טלי אנגור: משרד הבריאות פעל להודיע להורים להימנע מצריכת המזון מתוצרת חברת רמדיה
טלי אנגור: משרד הבריאות פעל להודיע להורים להימנע מצריכת המזון מתוצרת חברת רמדיהצילום: חי לוי

כשאגם, בתה של טלי אנגור הייתה כבת שנה וחצי היא החלה להשתנות. מילדה שמחה, חייכנית המשתפת פעולה עם הסובבים, היא הפכה למסוגרת ומתבודדת. קשר העין פחת משמעותית והיא חדלה לשחק עם אחותה הגדולה שהייתה חברתה הטובה ביותר.

"גם תחום האכילה הפך להיות מורכב" נזכרת אנגור. היא החלה להיות בררנית בתזונתה ולהעדיף פסטה ופחמימות פשוטות. "זה מאוד לא ברור, התרגלתי שהבת שלי אוכלת בשר, ירקות ופירות ופתאום היא לא הסכימה לאכול יותר את המאכלים האלה" אנגור מספרת כשהכאב עדיין ניכר בקולה, כי בשלב הזה התעוררו אצלה חשדות אולם המחשבה על אוטיזם עדיין לא עמדה על הפרק.

"חשבתי שאולי יש בעיית שמיעה וזה גם מאוד התאים לכך שבאותה תקופה אגם נאלצה לעבור באוזניה ניתוח כפתורים. האמנתי שהעיכוב ההתנהגותי נובע מכך שהיא לא שומעת, לא יכולתי להאמין ואולי גם לא רציתי להאמין שיש בעיה נוספת".

כשהתסמינים ההתנהגותיים השליליים רק הלכו והחמירו הבינה אנגור כי עליה לחפש עזרה והיא פנתה לקופת החולים. "ניסיתי להבין מה הן דרכי הטיפול האפשריות וכיצד ניתן לקבל המלצות ראשוניות כיצד עלי לפעול אל מול הנסיגה ההתנהגותית המשמעותית של בתי. לצערי גיליתי שמדובר בתהליך מאוד איטי, ההמתנה מפגישה לפגישה אמורה הייתה להארך מספר חודשים ולכך לא יכולתי להסכים". אנגור פנתה לקבל חוות דעת מנוירולוגית בכירה, פרופסור בתחומה אשר בסיום אבחון מקיף קבעה שאגם נמצאת על הרצף האוטיסטי.

אנגור אשר גדלה בלוד, למדה בתיכון לימודים ריאלים שהובילו אותה לאחר השירות הצבאי ללמוד תואר ראשון בכימיה תרופתית באוניברסיטת בר אילן. בסיום לימודי התואר הראשון החלה טלי אנגור ללמוד לתואר שני בכימיה תרופתית ולקראת סיום התואר עברה תאונת דרכים קשה שבעקבותיה לא השלימה את לימודי התואר השני. במקום זאת החלה אנגור ללמוד לימודי רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים שבסיומם החלה לעבוד בקהילה כרוקחת. במקביל כאישה האוהבת להרחיב את השכלתה החלה ללמוד לימודי תעודה בתחום הנטורופתיה.

למעשה השכלתה הרחבה בתחום הכימיה, הרוקחות והנטורופתיה גרמה לטלי אנגור למחשבה עם ביקורת עצמית בנוגע לשאלה האם יתכן והתסמינים ההתנהגותיים של אגם נובעים או מוחמרים כתוצאה מחוסרים תזונתיים בשל אכילה בררנית.

אנגור מסבירה "צריך להבין כי ויטמינים ומינרלים מהווים קו-פקטורים בסיטנזה של נוירוטרנסמיטורים או בשפה יותר פשוטה, כדי שהגוף יצליח לייצר נוירוטרנסמיטורים הקריטיים להתפתחות חייבת להיות אספקה סדירה ורמות תקינות של ויטמינים ומינרלים. כשיש אכילה בררנית לאורך זמן יתחילו להתרחש תהליכים מטבולים לקויים ולצידם יגבה מחיר בדמות נסיגה התנהגותית וקוגניטיבית".

חוסרים תזונתיים, פרשת רמדיה והקשר לאוטיזם

נעצור רגע את הסיפור ונשוב בזמן לשנת 2003. באותה השנה ובאופן מדויק ב 7בנובמבר2003 הופנו תינוקות רבים לחדרי מיון רבים בבתי חולים בישראל עם תופעות של ליקויים התנהגותיים שונים. התינוקות סבלו מתסמינים לא מוסברים כמו חוסר הבנת סיטואציות חברתיות, חוסר תגובה לשמם, אדישות ואפטיות.

