הרב עמיטל בראלי
הרב עמיטל בראליצילום: יונתן הלפרין

מתן כהנא הוא אדם מוכשר. איש שיודע לסמן מטרות, להתביית עליהן ולהיות מכוון מטרה עד הפגיעה ביעד, בדיוק כפי שחינכו אותו בחיל האוויר. כשכהנא מסמן מטרה הוא לא יוותר עד שהיא תושמד כליל.

מהי האסטרטגיה החדשה של השר כהנא? הוא בחר שיטה של חי"רניקים - יורה בעוצמה בתוך הנגמ"ש, אך מפזר מסך עשן כאילו הוא מכוון כלפי החרדים. נוח לו לשמוע את הצעקות שלהם בנאומיו הרהוטים. ההתנגחות הזאת והמלחמות עם החרדים זה בדיוק מה שהוא צריך כדי לצבור אהדה בתוך הציבור הדתי־לאומי. הנה הגיע מתן המושיע, זה שיגאל את הציבור הדתי־לאומי מהחושך החרדי, לוחם גיבור שייצג את הציבור הדתי־לאומי.

מלחמות היהודים שלך, כבוד השר, אינן בציבור החרדי. כמה קל להפריח סיסמאות, לנסות לזרות חול בעיני הציבור ולהסיט את תשומת הלב הציבורית מהעיקר לטפל, להתמקד במלחמות סוציולוגיות בין הציבור הדתי והחרדי, לשסות בהנאה איש ברעהו ומגזר במגזר.

אם ערכי הציונות הדתית היו חשובים לך, אם המדינה היהודית הייתה באמת בראש מעייניך, לא הייתם חוברים לשמאל הקיצוני הפוסט־ציוני והפוסט־יהודי. אם יש משהו שמסכן את ערכי הציונות הדתית, הרי זה שיתוף הפעולה שלך איתם והושבתם סביב שולחן הממשלה.

ובכן, מה רואה חברנו השר הטייס? מי לדידו האשם היחיד והבלעדי בהחלשת הצביון היהודי של המדינה? מתן מצא את הלב שעליו צריך להכות. כך, במקום להתאמץ, להזיע ולהתמודד עם הארגונים הפרוגרסיביים שכבר שנים ארוכות מחפשים כל דרך להחליש את הצביון היהודי של המדינה ולפרק אותה מבפנים באמצעות זרועות תמנון של כסף, תקשורת ומשפט, במקום לראות את הניסיונות של חבריו לקואליציה לפגוע בזהות היהודית של המדינה, מתן התביית דווקא על אלו שלא מאפשרים לטרלול הפרוגרסיבי להשכיח מאיתנו את הזהות שלנו.

הרי מה הבעיה לשיטתו של כהנא? שאנחנו לא מספיק אדיבים, לא מספיק מחייכים ומנגישים, כאילו אילו היינו רק קצת יותר חייכנים הכול היה נראה אחרת. תמר זנדברג, מרב מיכאלי וגלעד קריב היו הופכים את עורם ומקבלים בריקוד את פניו של הרב הראשי לישראל.

והנה, רק קמה הממשלה וכבר קיבלנו כמה טעימות מרות במיוחד: את דגל הלהט"ב כבר תלו במשרד החוץ, קיבלנו שינוי מדיניות רפואית מובהקת ששללה קבלת תרומות דם מלהט"בים בניגוד להמלצת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, מניעת תוכנית רחצה נפרדת של רשות הטבע והגנים, תוכנית הרסנית של שרת התחבורה לתחבורה ציבורית בשבת וניסיון לשנות את הגוף שבוחר דיינים ולהוציא משם גורמים דתיים.

כמה קל להגחיך, כמה נחמד להקטין את הדברים החשובים ביותר ולעשות אותם ללעג. כמה נעים להצטרף לקהילת המסיתים והעולבים. "עסקנים" הוא קורא להם, זה הכינוי שלו לכל מי שלא מוכן להתדרדר לשמאל הקיצוני, למי שלא מוכן למכור את ערכיו בשביל כיסאות.

המשימה לשמור על הזהות הלאומית שלנו ועל הצביון היהודי של המדינה כל כך מורכבת וקשה. ולכן קל ונעים לחבור לאווירה הציבורית והתקשורתית שלועגת ומחלישה את הזהות הזאת, את הדבר הכי יקר לנו.

אלו מנהיגינו החדשים - בנט שרואה את המגזר ורבניו כמש"קי דת, ומתן כהנא תלמידו הנאמן שקורא לנו עסקנים. מתן, עוד לא מאוחר לתקן. שוב הביתה, אל תהיה אידיוט שימושי בשירות השמאל הקיצוני.