פולין
פולין צילום: איסטוק
בוורשה חששו מאוד מכניסתו של יאיר לפיד ללשכת שר החוץ בירושלים. ככלות הכול, היה זה לפיד שפתח בשעתו את המתקפה על פולין בעקבות מה שכונה בישראל "חוק השואה", באופן שיצר את המשבר הגדול ביותר ביחסים בין שתי המדינות מאז שחודשו לפני כ-30 שנה.

הממשלה הפולנית ציפתה למתקפה מחודשת של לפיד, אך לא תיארה לעצמה שהיא תגיע כל כך מהר. סגן שר החוץ הפולני, פאוול יבלונסקי, שזימן אתמול לשיחה את האחראית לשגרירות ישראל בפולין, טל בן ארי, לנוכח ההסלמה המחודשת בין שתי המדינות סביב "חוק הגבלת השבת הרכוש", מודה בראיון לעיתון 'ישראל היום' כי ארצו הופתעו מחריפות ההתקפות המחודשות של לפיד ומהיותן, לדבריו, מחוסרות כל קשר עובדתי לחוק, שעבר בקריאה שנייה בפרלמנט הפולני.

לדבריו, "קיבלנו מידע מסוים שהצביע על הדאגות הישראליות. הגבנו על כך והעברנו לישראלים את כל העובדות הנוגעות לחוק. לא ציפינו למצוא את עצמנו במצב שבו ההליך מוצג כרעיון למחוק את זכר השואה, כפי שצייץ שר החוץ לפיד. העניין הזה הפך למשהו שלא מחובר לעובדות".

לשאלה מה המשמעות המדויקת של החוק ענה סגן שר החוץ הפולני, "הרעיון המרכזי הוא לקבוע הגבלה בזמן לביטול החלטות אדמיניסטרטיביות. אנשים שרכשו בעלות על רכוש על בסיס החלטות שהתקבלו לפני שנים רבות אינם יכולים להיות בטוחים שיום אחד לא יבטלו את הבעלות שלהם. היעדר הוודאות המשפטית הזו היה במרכז דיונים במשך זמן רב, וב־2015 בית המשפט החוקתי שלנו הכריז שצריך לקבע מסגרת זמן שתאפשר למנוע אותו. לכן הוחלט להגביל את זכות הערעור ל־30 שנה כדי למנוע אי ודאות נצחית של בעלי רכוש. היו מצבים רבים שבהם אנשים ועסקים מפוקפקים פנו לבתי המשפט והציגו מסמכים - לפעמים חוקיים, לפעמים מזויפים - וטענו שהם מייצגים יורשים של קורבנות שואה או קורבנות אחרים של המלחמה, ושהם פונים בשם אנשים שעודם בחיים. היה מקרה אחד שבו טענו לייצוג לקוח חי בן 130 שנה. ברור שהאיש עצמו לא הופיע מעולם בבית המשפט. אותם גופים שכנעו את בתי המשפט להעביר להם בעלות על רכוש, ולקחו את הרכוש מהבעלים ששהו בו".

"דבר לא השתנה. קרובים או יורשים של קורבנות שואה או פשעים אחרים שרכושם הופקע יכולים לפנות עם תביעותיהם לבתי משפט אזרחיים", הוסיף.

מבחינתו, ההתקפות מצד לפיד התקבלו בפולין בתדהמה מוחלטת. "ציפינו שהחוק יהיה שנוי במחלוקת. מה שהפתיע אותנו היה שהתגובה היתה כל כך מנותקת מהעובדות. לפיד ניסה להעביר את מרכז תשומת הלב לטענות בדבר מחיקת זכר השואה על ידי פולין. אלו הנחות מגוחכות, החוק לא קשור כלל לשואה. אני חושב שההתקפות הללו משרתות את לפיד ופוליטיקאים אחרים, שמביעים רגשות נגד פולין לצרכים פנימיים. אני יודע שיש בישראל הרבה אנשים ביקורתיים באורח קיצוני כלפי פולין, כפי שיש אנשים מאוד ביקורתיים ואפילו אנטי־יהודים ואנטי־ישראלים בפולין. זה מאוד מפתה עבור פוליטיקאים להסלים עימותים כאלה כדי לצבור נקודות. אנחנו מתייחסים לזה באופן שלילי, כי זה מאוד מזיק ליחסים בין ישראל ופולין. אנחנו מאוד מעוניינים ביחסים טובים עם ישראל, ותומכים בה בפורומים בינלאומיים. כשאנחנו רואים התקפות כאלו זה נתפס בפולין באופן שלילי. יש לחצים מהצד שלנו לשנות את היחס לישראל".

הוא נשאל גם האם ניתן לעצור את ההתדרדרות ביחסי ישראל ופולין וענה, "אני בטוח שיש דרך לעצור. עד כה רק שמענו את ההאשמות התקיפות על 'מחיקת ההיסטוריה' ועל כך שאנחנו לא מצפוניים. אלו ניסוחים חריפים ביותר ומחוסרי כל התייחסות לנוסח החוק. בלתי אפשרי לנהל כך דיון. אני מאמין שיש רצון כן בצד הישראלי לדון בתוכן החוק, אבל צריך להעביר את המסר הזה בדרך שונה מאוד. אנחנו פתוחים לשיח, ולכן אירחנו את האחראית לשגרירות הישראלית. היינו פתוחים וכנים, ואני מקווה שכך נוכל למצוא פתרון".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו