בזכות הלוחם הבודד

היום לפני 45 שנים, הייתי הלוחם הישראלי האחרון על אדמת אנטבה.

כשאהוד ברק כמפקד היחידה ביקש ממני לצאת לקורס קצינים בתחילת שנת 73', סירבתי. אחרי מלחמת יום הכיפורים, יוני נתניהו ועמירם לוין כבר לא השאירו לי ברירה, לא הם ולא חבריי, רובם מ"מים בשריון, שבלמו בגופם, וכמה מהם גם בחייהם, את הסורים והמצרים.

יצאתי לבה"ד 1 וכך התגלגל המצב שכשמטוס אייר פראנס 139 נחטף כמעט שלוש שנים מאוחר יותר ב-27 ביוני 1976, אני כבר הייתי כבר מפקד הצוות הבכיר ביחידה. המטוס נחטף לאנטבה בזמן שהצוות שלי התאמן לקראת פעילות מבצעית אחרת, נועזת לא פחות, שפרטיה לא פורסמו מעולם ושיצאה לפועל שבועות ספורים לאחר המבצע המפורסם. אבל באותו שבוע, היינו בכוננות ביחידה.

מבצע אנטבה, אולי הנועז במבצעי צה"ל, תוכנן, תורגל ויצא לביצוע בתוך 24 שעות בלבד. בהשוואה למה שהורגלנו בו - יציאה למבצעים לאחר תרגולים, תכנונים, תרגול מקרים ותגובות וחזרות אין-סופיות לא פעם במשך חודשים - הפעם זה היה מאוד מאוד שונה.

48 שעות בלבד לפני הביצוע אספתי את מקסי, קצין ביחידה, כשלגופו חליפה ובידיו תיק עסקים. כששאלתי אותו "מה פשר הדבר?". הוא ענה, "מה זאת אומרת? איך אתה חושב שטסים לאנטבה?". באותו רגע אני הרגשתי האידיוט, איך לא חשבתי שנצטרך לטוס דרך אירופה בחברות מסחריות?

המרצדס השחורה המפורסמת, שדני דגן ז"ל הצליח להשיג מאין שהוא, יחד עם 4 צמיגים חדשים, לא הגיעה אלינו בצבע שחור, לא הניעה בהתחלה, והיה ספק רב אם תצליח לחצות את המרחק בין המקום בו יעמדו המטוסים ועד בית הנתיבות.

זה היה מבצע של "צל"ש או טר"ש". אם היינו נכשלים במשימה, אני מעריך שהיו אומרים שראש הממשלה רבין קיבל החלטה חפוזה, ושר הביטחון פרס היה פזיז, והחיילים לא התאמנו מספיק והתכנון היה לקוי, ואני קובע שאמונו של יוני נתניהו ז"ל ביכולתנו ושל שיקי שני מפקד טייסת הקרנפים ביכולתם של הטיסים הם שהכריעו, ויצאנו למבצע.

לפני 45 שנה, כשנשאלתי על ידי רה"מ ושר הביטחון האם אני מאמין שביכולתנו לבצע את המשימה, הייתי סגן צעיר ומשוכנע שנצליח לבצע את המשימה. כיום, כשאני חלק מממשלה שתידרש להכריע במידה ותעמוד פני מצב דומה, אני ניצב עניו בפני אותה תשובה שנתנו אני ויתר חברי הכוח וכנראה נסכה את הכוח במקבלי ההחלטות להחליט על יציאה לדרך.

אולם כמי שהיה שם, שחרור בני הערובה באנטבה מסמל בעיני עד היום מבצע שהצליח בזכות הלוחם הבודד. מי שבעיקר אלתר, יזם, התקדם ונלחם, היה הלוחם הבודד, כמו גם מפקדי הצוותים והפלוגות, שפעלו כבודדים. היום, ביטחוני בצה"ל נותר זהה. הצבא שלנו יכול לעמוד בכל משימה שהדרג המדיני יציב בפניו.

חבר הכנסת עמר בר לב הוא השר לביטחון פנים מטעם מפלגת העבודה