בניסיון למצוא מכנה משותף לכל הבעיות של הילדים התגלה כי כולם ניזונו ממזון בשם "סופר פורמולה צמחית" של חברת רמדיה ובית החולים שערך את הבירור הודיע על כך מיד למשרד הבריאות.

משרד הבריאות פתח בחקירה ולאחר תחקיר ממושך של ההורים פרסם לקראת כניסת השבת הודעה בתקשורת שלא להאכיל ילדים מתרכובת המזון. בקרב הציבור הדתי אישרו רבנים למשרד הבריאות להתקשר להורי ילדים כדי להזהירם שלא להשתמש במוצר. בעקבות המלצות משרד הבריאות להפסיק לצרוך את המזון, הורים שהבחינו בתסמינים דומים אצל ילדיהם הוזמנו להיבדק בתחנות טיפת חלב.

בדיעבד ולאחר תחקיר ממושך התברר למשרד הבריאות כי הנסיגה ההתנהגותית בקרב אותם ילדים נבעה כתוצאה מכך שהיצרן של המזון הפסיק להוסיף למזון ויטמין ההכרחי לתפקוד קוגניטיבי תקין בשם תיאמין או בשמו המוכר יותר ויטמין B1.

במעקב שנערך בשלבים מאוחרים יותר על ידי משרד הבריאות וגופים נוספים התגלה שחלקם של הילדים שנפגעו המשיכו גם שנים רבות לאחר מכן לסבול מנזקים נוירולוגים ומצבם של חלקם הדרדר לכדי פיגור ואף מוות. בעניין זה נמתחה ביקורת קשה על כך ששיווק המזון הפגום נמשך זמן רב מבלי שאף גורם לאורך שרשרת הייצור שם לב לטעות.

בשלביה המאוחרים פרשת רמדיה הסתעפה למספר רב של תביעות משפטיות כנגד היצרנית הישראלית תביעות שכללו ביין השאר תביעות ייצוגיות וחוות דעת מורכבות. תהליך זה נמשך מספר שנים ובסיום ההתדיינות בעניין התביעות הייצוגיות נקבע פיצוי להורי ילדים שרכשו את המזון. אולם היה בכך בבחינת מאוחר מדי ומעט מדי ועל ההסדר נמתחה ביקורת ציבורית.

הורי הילדים שנפגעו הגישו אף הם תביעות פרטניות ולמרבה הצער גם כאן בשל הצורך להוכיח את התביעות באמצעות חוות דעת משפטיות התארכו התהליכים בתביעות אילו לאורך שנים.

טלי אנגור: "תביעות ההורים לקבלת סיוע בעקבות האירוע הטרגי והמחיר הנפשי שהם שילמו כתוצאה מהפרשה היה עצום". הביקורת הציבורית והאירועים בפרשת רמדיה היו צריכים להדליק אות אזהרה אצל כל הגורמים הרלוונטיים שכאשר תזונתו של ילד הופכת להיות בררנית באופן קיצוני חובה לבדוק מחור בויטמינים ומינרלים חיוניים שבהתרחשותם לאורך הזמן יגרמו לנזקים נוירולוגיים קשים".

נקודת המפנה

"כרוקחת הייתי מייעצת לאנשים עם בעיות רפואיות שונות על נטילה של תוספי תזונה" נזכרת טלי אנגור. הדבר גרם לי להיזכר בפרשת רמדיה ובפעילות משרד הבריאות אשר בסופה אותר הקשר הישיר בין הנסיגה ההתנהגותית לבין המחסור בתיאמין. "החלטתי לעשות לבת שלי בדיקות מעבדה מקיפות, היה לי ברור כי מחסור חמור בגוף בויטמינים ובמינרלים יגבה מחיר יקר בדמות נסיגה התנהגותית".

