הקלאסיקה חוזרת למסכים. סרטו החדש של ארמנדו יאנוצ'י, ההיסטוריה האישית של דיוויד קופרפילד, הוא עיבוד חופשי משעשע ויוצא דופן לאחד מספריו האהובים של צ'ארלס דיקנס – "דיוויד קופרפילד".
אין כמעט דומני מבוגר, שלא גדל, קרא, ואפילו התעצב לא מעט, מקורות חייו הקשים של הנער שגורש מבית הוריו, שטעם טעם מר של חיים וסגל להכל.
השם החדש של הסרט, מטעה במידה מסויימת. אם תסכלו על עברו ושנות חייו של קופרפילד באתרים השונים, תגלו שבחיים הוא היה בכלל בסופו קוסם יהודי- אמריקני.
אבל נחזור לסרט החדש. בסרט, הוא סופר מצליח (לפחות בסוף ימיו), שמביא את סיפורו בדרך מקורית, משעשעת עד מאד, עם הרבה הומור בריטי.
הסרט עטור בקאסט מוערך ועטור שבחים שכולל את דב פאטל המעולה הזכור לנו מנער החידות ממומבאי", "וסארו – הדרך הביתה" טילדה סווינטון ("יחי הקיסר", "מלון גרנד בודפשט") ויו לורי ("האוס"), שהופכים כאמור את העלילה והסיפור לקומדיה בריטית חכמה, מסוגננת וצבעונית.
הסרט נפתח בהרצאתו של דיווד, בעל השמות הרבים ( דייזי, דוד ועוד), על סיפור חייו.
כשאמו של דיוויד קופרפילד הצעיר מתחתנת עם גבר חדש וחמור סבר, דיוויד נשלח לחיות בביתה של עוזרת הבית עם משפחתה המוזרה. הבית, שהוא בעצם סירה ישנה שבה המשפחה מתגוררת, הופך להיות התחנה הראשונה בסיפור חייו המרהיב של קופרפילד הצעיר, וכך הוא הוא ימצא את עצמו עם גירושו מהבית, בפנימיית בנים אפרורית, בביתה של דודתו האקסצנטרית ובבית פרטי משלו.
הוא יעלה לגדולה וייפול ממנה, יהפוך לעשיר ויחיה בעוני, ימצא אהבה וייגלה שיש לה פנים רבות. כל חוויה וכל דמות שיפגוש בדרך יצטברו ויתאחדו בכדי ליצור את האוטוביוגרפיה שלו – ההיסטוריה האישית של דיוויד קופרפילד. סרט קסום בעניי, שמחזיר אותנו לאצילות הבריטית מחד, לנוקשות ולרוע, לחיים שהם מלאי עליות ומורדות. 116 דקות עם צילומים יפים, עבודה משובחת של דוויד וההנאה מובטחת.