'הצגות תיאטרון, הן בבואה של החיים', כתב אחד ממבקרי התיאטרון הגדולים במאה הקודמת. ואכן כבר אלפי שנים זה כך.
אם נחזור אחורה לראשית ימי התיאטרון, צריך לזכור שהתיאטרון התחיל כבר ביוון העתיקה, ע"י סיפורים שונים.
היות ובאותה תקופה רק מעטים ידעו קרוא וכתוב, הדרך לפרסם את הסיפורים הייתה ע"י המחזתם והצגתם ברבים. עם התפתחות התיאטרון נוסף שחקן ואחריו גם שחקני משנה. משם למעשה התחילו להתפצל ולפרוח הטרגדיה, הקומדיה והסאטירה.
וזו בדיוק נקודת ההצגה החדשה שמעלה בימים אלו תיאטרון הבימה, ראש המועצה.
כמה אקטואליה בערב אחד. ראש מועצה ערבי בישוב יהודי שצריך לטפל בשחיתות, בנורמות לא לו, בבני משפחה סוררים ובעצמו הוא נשוי ל...יהודייה.
גיא מרוז כתב מחזה שנון, מצחיק, קורע מצחוק עם הרבה אקטואליה. בעקבות מותו המפתיע של ראש מועצת זרזיף, מתמנה לתפקיד, לראשונה בתולדות המדינה, ראש מועצה ערבי בישוב יהודי (נורמן עיסא עושה עבודה מעולה בתפקיד).
למרבית האירוניה, האירוע הראשון בו הוא צריך לנאום הוא בטקס חנוכת גשר על שם רחבעם זאבי גנדי.
אם לא די בכך אימא של אשתו (רבקה גור האגדית) מגיעה מצרפת לליל הסדר והיא אינה יודעת (או לפחות מעמידה פנים שכך) שבתה התחתנה עם ערבי.
במהלך ההצגה, הופך ראש המועצה להיות חשוד הן ברציחת ראש המועצה המנוח והן בשחיתות בהליך בנית הגשר שעומד לקרוס כשראש הממשלה נתניהו בהצגה. (עדיין לא עידכנו את ההצגה שנתניהו כבר לא ראש ממשלה...) ופמלייתו עליו בביקור ראשון לכבוד ראש המועצה הערבי.
שנינותה של ההצגה, הטעם הטוב שיש בה לאורך כל הדרך, שיתוף הפעולה בין סגן ראש העיר מטעם כהנא לבין ראש העיריה הערבי, גם הוא חלק מההצגה הזו. בסוף זו הצגה שאמורה לתת טעם טוב וככזו היא בהחלט נותנת.
ראויה לשבח ראש לשכתו של ראש המועצה שעושה עבודת משחק מצויינת ומטיבה להביא את הפן המשפטי גם הוא בצורה יעילה ונכונה.
מומלץ. כשעה וחצי של הנאה.