המרכז הרפואי 'מעייני הישועה' ואיגוד רבני קהילות יקיימו כנס מיוחד סביב סוגיות הנוגעות לבריאות הנפש בקהילה. הכנס יתקיים ביום רביעי הבא, 14.7.21.
לקראת הכנס דיברנו עם מנהלת המערך הפסיכיאטרי של בית החולים 'מעייני הישועה', ד"ר ציפי בורנשטיין, מספרת על הצפוי בכנס ועל חשיבותו, בעיקר בקהילות בעלות היסטוריה של תיוגים ודעות קדומות בנושא זה.
"החשיבות של הדיבור על בריאות הנפש היא לכל המגזרים,, מדגישה ד"ר בורנשטיין בפתח דבריה ומציינת כי "הקורונה הפכה את הנושא לקריטי. היא הרחיבה את הפעילות משני צידי המשוואה. יש שהסתדרו עד כה עם מעט חרדה ודיכאון והקורונה העצימה את זה והפכה אותם לנצרכי מערך בריאות הנפש ויש שהגיעו לאבדנות ולמצבים מסכני חיים. מספרם של אלה עלה".
כעת, במה שנראה כירידה בעצמת הקורונה, ניתן ללמוד את לקחיה של התקופה לקראת אפשרות חזרתה של הקורונה או הגעתם של מצבים דומים בעתיד.
"אם נער סגור בחדר מתי זה סביר ומתי לא, אם נערה לא אוכלת מתי זה סביר ומתי לא. נכון להתחיל דווקא באנשי חינוך, רבני קהילות ומחנכים כי להם קל לראות דברים מבחוץ, לזהות מציאות חריגה ולהדליק נורות אזהרה בפני ההורים", אומרת בורנשטיין ומדגישה כי גם מנקודת המבט שאינה משפחתית, נקודת המבט של מחנך, ניתן לזהות סימני אזהרה. "כשנערים מדברים ואחד לא יוצא, כשתפילה של רבע שעה נמשכת שעתיים".
לדבריה המציאות בקהילות החרדיות והדתיות היא שהורים מגיעים אל הרבנים והמחנכים להתייעץ על אף שאין להם את הידע המקצועי. בקהילות אלה יש נכונות להקשבה לרבנים ולכן נכון וחשוב להכיר לרבנים את השפה המקצועית המלווה את תחום בריאות הנפש, את המענים הקיימים, את הכתובות שאליהן ניתן ונכון להפנות את ההורים, וגם בהכשרה זו יעסוק הכנס.
עוד שאלנו את ד"ר בורנשטיין אודות הסטיגמה והתיוג הקיימים בחברה החרדית באשר לנזקקים לסיוע בבריאות הנפש, ובמענה היא מפתיעה וקובעת כי המציאות השתנתה לחלוטין וכיום הסטיגמה קיימת יותר אצל המטפלים מאשר אצל הנזקקים לטיפול. "פתחנו מרכז פסיכיאטרי במרכז בני ברק. אנשים אמרו שאף אחד לא יבוא להתאשפז במקום כזה. את המחלקה הראשונה במרכז פתחנו בעשרת ימי תשובה. ביום כיפור המחלקה הייתה מלאה. מחפשי הטיפול פחות עסוקים היום במה יגידו עליי. מי שיותר עסוק בכך הם אנשי המקצוע".
ממשיכה בורנשטיין ומספרת: "פתחנו חדר משפחות כדי שאם יגיעו משפחות ציבוריות ורבניות יתכן והן לא ירצו שיראו אותם. ראינו שבמשך שנתיים לא נעשה שימוש בחדש הזה. הבנו שצריך פחות לעשות בסטיגמה אלא יותר במאפייני הטיפול והמקצועיות".
לדבריה כאשר לפני 16 שנה החלה היא עצמה לעסוק בתחום וביקשה לפרסם מאמר בעיתון חרדי נאמר לה על ידי עורך העיתון ש'אצלנו אין דברים כאלה', בעוד כיום אין עיתון חרדי שאינו מקדיש לכך כתבות קבועות. "הציבור חונך למודעות ולצורך, ובינתיים כשלנו בקצב המענים. את הפער הזה אנחנו צריכים להשלים".
על החשש המפורסם מפגיעה בשידוכים היא אומרת כי לכל מגזר החששות שלו, "במגזר החרדי החשש הוא לשידוכים ובמגזר הכללי החשש הוא פגיעה בשירות הצבאי. אנחנו מאוד דיסקרטיים ושומרים על זהותם של המטופלים. היום אחוז המטופלים במגזר הוא כל בית שני, ולכן המחשבה על שידוך עם מי שלא דרך במרכז בריאות נפש היא פחותה בהרבה מבעבר".
על הכנס המתקרב מציינת ד"ר בורנשטיין כי עיקר העיסוק יהיה באותם 80 אחוזים מהמטופלים שאינם לוקים במחלת נפש קשה אלא חווים משבר זמני, עוברים טיפול אישפוזי של שלושה או ארבעה ימים ומתקדמים הלאה בחייהם.
