אורית סטרוק
אורית סטרוק צילום: Miriam Alster/FLASH90

קודם כל תודה גדולה לריבונו של עולם. מאבק מסור ונחוש שבחסדי ה' הבשיל להישג.

עכשיו ניתוח-ביניים: ההסכם אינו הוגן. כשהשטח רווי בבניה ערבית בלתי חוקית, שאף 1 לא מתחיל לתכנן להרוס או לפנות אותה - זה לגמרי לא הוגן לפנות רק את אביתר. גם ההתנהלות בדרך להסכם, אל מול המתיישבים, היתה בחלקה לא הגונה, לאחר שהוצע להם מתווה מסוים, ובהמשך, אחרי שהם נתנו הסכמתם - גרעו ממנו עוד ועוד חלקים.

ההסכם אינו סגור. זה הסכם פתוח שמאפשר להקים ישיבה ואפילו ישוב, אבל מאפשר גם לתקוע את הקמתם. אין שום לו"ז מחייב לממשלה (בשונה מהמתיישבים שמחוייבים ללו"ז מדויק). כל האופציות פתוחות, ותלויות בעיקר ברצון ובנחישות של נפתלי בנט אל מול היועמ"שים, האמריקאים ושאר העולם, וגם השותפים הפוליטיים שלו. נפתלי בנט יבחן באביתר שוב ושוב ושוב. ואנחנו נעקוב בכל צומת, ונלחץ בכל שלב.

ההסכם הוא בכל זאת הישג: נפרצו גבולות ה"גטו" ההתיישבותי, ה"מוסכמה" שאסור להקים ישובים חדשים: ניתן להקים ישוב חדש בשומרון. אביתר יחזק את ההתיישבות בגב ההר, מקום אסטרטגי, ויצטרף לשרשרת הישובים שמונעים בעצם קיומם את הרצף הפלסטיני ואת המדינה הפלסטינית.

מגיע ישר כח: למתיישבים המסורים ולתנועת "נחלה" שבנו והקימו את אביתר יש מאין, נאחזו בו בתנאים קשים, מתוך שמחה גדולה של אהבת הארץ, ניתבו את הכאב לאפיקים חיוביים, הרימו את הרוח ולימדו את כולנו פרק בהתיישבות. לראש המועצה יוסי דגן שנתן גב איתן להקמת הישוב, והוביל את המו"מ עד לרגע חתימת ההסכם.

לצוות המומחים הנפלא שסייע לו: קובי אלירז. עו"ד ערן בן ארי. ד"ר חגי ויניצקי. לאיילת שקד, המנוע הממשלתי מאחורי ההסכם, לטל גן צבי שנרתם כמו שהוא יודע. וגם לנפתלי בנט שהכריע בסופו של דבר בעד הסכם סביר וכמובן למפלגות השמאל בממשלה שבולעות את הצפרדע.

מי יודע, אולי עכשיו איילת תצליח לשכנע אותם גם להצביע בעד חוק יסוד ההגירה? אני אופטימית.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו