ברל'ה קרומבי
ברל'ה קרומבי צילום: באדיבות המצולם

1.

בערבו של יום שני השבוע, היה נראה שמעט צדק הושג. מתנחלי אביתר פרסמו כי הגיעו להסכם פשרה עם משרד הביטחון והמנהל האזרחי, שיאפשר נוכחות יהודית אחרי שהמשפחות יתפנו מהמקום.

נכון לעכשיו אף אחד לא יודע עוד מה יעלה בסופו של אותו הסכם וכיצד ייחרץ גורלו של אביתר בעתיד. אבל דבר אחד כן ברור: גם אם ההסכם יכובד – אין כאן ניצחון.

בתקשורת אמנם הסבירו שהמתנחלים ניצחו באביתר. כך הרי הוקמו הישובים היהודיים הראשונים ביו"ש, החל ממחנה קדום, שהתפנה וממנו קם הישוב קדומים ועד אלון מורה ושאר יישוביה הוותיקים של ההתיישבות ביהודה ושומרון. לכאורה זה בדיוק מה שקרה הפעם. אבל רק לכאורה. כי מאז ימי סבסטיה עברו כבר 45 שנה, העם זז ימינה ואיתו גם המערכת הפוליטית, אבל הרבה לא השתנה.

באותם הימים ההתיישבות היהודית ביו"ש הייתה ללא אף הכרה בינלאומית ובלי תמיכה ברורה מהעם. כיום רעיון הנסיגות והקמת המדינה הפלסטינית נקבר עמוק באדמה, וגם האמריקאים כבר הכירו בנוכחותנו ביהודה ושומרון ואפילו רצו להעניק לנו ריבונות. ובכל זאת הקמת ישוב יהודי חדש נראית כמעשה מנותק, שאיש לא מתייחס אליו כריאלי.

2.

ההסכם שנחתם השבוע היה אולי מוצא מכובד מהפלונטר, אבל בוודאי אינו הישג. למרבה הצער דווקא הוא מחדד עד כמה נסדק האתוס הציוני. פעם הקמת ישוב יהודי חדש בארץ ישראל בתגובה לרצח יהודי, היה תשובה ציונית הולמת. היום זו פרובוקציה שמערערת את השלווה באזור.

השמאל נוהג לומר שדין בית שנבנה שלא כחוק מעבר לקו הירוק, צריך להיות כמו זה שנבנה שלא כחוק בתוך תחומי הקו הירוק. הם שוכחים רק פרט אחד קטן: תושב דימונה או כפר סבא שרוצה להרחיב את ביתו, ניגש לוועדת התכנון בעירייה, מגיש מסמכים רלוונטיים ומקבל אישורי בניה. ביהודה ושומרון מדובר באבסורד: המועצה המקומית רוצה לבנות על אדמות מדינה ישוב חדש - ומבחינה פורמלית היא הגוף הרלוונטי לאשר דבר כזה, כי היא הרשות המוניציפלית. אבל הדבר לא מתאפשר, בגלל מציאות מוזרה שמתנהלת בצווים מנדטוריים ושלטון צבאי, שהופכים כל אישור בניה לכזה המצריך חתימה של שר הביטחון - והוא כמובן כבול לאישורי הדרג המדיני, בכפוף להחלטת נשיא ארצות הברית.

לכן סיפורו של אביתר רק מחדד את המצב השערורייתי שנקלענו אליו. העם כבר מזמן זז לימין וגם בכנסת מכהנים כעת 65 מנדטים המגדירים עצמם כימין. ובכל זאת פשוט התרגלנו לכך שיהודה ושומרון הם חבלי ארצנו וערש הולדת עמנו – בנאומים גבוהים של פוליטיקאים בלבד. אבל בשטח אסור ליהודי לבנות בלי אישור של ביידן.

3.

לפי עורך הדין ערן בן ארי, שייצג את תושבי אביתר מול המנהל האזרחי, קיימות בשטחי C ביו"ש לפחות 800 נקודות התיישבות פלסטיניות לא חוקיות. המספרים מדברים על בין 40,000 ל-100,000 בתים לא חוקיים שנבנו בידי הפלסטינים בשנים האחרונות ולא נהרסו. להם יש מנגנון מסודר שמקדם את "תוכנית פיאד", שנועדה להשתלט על שטחי C בבנייה לא חוקית.

הישוב אביתר הוקם על אדמות סקר. משפטנים כמו עו"ד בן ארי שעבד במשך שנים בפרקליטות המדינה, הציגו עשרות הוכחות ברורות לכך שמדובר באדמות מדינה. במקום גם שכן במשך 10 שנים בסיס צבאי ומדובר בנקודה אסטרטגית השומרת על הרצף הטריטואלי בין השפלה לבקעת הירדן. זו הסיבה שהפלסטינים משתוללים עם בנייה בלתי חוקית באזור, שסוגרת על צירי התנועה, על מנת לקבוע עובדות בשטח ולחסום את הדרך האסטרטגית.

כמובן ששמחתם של המתיישבים מובנת, לאור העובדה כי במקום תישאר היאחזות יהודית. אבל בין אם ההסכם יכובד או לא, עצם העובדה שנושא אסטרטגי של מניעת רצף טריטוריאלי פלסטיני בדרך אל בקעת הירדן, נמצא בשולי הימין ואפילו הימין ה"ממלכתי" לא רואה בו כל חשיבות, היא תמונת מצב עגומה מאד לנרטיב הציוני של 2021.

הטור מתפרסם בסוף השבוע בעיתון גילוי דעת

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו