יוני שפירא, יו"ר איגוד מורי הדרך בישראל, מספר על מצוקתם הנמשכת של מורי הדרך לנוכח השמיים שממשיכים להיות סגורים גם אם כל הסיוע הכלכלי שניתן להם על ידי המדינה הופסק מראשית חודש זה.

"אנחנו לא עובדים מאז מרץ 2020", הוא אומר וקובע כי הקורונה לא הפסיקה עבור מורי הדרך והמציאות היא שאין ביכולתם של מורי הדרך לעבוד, להתפרנס, לשלם משכנתא או עבור צרכים אלמנטריים המחוייבים על מנת לחיות.

על אותם 30 אלף מבקרים מחו"ל הנכנסים לישראל מדי חודש על פי נתוני הלמ"ס מבהיר שפירא כי קיים פער גדול בין הנתונים הרשמיים לבין מה שבאמת מוגדר כתיירות. לדבריו על פי הלמ"ס כל מי שנכנס לישראל עם דרכון זר הוא תייר, בעוד תיירות נכנסת היא תיירות קבוצתית מאורגנת העוברת דרך סוכני נסיעות ומודרכת על ידי מורי הדרך.

קבוצות שכאלה נותרות במעין קפסולה חברתית וקבוצתית אחת מהרגע בו נחתו בישראל ועד לרגע שבו הן עוזבות את הארץ. "זו התיירות הבטוחה ביותר. לעומת זאת מכניסים שלושים או חמישים אלף איש בודדים ללא ניתור וללא בקרה והם אלה שמכניסים את הווריאנטים".

בישראל 6000 מורי דרך בעלי רישיון להדריך בשפה נוספת, מספר שפירא, אך כמחצית מהם יכולים להדריך גם בעברית. לערכתו בין 3000 ל-3500 מדריכי תיירות הם המצויים במצוקה של ממש.

"אנחנו התשתית התיירותית. בלי מורי דרך תייר לא יגיע. הוא חייב את מורי הדרך. זה מקצוע שעבדנו עליו שנים רבות כדי להכיר את המנטאליות, את הדת, את התרבות, את הצרכים והרצונות ולייצר חוויה שלא רק תישאר בזיכרון אלא תעודד חברים שלהם להגיע. אנחנו מחוללי התיירות הנכנסת שהביאה 23 מיליארד שקל ב-2019 והיא המקום השישי בהכנסת דולרים לארץ. יותר מהייצוא הביטחונית. זו תשתית כלכלית וללא תיירות הענף הזה נגדע. כל שקל שיושקע בענף יביא חמישה".

שפירא מספר כי האוצר עדיין לא מצא לנכון לשבת עם ראשי איגור מורי הדרך על מנת לשמוע את מצוקתם ולאתר עבורם פתרון ראוי. "האוצר מדבר עם שמרד התיירות, אבל עם השטח הוא לא דיבר". לדבריו בעוד לתעופה ולמלונות ניתן תקציב נותרו מורי הדרך שקופים. "אנחנו צריכים עזרה מרגע זה והלאה, לפחות עד שהתיירות תתאושש כי מבטלים לנו כרגע קבוצות לנובמבר דצמבר", הוא אומר ומזכיר את המציאות בה ישראל אינה מכירה בחיסונים בכמה מדינות בהם דרום אמריקה, רוסיה, סין, פורטוגל ועוד והמשמעות היא מצוקה שתימשך לעוד חודשים קדימה.