנסות לצור איזו שהיא אחדות מזויפת למראית עין. לומר משפטים מתוקים וחסרי משמעות כמו 'רב המאחד על המפריד', 'כולנו בסירה אחת' וכיו"ב. ולא היא.

אמנם אחים אנחנו וגם המחלוקת החריפה ביותר לא תבטל עובדה נצחית זאת. אבל זה לא יכול להצדיק טשטוש של הדעות ושל המחלוקות שיש בינינו. אנחנו לא מדברים על סכסוך שכנים על בניית מרפסת או מריבה בתור בקופת חולים. אנחנו מדברים על דיני נפשות, על עתידה הביטחוני והרוחני של המדינה היקרה שלנו. אנחנו מדברים על תחושה הרווחת בקרב ציבור גדול מאד של מעשה רמייה נכלולי שנעשה על ידי נפתלי בנט. אנחנו לא יכולים להישאר רגועים, נינוחים ושלווים כאשר כל היקר והקדוש לנו עומד בסכנה (לדעתנו, כן אני יודע שאתה חושב אחרת) בדיוק כמו שאתה לא היית עומד שלו ורגוע כאשר קרוב משפחה שלך היה מאושפז בבית חולים במצב קשה.

לעיתים יש לי תחושה שמאמרים כאלו וגישות כאלו באות מאותו בית מדרש פוסט-מודרניסטי שמנסה לטעון שאין אמת אחת וממילא אין מה כל כך להילחם עליה, אין מה להתעקש כל כך. אבל אנחנו אומרים אחרת, אנחנו אומרים שמשה אמת ותורתו אמת, אנחנו אומרים שהכנסה של תומכי טרור למוקדי ההשפעה במדינה היא טירוף הדעת ומעשה התאבדות קולקטיבי. אנחנו אומרים שנפתלי בנט משתף פעולה עם גורמים פוסט ציוניים, אנטי ציוניים ואנטי דתיים (אם לא לומר אנטישמיים). אנחנו אומרים שנפתלי בנט רימה ביודעין את קהל מצביעיו.

מקובל לומר בעולם הפסיכולוגיה שתגובה לא נורמלית למצב לא נורמלי היא נורמלית. אז גם אנחנו לא יכולים להתנהג בנימוס כאשר רוצים להחריב את כל היקר והקדוש לנו. כשמכאיבים לנו אנחנו צועקים.

אז אנחנו נמשיך לצעוק. וה' הטוב בעיניו יעשה.