להט"ב
להט"ב צילום: ISTOCK

למעלה מ-1,500 שוטרים ומ-1,000 סדרנים, נפרשו במתכונת גלויה וסמויה, לאורך 1,700 המטרים בהם עבר המצעד.

14 אמבולנסים, 8 ניידות טיפול נמרץ, אופנועי חירום וחוליות עזרה ראשונה. בנקודת סיום המצעד, הוקמו שתי מרפאות טיפול נמרץ של מד"א, הכוללות בריכות קירור לטיפול בפגיעות חום. צירי תנועה מרכזיים באזור נחסמו ע"י המשטרה.

בתוך כך הגיעו מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון-פנים, לעמוד מקרוב על היערכות הכוחות למצעד. פעולות סיכול נערכו כבר בימים הקודמים למצעד, ו-50 איש עוכבו לחקירה, בחשד שהיו מעורבים בעבירות שונות, בהן הפרת הסדר הציבורי, וניסיונות פגיעה בשוטרים ובמשתתפי המצעד. כמה משמח לשמוע שהמשטרה שלנו דואגת כל-כך לשלום אזרחיה!

אז זהו, שלא בדיוק. יהודים רבים, במקומות רבים בארצנו, משוועים לנוכחות משטרתית, ואין. תושבי לוד או שכונת שמעון הצדיק, היו שמחים מאוד לקבל גם רבע מכמות השוטרים הזו, אך לרוע-מזלם הם לעולם לא יזכו לכזה יחס. הבעיה איתם שהם יהודים מדי, נורמליים מדי. האידיאל בו הם דוגלים, התיישבות בערים יהודיות משחר-ההיסטוריה, פשוט אינו נמצא בסל-הערכים המעודכן של משטרת ישראל 2021.

בימים טרופים אלו, של תעמולה-ורודה, הנדסת-תודעה וחינוך-מחדש; ימים בהם מיעוט פרוגרסיבי מדביק בכוונה-תחילה, את העם היושב בציון, בנגיף הפוסטמודרנה הקטלני, אנו קוראים לציבור לגלות אחריות, ולבוא להתחסן, בשתי מנות חיסון-יהודי-מקורי:

מנה ראשונה: איך הם עובדים עלינו?

כמו כל דבר בצה"ל, גם נושא הנטיות-ההפוכות (משיכה-תוך-מגדרית) מתחלק לשלושה: 1) הנטייה המינית של האדם, 2) מה דעתו בנוגע אליה? , 3) מה הוא עושה עם דעתו זאת?

עתה נתגלש במורד תרשים הזרימה, תחזיקו חזק:

לגבי הנטיה, אם הנטיה המינית מופנית כלפי המין השני, מה טוב ומה נעים. אך אם אדם קיבל ניסיון קשה מריבונו-של-עולם, והוא נמשך לבני-מינו, עדיין יש לשאול: מה דעתו בנוגע לנטיה זו? אם הוא מבין שהיא תועבה אסורה, ומתבייש בה, ומחליט להתמודד עימה בגבורה (בין אם הוא מצליח יותר או פחות)– אחינו אהובנו הוא, גיבור אמיתי שיש לחזקו ולאמצו ככל-האפשר. אך אם לצערנו, הוא מחליט כי אין בכך כל רע, ומה שקראה התורה 'תועבה', ומה שהאנושות איבחנה עד לפני 'המהפכה-הוורודה' כסטייה והפרעה-נפשית, הוא רואה בכך נטייה כשרה ולגיטימית, ואף מממש אותה –אז בנקודה זו, ודאי כל אנשי-התורה והשכל-הבריא חלוקים עליו. וזה בסדר. אפשר לחיות יחד גם אם לא מסכימים.

מכאן מגיעים אנו אל השאלה האחרונה, והיא: מה הוא עושה עם דעתו שנטייה הפוכה היא לא מקור לבושה אלא לגאווה?

כל עוד הוא חושב כך, ושומר את זה לעצמו, או אפילו לסביבתו הקרובה – אנו עדיין חלוקים עליו, אך ודאי לא נצא כנגדו, משום שהוא לא יוצא כנגדנו. אנו נמשיך לכבד אותו, לחלוק חילוקי דעות מבלי חילוקי לבבות, כי אחינו הוא, גם אם תועה הוא בה. הראיה לכך היא כמובן, שמירת שבת. מבחינה תורנית, חילול שבת חמור כמו נטיות-הפוכות, ובכל-זאת, מעולם לא הפגנו כנגד מי שמחלל שבת בביתו. מדוע? משום שזוהי רשות-היחיד שלו, ולכולם קיימת בחירה-חופשית. אכן, מי שיכפה עלינו תחבורה-ציבורית בשבת, נתקומם כנגדו; שוב, לא על זכותו הפרטית לנסוע לים, אלא על שינוי הסטטוס-הציבורי.

