יוסף חושף בגאון את זהותו העברית, בניגוד למשה שבוחר להסתירה

משה שלא הודה בארצו ומוצאו לא זוכה להיקבר בה, אל מול יוסף שעל כך שהבליט בגאון את מוצאו, זכו נכדות נכדיו להיכנס לארץ, ואף לזכות בנחלה, יחד עם כל דור יוצאות מצרים

עו"ד שלום וסרטייל , כ' בתמוז תשפ"א

יוסף חושף בגאון את זהותו העברית, בניגוד למשה שבוחר להסתירה-ערוץ 7
עו"ד שלום וסרטייל
צילום: דוברות ציפחה

כנגד הכשלון בבעל פעור, בבנות מואב, מלמדת אותנו הפרשה, על ייחודן ומעלתן של בנות צלפחד, הבאות למשה בבקשה: "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו", בארץ ישראל.

ר' נתן אומר: יפה כח נשים מכח אנשים. אנשים אומרים: "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד, ד). ונשים אומרות: "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו" .הכתוב מדגיש את ייחוסן של בנות צלפחד עד לסב סבן- יוסף. אומר המדרש: "מעלה מיוחדת הייתה ביוסף, יוסף הודה בארצו ומי שהודה בארצו, נקבר בארצו"- בארץ ישראל.

משה שלא הודה בארצו, שכזכור אמרו בנות מדיין לאביהן: "איש מצרי הצילנו מיד הרועים", זאת אומרת שמשה הסתיר את זהותו העברית בפני בנות מדיין ולכן לא זכה להיקבר בארץ ישראל.

ואולם אין ספק כי אהבת משה לארץ ישראל בערה בו ונפשו חשקה ביותר להיכנס לארץ הטובה. הרי להוציא את העם ממצרים ולהכניסו לארץ, הייתה משימת חייו, ולא עוד אלא ש-515 תפילות כמנין 'ואתחנן' העתיר בפני בורא עולם לשנות את הגזירה. אך כל שהתאפשר לו, זה לראות את הארץ מרחוק ואף זאת רק ברגע האחרון לחייו. 'וראית אותה ונאספת אל עמך'.

אך אם לא די בכך, הנה זמן קצר אחר שנאמר לו שבעוון הכאת הסלע לא יכנס ארצה, ורגע לפני שיאמר לו ה' להסתפק בראיית הארץ מרחוק, בתווך, באות בנות צלפחד, כולן כאחת, ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן, לפני הנשיאים וכל העדה, ובקשה בפיהן: 'תנה לנו אחוזה'- תן לנו נחלה בארץ ישראל. משה היה יכול להשיב להן: 'בנות יקרות, עד שאתן מבקשות נחלה, מה איתי, אני שכה טרחתי להוציא את אביכם ואת כל העם ממצרים, ארבעים שנה נשאתי לבדי את טרחות ומריבות העם הזה, והנה לא רק שאין לי נחלה, בניגוד אליכן, אלא אפילו לא אזכה להיכנס לארץ ישראל'. אך למרות השבר הקשה, הרי שבגדלותו ובענוותנותו קיבל על עצמו את הדין.

המנהיג הגדול לעמו והעבד הנאמן לבוראו, בו זמנית, מנתק את עצמו לחלוטין מתחושותיו והרגשותיו האישיות, אינו מהסס ומיד 'ויקרב את משפטן לפני ה''-משה שואל את ה' האם יש להעניק לבנות צלפחד נחלה, ועם קבלת התשובה, ללא סחבת, אומר להן את דבר ה': 'כן, בנות צלפחד דברות'- בנות צלפחד מדברות דברי טעם והן זכאיות לנחלה יחד עם אחי אביהם.

כאמור, משה שלא הודה בארצו, אינו נקבר בארצו. לעומתו, בשל העובדה שיוסף הודה בארצו, נכדות נכדיו, נכנסות לארץ, ואף נוחלות נחלה, יחד עם כל דור יוצאות מצרים שלא הוציאו את דיבת הארץ בניגוד לחטאם של המרגלים.

קבלת הדין של משה רבנו לא פגמה כהוא זה באהבת הארץ שבערה בו, גם בערוב ימיו, הגם שאינו נכנס אליה, אך גם לא פגמה ביחסו ובהערצתו לחיבת הארץ שהייתה מושרשת מדורות בבנות צלפחד, בנות זרע יוסף, בנות שבט מנשה ובנות לצלפחד אביהן, שהיה בין המעפילים שניסו לכפר על חטא המרגלים שמאסו בארץ חמדה.

ואולי נכון יהיה להציב עולם מול עולם, ולחדש בתנועות הנוער מצעד גאווה שנתי, ביום כניסת עם ישראל לארצו, בי' בניסן, גאוות בנות ישראל על חיבתן את ארץ ישראל, כנגד צעדה ברוח בנות מואב.

הכותב הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל