במערכת המדינית־ביטחונית הישראלית עוקבים בימים האחרונים בדאגה אך גם באופטימיות אחרי הקשיים שאליהם נקלעו שיחות הגרעין הבלתי ישירות בין איראן ובין המעצמות ובראשן ארצות הברית. אם לפני כמה שבועות נדמה היה שהכול כבר סגור וחתימה משותפת היא רק עניין של זמן, נראה שהצדדים דווקא נסוגו כמה צעדים לאחור וגם המשוואה השתנתה מעט: הבחירות באיראן הובילו לבחירתו של איברהים ראיסי לתפקיד הנשיא, מועמד מהזרם הדתי המקורב למשמרות המהפכה ולמנהיג הרוחני עלי חמינאי, שהחליף את חסן רוחאני שנחשב מתון יותר במושגים איראניים.
בישראל מודעים לעובדה שהאמריקנים מעוניינים מאוד בחזרה להסכם הגרעין, גם אם לא ככתבו וכלשונו מ־2015. עם זאת הנשיא האמריקני ג'ו ביידן מצהיר בכל הזדמנות, כולל בפגישה שקיים השבוע עם הנשיא ראובן ריבלין, כי "לאיראן לא יהיה נשק גרעיני במשמרת שלי".
בירושלים שומעים את הדברים אבל נוהגים בהם מנהג כבדהו וחשדהו. גם הנשיא לשעבר ברק אובמה הצהיר שהאיראנים לא יגיעו בתקופת כהונתו ליכולת גרעינית, אבל למעשה בהסכם שחתם נתן להם את המפתחות לעשות זאת כמה שנים אחר כך והפך את הבעיה האיראנית לכאב ראש גדול במיוחד לאחד הנשיאים שיבואו אחריו.
יוני בן מנחם, הפרשן הוותיק לענייני ערבים אשר משמש גם כחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, גורס שדווקא השפעת הנשיא האיראני החדש מינורית למארג השיקולים האמריקני הקשור למגעים עם המשטר בטהרן. "הסכם הגרעין נמצא במבוי סתום", הוא אומר ל'בשבע'. "היו חמישה סבבים של שיחות שכללו כל מיני סיכומים שבמרכזם הסרת מרבית הסנקציות מאיראן ואי הכללת נושא תוכנית הטילים הבליסטיים. אלא שהשיחות נעצרו ואף אחד במערב לא יודע להסביר מדוע הכול נעצר בינתיים. ייתכן שיש פה טקטיקה של המנהיג האיראני העליון, עלי חמינאי, שמנסה להלחיץ את ביידן ובשלב זה מעכב את הכול בכוונה כדי לאפשר לנשיא החדש איברהים ראיסי להיכנס לתפקידו בתחילת חודש אוגוסט ואז הוא רוצה שניהול המגעים יהיה בידו".
מה זה משנה בעצם אם רוחאני או ראיסי חותמים על ההסכם?
"רוחאני נחשב לנציג הזרם הרפורמיסטי וראיסי מייצג את הזרם השמרני שממנו מגיע גם חמינאי. ייתכן שיש רצון שההישג לא יוצג על שמו של רוחאני אלא על שמו של ראיסי – שצפוי לנקוט קו נוקשה יותר במשא ומתן עם המערב.
"בסוף, מי שקובע מה יהיה עם הסכם הגרעין הם לא ראיסי או רוחאני. מי שקובע אם איראן תחזור או לא תחזור להסכם הזה הוא רק אדם אחד: המנהיג העליון עלי חמינאי. ראיסי כבר מיישר קו עם חמינאי שרוצה לחזור להסכם כלשהו כדי לשקם את המצב הכלכלי הקשה מאוד של ארצו. הוא לא העז לומר את דעתו האמיתית, שאותה הביע בפומבי בעבר, שאסור לחזור להסכם - ולחלוק על חמינאי".
לדבריו, לא כל הפרסומים שהגיעו מאיראן ומהמעצמות בנוגע לוויתורים שהאמריקנים הסכימו עליהם אמיתיים. "האמריקנים כרגע מוכנים להסכים לחלק מהתנאים ולהסרת הסנקציות שקשורות לנפט ולמשק האנרגיה. יש יותר מ־100 סנקציות על חמינאי עצמו ועוזריו וארצות הברית לא מוכנה להסיר אותן. אבל בסופו של דבר ברגע שחמינאי יקבל החלטה וביידן יקבל החלטה זה יכול להיסגר מהר מאוד, אפילו בתוך 24 שעות".
עד כמה ביידן רוצה את ההסכם הזה?
"ביידן היה סגנו של אובמה והוא רוצה להמשיך את המורשת שהוא היה שותף לה. המפלגה הדמוקרטית מאמינה שהסכם הגרעין הוא הישג".
ישראל יכולה להשפיע על נוסח ההסכם בדרך כלשהי?
"ישראל היא לא פקטור. הרמטכ"ל היה בארצות הברית ואחריו הנשיא ריבלין וגם ראש הממשלה נפתלי בנט יהיה שם בעוד כמה שבועות. ישראל מתמקדת בשני נושאים מרכזיים מול האמריקנים. הרי בירושלים יודעים שלא יצליחו לשנות את דעתו של ביידן שמשתוקק לחתום על ההסכם, לכן מבקשים שההסכם יהיה לתקופת זמן ארוכה יותר עם מנגנוני פיקוח אמיתיים והדוקים יותר על מתקני הגרעין האיראניים. בשאר הנושאים יהיה לנו קשה מאוד להשפיע".
"איך תחזירו את האיראנים לשולחן הדיונים?"
ד"ר ערן לרמן, לשעבר סגן ראש המל"ל, אשר משמש כסגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, חושב שדווקא בחירתו של ראיסי עלולה לגרום לאמריקנים להתקדם מהר יותר לכיוון ההסכם. "אומנם השפעת הנשיא באיראן דומה לזו של ראש הממשלה במצרים – מעל שניהם יש מישהו שקובע באמת. אבל עדיין מדובר באדם שידיו מגואלות בדם חפים מפשע, דמות שמגלמת את הצדדים האפלים של המשטר. אלא שייתכן שמבחינת האמריקנים זה רק מוכיח שצריך לעצור את הריצה האיראנית לפצצה גרעינית כשיש נשיא כזה ולכן יש צורך בהסכם. חשוב לומר שלדעתי בחירתו של ראיסי לא שינתה באופן מהותי את הדיון".
עם זאת, לדבריו יש עובדות בשטח והן שההסכם לא נחתם בינתיים. "אנחנו לא יודעים בדיוק מה האיראנים יעשו. הם עלולים לטעות ולחשוב שהם יכולים ממש להכתיב לאמריקנים תנאים לפי ראות עיניהם. הם עלולים לגלות שזו טעות. ביידן לא פראייר".
הנשיא ביידן מנסה להרגיע אותנו ואומר שבמשמרת שלו איראן לא תהיה גרעינית.
"הוא מוכן ללכת להסכם שיעצור בטווח הקצר את המרוץ של איראן לגרעין. מה יקרה אחרי תקופתו זו שאלה עתידית ולא ברור אם יישארו לאמריקנים מנופי לחץ והשפעה עתידיים. אולי האמירה שלו משתלבת עם שאיפות שיש לו, אך השאלה היא איך תיראה המציאות. על כך, למעשה, נסוב הוויכוח בינינו ובין האמריקנים.
"ביידן חותר להסכם, אבל לא להסכם בכל מחיר, אחרת כבר היה חותם עליו לפני חודשיים־שלושה. אם יתברר לו שהעמדה האיראנית משאירה את האמריקנים בלי כלום השיחות ייקלעו שוב לקשיים. העובדה היא שעד עכשיו אין סיכום ולכן כנראה יש התעקשויות גם מהצד האמריקני".
ישראל יכולה עוד להשפיע בזירה הזאת? בארצות הברית באמת מקשיבים לנו או שהם רואים את המטרה ונפגשים עם בכירים ישראלים כדי ליצור תחושה של הקשבה?