זירת ההתגוששות נמצאת רק בקצה התרשים שלנו, עם אדם הסבור כי נטייה זו גאווה היא, והוא דורש שנסכים לדעתו, והוא מכריח אותנו להכיר בו כנורמלי, והוא רוצה למסד את נטייתו-ההפוכה כמציאות קבועה בחוק.

שימו-לב איך מפילים אותנו בפח: דעה זו היא ככל הדעות, ואין לה שום קשר לבעלי הנטיות-ההפוכות! אדרבה, ייתכן ומי שחושב שזו תועבה, הוא עצמו מתמודד עם נטייה-הפוכה, ואילו הצורח עליו בגרון ניחר שזוהי גאווה, הוא 'סטרייט'...

כמו שבויכוח מדיני או בטחוני, אין שום קשר לשאלה מהי הנטיה המינית של המתווכחים, כך גם כאן, זהו ויכוח לגיטימי על אופיה של רשות-הרבים שלנו! אין פה שום חדירה לפרטיותו של אף-אחד, לא דיברנו על מה אנשים עושים בבתיהם. אנחנו בסך-הכל מנסים לנהל דיון ענייני על הצביון של מדינתנו, וזוהי זכותנו הבסיסית ביותר.

אך יש מי שבשם הנאורות, סותם לנו את הפה, פעם אחר פעם. והוא מגובה על-ידי מערכת המשפט, התקשורת והמשטרה. על סוגיית הלהט"ב אי-אפשר לנהל דיון ענייני, כי מהנדסי-תודעה עטפו אותה בכל-כך הרבה אמוציות, שהם מסכנים, והם קורבנות, ואם נעיז להביע דעה מנוגדת להם, מישהו יעשה ח"ו מעשה אלימות. לכן משתיקים אותנו. כשהרב דרור אריה שלח רחפן ועליו הכיתוב הרעיל והחשוך "אבא ואמא = משפחה", הוא מצא את עצמו מעוכב לחקירה. לא-פחות.

על-אף שהלהט"ב היא כנראה אחת הקבוצות הכי חזקות במדינה, הם עדיין נהנים מאצטלה של 'מיעוט נרדף', הנותן להם הגנה-מקיפה ואפליה-מתקנת. את השקר הזה מוכרחים לנתץ. הם לא נרדפים, וגם לאף-אחד אין טענות כלפיהם; בין אם הם מתמודדים, בושים או גאים. הויכוח שלנו הוא רק עם קומץ קיצוניים, המנסה לייבא לארץ הקודש את זוהמת-אירופה, ועל-כך אנו מוחים בתוקף. קיצוניים אלו, מורכבים מלהט"בים וסטרייטים, מזרחיים ואשכנזים, יהודים, וגם גויים להבדיל.

לא אנו רודפים אותם! הם אלה שקמים עלינו להנדס אותנו, לשנות סדרי-בראשית, ולהגדיר מחדש את מטרותיה של המדינה היהודית היחידה על-פני הכדור הזה. אנו בסך הכל מבקשים להותיר את הסטטוס-קוו על כנו. להשאיר את הפרהסיא הציבורית – יהודית. זה נשמע לכם פלילי? זה נשמע כמו הסתה? זהו ויכוח אחד מני-רבים במגרש הדעות וההשקפות הישראלי. הגיע הזמן שיינתן גם לסוגיית הלהט"ב 'יחס שווה' כמו לשאר הויכוחים כאן...

מנה שניה: מה באמת הם רוצים?

אחרי שהתפוגג הערפל המסמם את התודעה, והוברר כי הוויכוח הוא רק עם הדעה הזו, יהיה מי שיהיה המביע אותה, ולא עם האנשים הללו, שהם אחינו היקרים, ואין לנו טענות כנגדם. אדרבה, אותו מיעוט-אלים הוא זה שמתאכזר אליהם בכך שהוא מנציח אותם במצוקתם, משתמש בהם וזורק, תופס טרמפ על גבם, בדרך למדינת כל אזרחיה-ערבייה-ומסתנניה. אחרי שהורדנו את המסיכה המהתלת, יש ליטול את המנה השניה בחיסון: מה בעצם רוצים אותם מהנדסי-תודעה ומעצבי-דעת-קהל? מהו הכוח הנפשי-רוחני המניע אותם? ומנין האובססיה הבלתי-מוסברת להכשיר את הסטייה הזו?

לשם-כך, עלינו להעמיק במשמעותה של עבודה-זרה מזעזעת, שפגשנו בסוף פרשת-השבוע:
עם ישראל יושב בשיטים, ומחל לזנות עם בנות מואב. מתוך להט תאוות-עריות, ישראל נופלים גם בחטא עבודה-זרה, ונצמדים לבעל-פעור, וכך מספרים חז"ל במדרש: "כֵּיוָן שֶׁהָיָה תּוֹבְעָהּ, אוֹמֶרֶת לוֹ: אֵינִי נִשְׁמַעַת לָךְ, עַד שֶׁתִּשְׁחַט זֶה לִפְעוֹר וְתִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ! וְהוּא אוֹמֵר: לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אֵינִי מִשְׁתַּחֲוֶה, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: אֵין אַתָּה אֶלָּא כִּמְגַלֶּה עַצְמְךָ! וְהוּא נִשְׂטֶה אַחֲרֶיהָ וְעוֹשֶׂה כֵן. זוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ" (במד"ר פכ"ג).

לא הרי עבודת-פעור, כהרי עבודת שאר אלילים. אם בכל בתי-הגילולים היו מקריבים קורבנות ומנסכים נסכים, והיה הפולחן ברוב פאר והדר; בית עבודת-פעור היה מעלה צחנת-באשה למרחוק. בית-אלוהים שהוא בית-שימוש. האדם מגיע לפני פסל-אלוהיו, ועושה שם צרכיו, במחילה מכבודכם. מה פשר הסטייה הנוראה הזו? מדוע שאדם יעבוד כך את אלוהיו?...

מרן הרב קוק זצ"ל מלמדנו כאן שיעור עמוק מאוד. חטא עבודה-זרה, הוא לא רק בצורת הפולחן המעשית, אלא יסודו הוא במחשבה, בתפיסת-העולם המעוותת שהולידה אותו. לעובדי-פעור היתה שיטה, שכמו שרפואת הגוף היא לפלוט החוצה את הפסולת והצואה, כך גם רפואת הנפש תהיה בהוצאת כל סטייה ונטייה חשוכה אל הפרהסיא. אך לא די שפראים-נעדרי-בושה אלו נפנים לאור השמש, אלא הם עוד עושים מזה אלוהות!.. זה מזכיר לכם מצעד כלשהוא?!...

לא טעיתם, אומר הרב קוק: "גם בימינו עוד נשארו שרידים מעובדי הפעור, הסבורים שכל מחשבה רעה שנקלטת במוחם העקום, שהיא הצואה והסרחון הנפשי, יטיבו אם יוציאוהו לחוץ..." (פנקס בויסק אות י').

זו השיטה: לא להתבייש בנטיות-שפלות חלילה, אדרבה, להתגאות בהן! סטייה היא גאווה! כָּל גֶּיי – יִנָּשֵׂא! וְכָל הַר וְגִבְעָה (אבות ואימהות) – יִשְׁפָּלוּ! עובדי-פעור-הגאים לא מבקשים שיניחו להם בשקט, שהרי לא נבצר מהם כל אשר זממו לעשות! אין איש מפריע להם! הם יכולים לעשות צרכיהם בהיחבא. אך לא זה רצונם, הם מבקשים למסד את זה בחוק! לעשות מזה אליל!

הויכוח הוא לא על זכויות-הפרט, אלא סביב השאלה, האם המרחב הציבורי יריח כמו בית-שימוש כתוצאה מכך שכל-אחד יוציא את מאווייו החשוכים החוצה, או שמא נשכיל לתקן לנו יתד על אזנינו, ונכסה בה את צאתנו? קבורתם של הדעות החשוכות היא ביעורם, והוצאת הזבל לרשות-הרבים משחיתה את הוד-הנפשות, ומהרסת כל צדק ויושר והנהגה טובה.

זהו ההבדל היסודי בין האדם לבהמה. ככל שאדם יותר מצניע את ערוותו וצאתו, אות היא לצלם אלוקים שיותר ויותר מתגלה בו. כמעשה ארץ-כנען לא נעשה, ולא ניתן להפוך את עמנו האציל ועתיק-היומין, לתינוק המטפח באשפת-אירופה, המתפלש ברפש ובצואה, ושוחק ונהנה מכך. העבד ישראל, אם יליד-בית, מדוע יהיה לבז?!...

מסתבר, שכששבים אנו לרשת את ארצנו שנית, אחרי אלפיים שנות גלות, חוזרים וניעורים אותם אלילי-כנען ועובדיהם. הכרתת אלילים אלו, נראית עתה אקטואלית מתמיד. ירושתנו את ארצנו, ונצחוננו על אויבינו, תלויים במידה שנסתיר את ערוותנו ונכסה את צאתנו. את האויבים הגלויים המפריעים לנו בירושת הארץ, אנו כבר מכירים. עתה, הגיע הזמן שנכיר גם את הדעות-החשוכות, הטמונות כמוקשים באדמת ארצנו, ומעכבים את הופעת קדושתה וסגולתה האלוקית.

לתגובות: ori15cohen@gmail.com

הכותב: ר"מ בישיבה גבוהה, מחבר הספר 'כלים ביד כלינו'

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו