בחודש שעבר התקבלה החלטה בביטוח הלאומי להכיר במיגרנה כעילה לזכאות באחוזי נכות. על ההחלטה, הנוגעת לכמיליון ישראלים, שוחחנו עם עו''ד דותן לינדנברג, יו"ר משותף של וועדת הרשלנות הרפואית במחוז דרום של לשכת עורכי הדין ומומחה בתביעות נזקי גוף.
"ההחלטה הזו מאוד חשובה. מדובר בחוזר מחייב שהוציא ביטוח לאומי ב-11 למאי. לא מדובר בחקיקה או משהו חדש, אלא בהפניה לתקנות קיימות לקביעת דרגת נכות, ושם יש סעיפים ספציפיים שיכולים לכסות כאב ראש ראשוני, כלומר מגרנה", אומר עו"ד לינדנברג ומציין כי "עד היום לא השתמשו בזה. מי שהגיע למומחה רפואי עם כאבי ראש לכל היותר נתנו לו עשרה אחוז ושילחו אותו לדרכו".
כעת, הוא מסביר, "הביטוח הלאומי הגדיר את התקנות כמחייבות וקבע איך קובעים את הנכות". לינדנברג מסביר את המקור הרפואי של המיגרנה בעצב המשולש ו"התקנות מדברות על מצב של חמישה אחוזי נכות במקרה שהכאב ראש מטופל ללא תרופות, עשרה אחוז לטיפול בתרופה אחת, עשרים אחוז למטופל בשתי תרופות ולמטופל בשלוש תרופות ארבעים אחוז".
תלות זו במינון התרופות בהחלט עשוי להוביל לדעות סותרות התלויות בהתנהלותו ותפיסת עולמו של כל רופא ורופא, ולכן לא פעם מדובר בהגדרה סובייקטיבית כי שגם הגדרת כאב ראש עצמו היא מאוד סובייקטיבית. "לא מדובר במשהו מדיד והדברים תלויים בתלונת המטופל. לכן קבעו שהתדירות של התלונות צריכה להיות ארבע פעמים בחודש. אם גורם להפרעה בתפקוד העניין התרופתי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול. כמו כן בודקים גם שהמטופל אכן רכש את התרופות, אם כי לא ניתן לוודא שהתרופות אכן נלקחו".
לינדנברג מציין כי בעבר היו "הרבה מקרים שאנשים באים עם תלונות אמיתיות ולכל היותר גירדנו את עשרת האחוזים וראינו בכך הצלחה גדולה. המצב החדש הוא מהפכה".
האם ניתן לתבוע פיצוי רטרואקטיבי בעקבות העובדה שאחוזי הנכות לא ניתנו רק משום שבביטוח הלאומי התעלמו מסעיפים קיימים? מסתבר שלא. "ההנחיה חלה מיום הפרסום למרות שיש היגיון בדרישה לפיצוי למפרע". לזאת מוסיף עו"ד לנדנברג ומציין כי "החוק מאפשר לדרוש שנה אחורה פיצוי על נכות". זאת לבד מ"פטור רפואי ממס הכנסה שיכול להיות עד שש שנים אחורה, מה שנותן מרווח גדול יותר".
