בהתלהבות ועיניים נוצצות עבדו חבורה גדולה של נערים ונערות לסידור האולם. אלו מרימים כסאות ואלו מסדרים שולחנות, קבוצה אחת הלכה לחלק פלאיירים בחום הטיפוסי של בית שאן, והשאר סידרו את החולצות והמדבקות בכניסה.
זהו הכנס הראשון של הארגון "גלגל הצלה" בשיתוף "הפורום הדיגיטלי- שומרים על הילדים ברשת". ארגון שהוקם על ידי בני נוער להתמודדות עם נגעי הטכנולוגיה ובעיקר עם תופעת הפורנוגרפיה.
מאז שנת 2007 בו הגיח לחיינו הסמרטפון הראשון, נכנס העולם לסחרור טכנולוגי מהיר. לצד השיפור בתחומים רבים בנגישות, התמצאות בשטח ועוד, ישנם חוליים רבים שכרגע נותרו ללא מענה. זמני השהיה המרובים מול המסך, גרמו לעליה חדה בבדידות ובחרדה, ובקשיים רבים ביכולת להיות לבד, בחוסן בהתמודדות עם אתגרים ועוד.
אחת הבעיות הגדולות שמתעצמות בכל שנה היא הצפייה בתכנים פורנוגרפים. גיל החשיפה הממוצע הולך ויורד, כאשר ישנם ילדים בגילאים נמוכים שכבר מכורים לתכנים אלו. לפי הנתונים עד גיל 18 כמעט כל הילדים יחשפו לתכנים אלו! זוהי מגפה שקטה חוצת מגזרים!
קשה לתאר את הפגיעה הנוראה בנפש של צפיה בתכנים אלו, החל מהיחס לנשים ותפיסת היחסים בין גברים ונשים, וכלה בתחושת בדידות, אובדן ביטחון עצמי, נטייה לאלימות ועד אובדנות. חברות הפורנו עשירות מאוד ועובדות בתחכום מרבי כיצד לצוד ילדים, נערים ונערות ומבוגרים.
אין כמעט סיכוי שאדם שגולש במחשב או סמארטפון ללא הגנות לא יתקל בפרסומת או הצעות לאתרים פורנוגרפיים. כאשר הנתונים הקשים האלו מול העיניים ישנם רבים שמתייאשים, ישנם כאלו שאומרים שהם גדלו עם טלוויזיה ויצאו בסדר (חוסר הבנה של הבעיה) וישנם כאלו שרק נאנחים וממשיכים הלאה..
ברוך ה', עם השנים קמו ארגונים חשובים שמנסים להתמודד, להסביר, לתת כלים ובעיקר לעורר את המודעות. החידוש ב"גלגל הצלה" הוא ההתעוררות של הנוער. לא רק מבוגרים שמבינים את הבעיה ואומרים לנוער לסנן ולשים הגנות שזה כמובן חשוב, אלא זעקה אמיתית של הנוער "תפסיקו" "תשמרו עלינו" ו"אנחנו נשמור על האחים הקטנים שלנו".
זעקה שמגיעה מכאב גדול ורצון לעשות שינוי אמיתי במציאות. הכנס הוא יריית פתיחה להקמת תנועה גדולה ארצית של הנוער מתוך רצון לחבר את כל חלקי האוכלוסייה למאבק. אחד הנערים שנאם בכנס בשם עז אמר:" אנחנו ננצח! הנוער אינו מהסס כמו המבוגרים, איננו מיואש. הוא ישר, והולך לפי מצפונו.
לכל דור יש את המאבק שלו, המאבק של הדור שלנו, הוא המאבק על תום הילדות. המאבק על האחים והאחיות שלנו, שאין מי שידבר אותו. הקמנו את 'גלגל הצלה' כדי לשים סוף לתופעה הזו. ואנו נצליח בה. אנחנו, הנוער, יודע להגיד את האמת על מה שעובר עלינו ועל האחים והאחיות שלנו. אנחנו כאן כדי לתת יד למי שנפגע, ולדאוג שאחרים לא ייפגעו יותר"
האנרגיה שהיתה באותו הערב היתה אנרגיה של מהפיכה, לעצור את השליטה ההולכת וגוברת של המדיה עלינו, ולחזור ולהפוך בחזרה את הפלאפון לכלי בידיים שלנו, כלי עוזר, שימושי ויעיל אבל כלי.
"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי.. יכול להיות שזה נגמר?" שואל יהונתן גפן בשירו הפסימי, נוער גלגל הצלה עונה בצורה ברורה- לא! זה ממש לא נגמר, יש עוד הרבה משימות גדולות, ואם פעם העלו מעפילים בלילות קרים משפת הים, או תלו כרוזים בסתר תוך סכנה עצמית, היום המשימות שונות אך ממש לא פחות חשובות.
ואגב משפחת גפן, אביב גפן (בגלגולו הקודם..) כתב פעם בשירו "סוף העולם"- "ילד סינטטי כבוי מול מסך שדולק, תסתכלו לרחוב איך הוא ריק כבר שכחנו איך לשחק" . הנוער ב"גלגל הצלה" הזכירו לנו כמה אור מפיצים עיניים בורקות של נוער חדור מטרה, וכמה אופטימיות וטוב יש עוד בעולם, וזהו ממש לא סוף העולם, זוהי רק ההתחלה- גלגל הצלה..
עמית נעמן, קיבוץ מירב מורה ומחנך, הפורום הדיגיטלי, גלגל הצלה