הרב ד"ר יואל בן נון
הרב ד"ר יואל בן נון צילום: חזקי ברוך

הפילוג בתוכנו הפך לשסע אישי חמור ומסוכן, בצאת כל האידיאולוגיות וכל הערכים לחופשת קיץ.

כבר במערכות הבחירות שהביא עלינו בנימין נתניהו התבלט מאד המתח האישי בין נתניהו לבין נפתלי בנט ואיילת שקד, כאשר חלק גדול מאד מהאנרגיה של ראש הליכוד הושקע במאמץ למחוק את בנט-שקד – פעם אחת זה גם הצליח, אבל לא הביא לו ממשלה.

אין כאן שום מאבק אידיאולוגי אלא מאמץ אישי של נתניהו למחוק את 'המתחרה' מאותו המחנה. גם במערכה האחרונה, כמעט ולא התנהל מאבק של נתניהו מול לפיד, ואפילו לא מול גדעון סער וזאב אלקין – בנט-שקד היו המטרה העיקרית.

נתניהו נכשל בהרכבת ממשלה ובנט הצליח גם בגלל המאבק האישי הזה. במקום להשקיע מאמץ בשיח מרגיע מול גדעון סער וזאב אלקין, התמקד כל הקצף מול בנט ושקד, ואם חשב מישהו שהמאבק הוכרע בהקמת הממשלה, התברר אתמול שכל האמצעים כשרים מצד נתניהו כדי להכשיל את בנט ולהפיל אותו, כולל יישור קו עם האידיאולוגיה האנטי ישראלית של איימן עודה ואחמד טיבי.

אין כאן שום מאבק בין ימין לשמאל, לא בין ערכים לאומיים מול ערכים אוניברסאליים, לא טובת המדינה והעם מול אינטרסים כאלה ואחרים, וכמובן לא בין דתיות, חרדיות וליברליות. הכל אישי!.הכל שנאה ונקמה כלפי 'המתחרה', שהעז להתיישב על כסא 'מלכותו'.

מתסכל ועצוב מאד במיוחד בימים אלה, לפני תשעה באב. רוח רעה של תחרות ושנאה אישית בין שאול לבין דוד הביאה לנפילת שאול ובניו בגלבוע, ולהתרסקות בית המלוכה הראשון בישראל, בית שאול.

73 שנים אחרי שדוד המלך עלה מחברון ומלך בירושלים על כל שבטי ישראל – התפלגה המלוכה על רקע של איבה אישית – רחבעם וירבעם – ואיבה שבטית. 73 שנים אחרי המלכת שמעון החשמונאי על יהודה וירושלים, מתה שלומציון המלכה, האהודה גם על העם וגם על החכמים, והיחידה ממלכי בית חשמונאי שלא הניחה שני כתרים בראשה: הפילוג, התחרות והשנאה האישית בין שני בניה, הורקנוס ואריסטובולוס הובילו להתרסקות. כעבור 4 שנים נוספות כבש פומפיוס את ירושלים, וחילל את קודש הקודשים.

73 שנים אחרי תקומה מופלאה של מדינת ישראל, אנו שוקעים בבוץ של שנאה אישית חמורה ומסוכנת הרבה יותר מאשר כל הוויכוחים על חוק כזה או אחר. בשלב זה, כמו בשלב הקודם כאשר לא קמה 'ממשלה לאומית' רק בגלל האחיזה בהגה המדינה בכל הכוח, רק איש אחד יכול להפסיק את שנאת החינם הזאת, ולשחרר את מדינת ישראל מסכנה קיומית, וזהו בנימין נתניהו.

בנימין נתניהו, אם תשחרר את הליכוד, ואת האופוזיציה (יחד עם המשותפת), ואת כולנו – תשיב לעצמך את הכבוד הראוי על כל הישגיך החשובים בשנות כהונתך כראש ממשלת ישראל.

ואילו אם תתעקש להמשיך במאבק השנאה האישי נגד בנט-שקד, אתה בעצמך עלול להטביע את כל ההישגים והכבוד הראוי לך, בבוץ של שנאת החינם.

לטובתך, ולטובת כולנו – הרפה ושחרר.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו