
הצוותים הרלוונטיים בירושלים ובוושינגטון כבר מכינים את פרטי ביקורו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, בבית הלבן על פי הזמנתו של הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, ולקראת הביקור הזה ביקשנו מהסופרת והפובליציסטית קרולין גליק, מי שמכירה לעומק את עמדותיהם והשקפותיהם של בכירי הממשל, לחוות דעה על מערך הלחצים בפניו צפוי בנט לעמוד בביקור זה.
"כפי שראינו בביקור ריבלין בבית הלבן זה צפוי להיות ביקור לבבי וידידותי בפני המצלמות, אבל מאחורי המצלמות זהו הממשל העוין ביותר שהיה בארה"ב", משוכנעת גליק וקובעת כי בממשל ביידן יש "עמדות תומכות חמאס. האנשים שממלאים את תפקידי המפתח בממשל שונאים את ישראל ולא רואים בה בת ברית של ארה"ב, תומכים בהכרה אמריקאית בחמאס ושיתוף פעולה והכשרתו כחלק ממוסדות אש"ף.
''הם כמובן רוצים לאפשר לאיראן, במסגרת ההסכם שמוצג כבולם תכנית גרעין, לאפשר לאיראן להפוך למעצמה גרעינית מוכרת על ידי מועצת הביטחון עד 2030. הרצון של הממשל לחזור להסכם הגרעין לא מבטא רצון למנוע מאיראן נשק גרעיני, אלא רצון לאפשר לאיראן להשתלט ככוח הגמוני על המזרח התיכון".
להערכתה "התקשורת העיוורת שלנו, שלא מתעמקת, תציג את זה כביקור לבבי ושמח ואולי כפתיחת דף חדש עם המפלגה הדמוקרטית". על כך היא מוסיפה ומציינת: "צריך לראות שהמפלגה הדמוקרטית כבר עברה תהליך של רדיקאליזציה, שהעלה את הגורמים הפרוגרסיביים שהם אנטישמיים ואנטי-ציוניים בצורה קיצונית מאוד לעמודת הנהגה והשפעה וקביעת עמדות המפלגה בקונגרס ובבית הלבן וגם ברמה המקומית, בערים השונות".
בדבריה מציגה גליק מספר דוגמאות לאישים בולטים בממשל ביידן שיובילו למגמה זו: "בתוך הממשל יש את עוזר מזכיר המדינה לישראל והפלשתינים, האדי עמאר, שהוא יליד לבנון. הוא כיהן גם בממשל אובמה והיה עמית בכיר במכון ברוקין והקים סניף של המכון בדוחא בקטאר והוא מאוד מקורב לממשל הקטארי שמממן את חמאס ומשמרות המהפכה האיראני. הוא כתב נייר עמדה שארה"ב צריכה להקים מחדש את הקונסוליה בירושלים כדי לשרת את הפלשתינים. בשבוע שעבר שמענו שמנסור עבאס, חבר הקואליציה של בנט, מתווך בין ארה"ב לחמאס. הוא לא סתם דואג לרווחתם של ערביי ישראל ולא סתם בנט נתן לו חצי מיליארד שקל כקופה קטנה להשתמש כשיקולחו, הוא גם משמש כמתווך מדיני בין הממשל לחמאס. האדי עמאר הוא המועמד של ביידן כקונסול לפלשתינים בירושלים".
"מי שאחראי על כל תנועת המודיעין במועצה לביטחון לאומי הוא פלשתיני—אמריקאי שהיה פעיל חרם, פעיל BDS כסטודנט באוניברסיטה. היום הוא אחראי לכל תנועת המודיעין של הבית הלבן, הוא ששולט בכל השיח המודיעיני האמריקאי והוא גם אחראי על שיתוף הפעולה עם שירותי מודיעין זרים, כלומר גם השיח המודיעיני בין ישראל לארה"ב", אומרת גליק ומבהירה כי מדובר ב"תפקיד שקובע את גבולות הגזרה בשיח המודיעיני בתוך ארה"ב. והוא פעיל BDS".
"כשמסתכלים על זה מבינים את סכנת ממשלת בנט לפיד עבאס, כי ישראל במו ידיה מכשירה את הפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה, היא מחזקת מאוד את חחמאס גם בחברה הערבית הישראלית וגם נותנת יד לממשל האמריקאי העוין ביותר שידענו".
מוסיפה קרוליין גליק ומגדירה את ביקור הנשיא ריבלין בארה"ב כ"כישלון מחריד". היא מציינת כי "ביידן הוא נשיא שמתפקד ברמה הנמוכה ביותר עם תחילת דמנציה. הוא הקריא מול המצלמות כרטיסיות והקריא מהן מסרים שהוכתבו לו. כשריבלין ניסה לומר שישראל רוצה לקדם את הסכמי אברהם, ביידן אמר שחשוב לקדם את הנושא הפלשתיני. בשבוע שעבר היו שני דיווחים ממקורות בארה"ב וישראל שהממשלה מבקשת לדחות את פתיחת הקונסוליה עד לאישור התקציב כדי שלא לסכן את הממשלה".
על כך היא מזכירה את ימי נתניהו בהם הובהר לאמריקאים שקונסוליה תוכל לקום אך ורק באבו דיס, "פה מתחננים על נפשם לקבל עוד קצת אורך רוח לממשלה האנטי ציונית שלנו, שנוכל לשלם עוד קצת מס שפתיים לאיחוד העיר ירושלים לפני שאנחנו מאפשרים לומר שהעמדה הרשמית של ממשל ביידן היא חלוקת העיר, שרוצים שם לראות בחמאס גורם דומיננטי באש"ף".
גליק מציינת כי אמנם דיוויד פרידמן סגר את הקונסוליה והכפיף את הפעילות שבה לשגרירות, ובכך הקשה חוקתית על האפשרות של פתיחת קונסוליה מחדש ללא אישור ישראלי, אך מאחר ומול שער שכם ישנו מוקד אמריקאי תרבותי הנוגע לפלשתינים, בכוונת הממשל להפוך את המבנה הזה לקונסוליה.
לטעמה של גליק מול הלחצים הצפויים לראש הממשלה בנט יש "אפס יכולת לעמוד מול הלחצים הללו. עד עכשיו הם סיפרו רק שקרים לציבור. הם אומרים שזו ממשלה פריטטית, שיש בה שוויון בין שמאל לימין אבל בפועל רק עשרים אחוז הם אנשי ימין, מתקווה חדשה וימינה, השאר שמאל ושמאל קיצוני וחמישה אחוז איסלאמיסטים". עוד היא מזכירה את הרכב הקבינט המחייב אישור של הורביץ וזנדברג על כל צעד וצעד.
האם בנט אינו יכול להסביר לנשיא ארה"ב שקריסת ממשלתו תחזיר את נתניהו לראשות הממשלה? האם אמירה שכזו לא תגרום לאמריקאים למזער את הלחץ על בנט מתוך הבנת אילוציו הפוליטיים-קואליציוניים? גליק משוכנעת ש"בנט לא יכול לאיים בשום דבר. אין לו מצביעים והוא לא עובר את אחוז החסימה. אין לו עבר ועתיד אלא רק את היום, וכיום הוא נושא את התואר ראש ממשלת ישראל, אבל אין לו סמכות והוא מקבל מצג שווא של סמכות על ידי התקשורת שמחבקת אותו. בנט ושקד הם בני ערובה של השותפים הקואליציוניים שלהם".
בדבריה מונה גליק את שורת האכזבות הקשות שלה מהתנהלות בנט ושקד: "שקד מקיימת מו"מ על חוק האזרחות, מי היה מעלה בדעתו ששקד תתחנן בפני האיסלאמיסטים שיסכימו להרדדה של הסכם שנועד לשמר את הביטחון הלאומי והצביון היהודי של ישראל. ומה באשר ליהודים? יש לנו רב רפורמי כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, יש לנו מפלגות בקואליציה שרוצות להפוך את הדת בישראל למציאות שרבה בברקלי שווה ביהדות שלה לרב שרלו. כדי להדיח את גוש הימין הכיפות הסרוגות בהובלת ימינה עושים יד אחת עם הרפורמים".
עד לא מכבר הייתה גליק עצמה בקשר עם 'הבית היהודי' של בנט ושקד, ואף הייתה מועמדת לכנסת מטעם מפלגתם. האם כבר אז ראתה את ניצני המגמות שמתבררות כעת? "ראיתי את האופורטוניזם. ניתקתי מגע אחרי הקמפיין כי איבדתי כל כבוד והערכה לנפתלי ואיילת. הם לא פנו בקמפיין למתיישבים למרות שהתחננתי, לא פעלו בנושא הבניה הבלתי חוקית בשטחי C, אבל זה לא עניין אותם בכלל. הם פזלו לשכנים השמאלנים והחילונים בצפון תל אביב ורעננה, והבנתי שאני לא רוצה ליטול חלק בהרפתקה הפוליטית של השניים האלה. לכן ניתקתי איתם מגע אחרי הבחירות, אבל לא האמנתי שירדו לרמה כזו שתמורת טייטל ריק מכל תוכן, יכרתו ברית חדשה אנטי ציונית עם גורמים ממרצ ורע"ם ותמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת כדי לקיים משהו שרק מסכן ופוגע בישראל".
"כל מה שהם טענו שהם הסיבה שלהם להיכנס לפוליטיקה, שהם באו לעבוד בשבילנו, וזה היה משהו חדש שמתחיל ולא חשבנו שיקימו ממשלה אנטי ציונית. לא חשבתי שנגיע למצב שכראש ממשלה בנט יגיע לוושינגטון ולא יהיו לו הכלים הבסיסיים ביותר לשמירת האינטרסים הבסיסיים ביותר מול וושינגטון שהשתגעה לחלוטין מבחינה אסטרטגית אמריקאית. לא חשבתי שנגיע לזה אבל הגענו לזה".