"יש גורמים במערכת האמריקנית שמקשיבים ובסופו של דבר המטרה היא משותפת. בין קהילות המודיעין והביטחון יש שיתוף פעולה עמוק במיוחד והקשבה הדדית, אבל יש הבדל בין התפיסות. ההחלטה ללכת עם הממשל בגישה של דיאלוג ולא מתוך עימות יכולה לסייע לנו כאן אך היכולת שלנו היא להשפיע בקטנה. הם לא יינטשו את הרצון להגיע להסכם, אבל נוכל ליצוק לתוכו עוד תוכן ואנחנו לא לבד בזירה הזאת. גם הצרפתים, לדוגמה, אומרים שהם מעוניינים בהסכם טוב יותר. גם גרמניה מדברת בשפה דומה כלפי חוץ, אבל הם אינם מוכנים להגיע למצב של אופציה צבאית ולכן לא מתעקשים על כך. זאת בעוד שהרוסים והסינים מעדיפים שהעולם יפתור את הבעיות בשבילם כשבינתיים הם מרוויחים ממערכת יחסים טובה עם האיראנים".
מי שמכיר היטב את הדיאלוג עם האמריקנים על רקע הסכם הגרעין הוא שגריר ישראל בוושינגטון והשר לשעבר ד"ר מייקל אורן. כמי שהיה מעורה באופן עמוק ביחסים הקרירים בין בנימין נתניהו וברק אובמה הוא מנתח את המצב הנוכחי באופן הריאלי ביותר: "בארצות הברית מוכנים להקשיב לנו, אבל עצם ההקשבה הזאת לא תשפיע – וגם עד עכשיו לא השפיעה – על נחישותו של הממשל לחדש את ההסכם. אנחנו אומרים שזה הסכם קטסטרופלי שמהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. זה לדעתי הסכם שיביא למלחמה אזורית".
אך לצד החששות הגדולים, אורן מציע להמשיך ולנסות להוציא את המרב גם מהמצב הקיים: "ישראל צריכה להביע נכונות לשיתוף פעולה עם האמריקנים בהסכם, אבל להתנות זאת בכך שיתייחס גם לתוכנית הטילים הבליסטיים. ועדיין אני שואל את האמריקנים: איזו עמדת מיקוח יש לכם? איך תכריחו את איראן לחזור לשולחן ולוותר?"
יכול להיות שיש כאן רצון להמשיך את מורשת אובמה בנושא האיראני?
"זה ניסיון ברור להמשיך את אובמה. הרי ארצות הברית חתמה והובילה את ההסכם הזה ואחר כך נסוגה ממנו בימי טראמפ. יש לחץ גדול מלמטה, מהמפלגה הדמוקרטית ובמיוחד מהפלג הפרוגרסיבי שלה, אשר העלה את ההסכם הזה על נס והפך אותו לקדוש, בלי קשר למה יש בו ומה חסר בו.
"יש גם עוד עניין: לאמריקנים אין כל כך אופציה צבאית שהם מוכנים להפעיל. כוח יש, אבל אין רצון ליצור אפשרות כזו. בלעדיה, מול משטר שנחוש להתקדם לפצצה, אין להם ממש כוח. לכן הם רוצים לדחות כמה שיותר את יום הדין. ביידן אמר לנשיא ריבלין שבזמן כהונתו כנשיא איראן לא תשיג נשק גרעיני. הרי בוודאי שהאיראנים לא ישיגו נשק גרעיני בימי ביידן, כי ממילא הסעיפים החשובים בהסכם יתפוגגו אחרי תום כהונתו של הנשיא הנוכחי".
השיקולים של ביידן הם אלו שהנחו את הנשיא לשעבר אובמה, או שהעובדה שמול ביידן נמצאת ממשלה חדשה יכולה לתרום לשיח?
"אנחנו נמצאים בעידן חדש, ומי שממשל ביידן לקח מממשל אובמה אינם דווקא אנשי אידיאולוגיה אלא אנשי מעשה פרקטיים. הוא לקח גם את האנשים הכי פרו־ישראלים. לכן אפשר לדבר עם האמריקנים בצורה אינטימית, לקיים דו־שיח בין ידידים, ואנחנו יכולים לבוא אליהם בדיוק בעת הזאת, לעשות משהו שנתניהו לא עשה. נתניהו לא היה מוכן להיכנס לשיח עם האמריקנים בשאלה כיצד הם מוכנים לפצות אותנו על ההסכם.
"בגלל שיש היום קשר שלא היה בזמן נתניהו, כדאי להיכנס לשיח הזה. לבדוק לעומק איך ארצות הברית יכולה לשפר את יכולתנו להגן על עצמנו ואיך אנחנו יכולים להגיע להבנות בנוגע להתנהגות האמריקנית אם וכאשר נצטרך להתגונן מפני איראן. אפילו אם ניכנס לדו־שיח כזה על פיצוי, לעולם לא נהיה כפופים או מחויבים להסכם הזה ולא נוותר על חופש הפעולה שלנו נגד איראן וגרורותיה באזור".
הזדמנות לחבילת פיצוי
רותם אורג, העורך הראשי של הבלוג 'וושינגטון אקספרס' אשר מסקר ומנתח פוליטיקה ומדיניות חוץ־אמריקנית, מסכים ששינוי השלטון בישראל מהותי מאוד לשיח עם האמריקנים סביב הסכם הגרעין: "בישראל מבינים שהסכם, ככל הנראה, הוא עובדה מוגמרת והשאלה היא איך אנחנו משפיעים באופן שהסכם כזה יהיה הכי פחות גרוע מבחינתנו".
מדוע לביידן כל כך חשוב לחדש את הסכם הגרעין?
"מבחינתו ההגעה להסכם היא יעד בפני עצמו ברמה הפוליטית אך גם יעד אסטרטגי, משום שבראייתו זו הדרך היחידה למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני בטווח המיידי. ברור לו שבעוד עשר שנים האיראנים יהיו קרובים יותר לפצצת אטום, אבל הוא אומר שכשיתקרב המועד הזה יאריכו את תוקף ההסכם או יחדשו אותו, כמו שעושים בדרך כלל בהסכמי בקרת נשק. זה יעד שהציב ביידן עוד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית ולא נראה שהוא ייסוג ממנו".
עם זאת, לדעת אורג, דווקא בגלל הנחישות האמריקנית ישראל יכולה לבוא בדרישות לפיצוי לא מבוטל. "בתוך היעד של ביידן יש לנו מרחב השפעה בכמה רבדים. אפשר להשפיע על תוכן ההסכם – להפוך אותו לארוך יותר ומשמעותי יותר. אינני יודע מה התוחלת של זה בגלל שהאיראנים לא מעוניינים בכלל להתפשר. עם זאת, ביידן ובלינקן (מזכיר המדינה האמריקני, נ"ק) ואחרים בממשל אמרו לא אחת שההסכם הזה אינו מושלם מבחינתם ויש דברים שצריך לתקן".
"רובד נוסף הוא חיצוני להסכם. אנחנו יכולים לבוא לאמריקנים ולדרוש פיצוי על חתימת ההסכם שהיו לנו השגות רבות לגביו. דרישה כזו יכולה לכלול הסכם חימוש שיחזק את יכולות צה"ל אם וכאשר ישראל תתקוף באיראן או בצורה של מדיניות כמו הגברת המאבק בחיזבאללה או פירוק אונר"א שהוא ארגון שפוגע בנו בזירה הפלשתינית. זה סוג של סחר שמקובל בעולם הדיפלומטי. ב־2015, אחרי נאום נתניהו בקונגרס ולפני החתימה על ההסכם, הממשל של אובמה הבהיר שההסכם ייחתם ויש להוריד את גובה הלהבות ולנהל מגעים על חבילת פיצוי משמעותית. ממשלת ישראל התעלמה והמשיכה עם הקמפיין הפומבי לסיכול ההסכם, שלא עזר במאומה. כעת, מול ביידן שהוא פוליטיקאי משופשף הרבה יותר מאובמה, האסטרטגיה של השפעה על האמריקנים מאחורי דלתות סגורות בשיחות אינטימיות תצליח הרבה יותר".
בשבועות הקרובים יצטרף לניסיונות ההשפעה הישראליים על האמריקנים בנושא הגרעין האיראני גם ראש הממשלה נפתלי בנט, שיצא לוושינגטון לאחר שהוזמן לפגישה רשמית עם נשיא ארצות הברית. עדיין לא ידוע מה ייאמר במפגש הראשון בין השניים בארבע עיניים בחדר הסגלגל, אבל אין ספק שבנט עתיד להציג את הסוגיה באופן שיבהיר לאמריקנים שני דברים שהם כבר מבינים היטב: הראשון הוא שישראל לא תשלים עם גרעין איראני ותעשה כל שביכולתה כדי למנוע אותו, והשני – יש בעל בית חדש בירושלים שרוצה לנהל את היחסים עם הממשל מעמדה שונה מקודמו. עד כמה זה יצליח? נדע בחודשים הקרובים.