אחרי קבלת התוצאות חלה נקודת שבירה נוספת. "לילדה הקטנה שלי היו חוסרים תזונתיים משמעותיים ובעיות מטבוליות. הבנתי שאו שאני נשברת או שעלי למצוא בעצמי פתרון לסבך המורכב – ההבנה שלי הייתה שהמצב מאוד גרוע ושאם לא אמצא פתרון כלשהו בתי תשלם מחיר יקר". טלי אנגור מספרת כי חשוב להצליב את התסמינים ההתנהגותיים עם החוסרים התזונתיים. "לדוגמא, הבת שלי נהגה להכניס לפיה מזונות שאינם אכילים כמו נייר - בדרך כלל נוהגים לחשוב כי לילדים שמכניסים לפיהם חומרים לא אכילים הם בתפקוד נמוך, אולם התנהגות זו מתאימה לתסמונת ידועה בספרות המדעית בשם פיקה סינדרום הנגרמת בשל מחסור באבץ ובברזל".

טלי אנגור: "סיוע לילדים על הרצף הפך למשימת חיי"

בשלב הזה אנגור החלה לבחון את השפעת הטיפול שפיתחה. "התחלתי תהליך של השלמת החוסרים התזונתיים, בהתחלה לא ידעתי מה תהיה ההשפעה אבל ככל שהימים והשבועות חלפו התחלתי להבחין בשינוי ושיפור אצל בתי. הבררנות באכילה חלפה, קשר העין השתפר ולאט לאט גם הוורבליות החלה לחזור. השינוי היה מהיר וגם הורי ואחי שראו את אגם פעם או פעמיים בשבוע החלו לציין בפני את השינוי שהם מבחינים אצלה. כשביצעתי לבתי אבחון נוסף מספר חודשים לאחר מכן ונקבע כי היא אינה נמצאת עוד על הרצף האוטיסטי זו היווה עבורי את ההוכחה שהשלמת החוסרים התזונתיים, שמהווים חומרים מזינים קריטיים ביצור של תהליכים מטבולים לקויים כמו ייצור של נוירוטרנסמיטורים כסרוטונין, נוראדרנלין ואדרנלין הם אילו שגרמו לשינוי הדרמטי. ברגע הזה הבנתי שאוכל לעזור גם לילדים נוספים".

ייחודיות שיטת הטיפול

כשטלי הבינה כי תוכל לסייע גם לילדים אחרים היא החליטה לנקוט צעד מאוד לא שגרתי. היא התפטרה מעבודתה כרוקחת, החלה ללמוד לימודי אוטיזם במכללת לוינסקי לחינוך והחלה לפעול לסיוע לילדים אחרים.

טלי אנגור "המלצות הטיפול המבוססות על השלמת נוטריאנטים בהתאמה לתוצאות בדיקות המעבדה מוביל למשוב חיובי צד ההורים בנוגע להפחתה משמעותית בתסמיני האוטיזם ובשיפור היכולת הוורבליות והקוגניציה". כמובן שחובה לבצע את השלמת החוסרים התזונתיים בהתאמה למפה המתגלה בהתאם לבדיקות המעבדה של כל ילד.

“זה שינה לנו את החיים”

באתר האינטרנט המופעל על ידי אנגור עשרות סרטוני עדות של הורים לילדים בסיום הטיפול. יבגני, אב לילדה בת 3 שאובחנה על הרצף משתף בהתרגשות חוות דעת על הטיפול בהנחיית טלי אנגור: “ראינו המון המון, שינויים לטובה שלנו, הם שינויים מאוד מאוד משמחים ומאוד מאוד חשובים. לדוגמה, היא התחילה לישון טוב בלילה, התחילה להירדם בצורה טובה, להתעורר עם חיוך בבוקר. היא הפסיקה לפחד מרעשים, היא הפסיקה לפחד מאנשים זרים, היא התחילה לאכול טוב,

"משהו שלא היה לפני זה בכלל"

על אף עשרות העדויות המרגשות באתר האינטרנט חשוב לטלי להסביר כי מטרת הטיפול להפחית תסמינים באופן משמעותי ולא "לרפא" אוטיזם מהסיבה הפשוטה שאוטיזם אינו מחלה.

"המשוב שאני מקבלת מההורים מרגש אותי כל פעם מחדש, לפעמים הם מבחינים בשינוי משמעותי תוך כבר תוך שבועות בודדים". בזכות התהליך ילדים ממצים את היכולות הקוגניטיביות וההתנהגותיות באופן המאפשר להם וכך לחיות חיים טובים יותר".

הבהרה: המידע בכתבה אינו תחליף לייעוץ רפואי או המלצה לצורך טיפול פרטני ומטרתו הינה הרחבת הידע הכללי בלבד.