בית הדין הרבני הגדול לערעורים
בית הדין הרבני הגדול לערעורים צילום: נתי שוחט, פלאש 90

ח"כ אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם, וחבר סיעת הציונות הדתית מקדם חוק אשר יחזיר לבתי הדין את הסמכות לדון בעניינים אזרחיים.

ע"פ הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה) שהגיש מעוז, "לבתי הדין הרבניים תהיה סמכות שיפוט בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם, אם הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם בכתב לכך".

בנוסף, בהצעת החוק הובא כי במקרה שאחד מהצדדים מסרב לדון בבית הדין הרבני, רשאי בית הדין לתת לצדדים היתר לפנות לערכאות אזרחיות "ורשאי הוא לתת להם היתר-בית-דין על פי הדין הדתי להגיש את תביעתם לערכאה אזרחית", לשון החוק.

בדברי ההסבר להצעת החוק צויין כי "בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים ממוניים בהסכמת הצדדים."

עוד צויין בדברי ההסבר להצעת החוק כי בעבר היו דנים בתי הדין בסוגיות אזרחיות, אך בג"צ עצר זאת בעבר וחייב כי "סמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין, תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת".

"הסמכת בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה לחפצים בכך היא מענה הולם לצורך זה וביטוי הולם וראוי להיותה של מדינה ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ממלכתיים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם, במיוחד כאשר מדובר בדין-תורה, המשפט העברי, מורשתו של העם היהודי. דרך זו משתלבת עם זכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הרבניים, ועם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", נכתב.

בנוסף, הוסבר כי "לפי דין תורה צריך בעל-דין למצות את האפשרות להתדיין על פי הדין הדתי בטרם פנייתו אל ערכאות אזרחיות, ולשם כך יינתן לו "היתר-בית-דין". מן הראוי לכבד בעלי דין דתיים המקפידים לקבל "היתר-בית-דין" בטרם פנייה מצדם לערכאות אזרחיות ולהסדיר עבורם את האפשרות לקבל היתר דתי-הלכתי זה מבית הדין, ובלבד שלא יכלול כאמור עיצום דתי".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו