מטה מאבק מיוחד הוקם בקריית עקרון, ובכוונת התושבים לנהל מאבק ציבורי רחב היקף לסכל את תכניתם של גורמים בממשלה לספח את היישוב לעיריית רחובות במסגרת הרעיון לאיחוד רשויות כחלק מהתוכנית הכלכלית.
לטענת תושבי עקרון, מדובר בניגוד מוחלט להמלצות ועדה ציבורית מקצועית בראשות פרופ' אריה שחר והדרגים המקצועיים במשרד הפנים, שהמליצו על איחוד קריית עקרון ומזכרת בתיה בלבד.
יו"ר מועצת קריית עקרון אריק חדד מבקש לפתוח בהליכים להקמת ועדת חקירה ציבורית שתבחן את השיקולים שהביאו את הגורמים הממלכתיים לפעול בניגוד למסקנות ועדת שחר וגורמים מקצועיים במשרד הפנים, וכן שתבחן כיצד "נולדה" ברגע האחרון, כדבריו, החלטה מזיקה ומשוללת כל היגיון, שמשמעותה היחידה היא איחוד כפוי ומלאכותי בין יישוב משגשג ובין יישוב כושל, וזאת במטרה לממן את הגירעונות הכספיים האדירים של עיריית רחובות.
לטענתו רחובות היא עיר השקועה בחובות, ועוד מגרעת הוא מוצא בה, והיא שבעבר היא סירבה לקבל תלמידים אתיופים מקריית עקרון ואף הפסידה בבג"ץ שהגישה עקרון נגדה בעניין זה.
יצוין כי ועדה ציבורית בראשותו של פרופ' אריה שחר בחנה בתשומת לב מרובה את סוגיית איחוד הרשויות, תוך כדי בדיקת נתוני כל אחת מהרשויות בנפרד, ובחודש יוני 98' היא הגישה את מסקנותיה למשרד הפנים. על פיהן היא שוללת לחלוטין את איחודן של מועצת קריית עקרון ועיריית רחובות: "אין לאחד את קריית עקרון ומזכרת בתיה עם עיריית רחובות. באיחוד שתי הרשויות אין יתרונות מהותיים אף לא לאחד מהצדדים ואין גם יתרון כלכלי למשק הלאומי.
בעיותיה הכלכליות של עיריית רחובות קשות מכדי שייפתרו בהעברתן של קריית עקרון ומזכרת בתיה לתחום שיפוטה, ובעיות אלה אף עלולות לפגוע ברשויות קטנות אלה, שיסופחו אליה. לדוגמה, קבוצת המצוקה של קריית עקרון עלולה להיפגע עקב הפיכתה לחלק מקבוצת המצוקה של רחובות", נכתב בהמלצות.
עד לשנות ה 60 הייתה קריית עקרון שכונה נידחת וחלק מהמועצה האזורית ברנר.
כיום, לדברי בכירים במועצה, קריית עקרון היא סיפור הצלחה. בשנת 1993 קבעה הממשלה כי היישוב "עומד על רגליו שלו", ואינו זקוק עוד לתמיכה ממשלתית.
עוד נמסר כי הצלחתה של קריית עקרון נובעת מניהול כספי מאוזן, שאף זיכה את היישוב בפרס על מנהל כספי תקין.
החל משנת 1989 מנוהל היישוב במערכת יחסי עבודה תקינים, ובמתן סדיר של שירותים, ללא שביתות וללא פיגור בתשלומים ומשכורות, כך נמסר מהמועצה.
ביום ראשון תתקיים יריית הפתיחה במאבקם של התושבים נגד הסיפוח. הם יתחילו בהפגנה בצומת ביל"ו.
לטענת תושבי עקרון, מדובר בניגוד מוחלט להמלצות ועדה ציבורית מקצועית בראשות פרופ' אריה שחר והדרגים המקצועיים במשרד הפנים, שהמליצו על איחוד קריית עקרון ומזכרת בתיה בלבד.
יו"ר מועצת קריית עקרון אריק חדד מבקש לפתוח בהליכים להקמת ועדת חקירה ציבורית שתבחן את השיקולים שהביאו את הגורמים הממלכתיים לפעול בניגוד למסקנות ועדת שחר וגורמים מקצועיים במשרד הפנים, וכן שתבחן כיצד "נולדה" ברגע האחרון, כדבריו, החלטה מזיקה ומשוללת כל היגיון, שמשמעותה היחידה היא איחוד כפוי ומלאכותי בין יישוב משגשג ובין יישוב כושל, וזאת במטרה לממן את הגירעונות הכספיים האדירים של עיריית רחובות.
לטענתו רחובות היא עיר השקועה בחובות, ועוד מגרעת הוא מוצא בה, והיא שבעבר היא סירבה לקבל תלמידים אתיופים מקריית עקרון ואף הפסידה בבג"ץ שהגישה עקרון נגדה בעניין זה.
יצוין כי ועדה ציבורית בראשותו של פרופ' אריה שחר בחנה בתשומת לב מרובה את סוגיית איחוד הרשויות, תוך כדי בדיקת נתוני כל אחת מהרשויות בנפרד, ובחודש יוני 98' היא הגישה את מסקנותיה למשרד הפנים. על פיהן היא שוללת לחלוטין את איחודן של מועצת קריית עקרון ועיריית רחובות: "אין לאחד את קריית עקרון ומזכרת בתיה עם עיריית רחובות. באיחוד שתי הרשויות אין יתרונות מהותיים אף לא לאחד מהצדדים ואין גם יתרון כלכלי למשק הלאומי.
בעיותיה הכלכליות של עיריית רחובות קשות מכדי שייפתרו בהעברתן של קריית עקרון ומזכרת בתיה לתחום שיפוטה, ובעיות אלה אף עלולות לפגוע ברשויות קטנות אלה, שיסופחו אליה. לדוגמה, קבוצת המצוקה של קריית עקרון עלולה להיפגע עקב הפיכתה לחלק מקבוצת המצוקה של רחובות", נכתב בהמלצות.
עד לשנות ה 60 הייתה קריית עקרון שכונה נידחת וחלק מהמועצה האזורית ברנר.
כיום, לדברי בכירים במועצה, קריית עקרון היא סיפור הצלחה. בשנת 1993 קבעה הממשלה כי היישוב "עומד על רגליו שלו", ואינו זקוק עוד לתמיכה ממשלתית.
עוד נמסר כי הצלחתה של קריית עקרון נובעת מניהול כספי מאוזן, שאף זיכה את היישוב בפרס על מנהל כספי תקין.
החל משנת 1989 מנוהל היישוב במערכת יחסי עבודה תקינים, ובמתן סדיר של שירותים, ללא שביתות וללא פיגור בתשלומים ומשכורות, כך נמסר מהמועצה.
ביום ראשון תתקיים יריית הפתיחה במאבקם של התושבים נגד הסיפוח. הם יתחילו בהפגנה בצומת ביל"ו.