חדר לידת מים
חדר לידת מים צילום: עזרא לנדאו

בעבר הרחוק יולדת הייתה מגיעה לבית החולים בלי ציפיות מיוחדות, מסיבה אחת פשוטה: תוכנית הלידה הייתה נקבעת על ידי בית החולים. אלא שכיום המציאות השתנתה, ובבתי החולים מציעים ליולדת תוכנית לידה שבה היא מפרטת את רצונותיה, ציפיותיה ובקשותיה. במרכז הרפואי 'שערי צדק' בירושלים לקחו את תוכניות הלידה שלב אחד קדימה. "יש לנו צוות של מילדות שניתן לפנות אליהן בכל דרך. קובעים פגישות אישיות, ואם היולדת רוצה אפשר לדבר בווטסאפ או באמצעי תקשורת אחרים", מספרת פרופ' סורינה גריסרו גרנובסקי, מנהלת אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי 'שערי צדק'.

"היולדת מקבלות את הייעוץ וההדרכה ברמה הפרטנית ביותר, עד כדי התאמת מיילדת שתהלום את האישיות שלה ואת סוג הלידה שבה היא מעוניינת". לפני כשנה השיקו ב'שערי צדק' את המכרז ללידה טבעית המציע ליולדות מגוון סוגי לידה, כשגולת הכותרת היא לידת המים שהפכה למבוקשת ביותר. "יש אצלנו מיילדות מכל גוני האוכלוסייה, החל מדוברות צרפתית, המשך באנגלית וערבית. אפשר לבקש, ואם אפשר אנחנו בהחלט באים לקראת היולדות. בכל משמרת יש בין 12 ל־16 מיילדות, כך שתמיד המגוון יהיה נוכח".

אתם המרכז המיילדותי הראשון שהכניס טיפולים טבעיים משלימים כחלק מהתהליך הלידה. זה באמת משפיע?

"בהחלט, והביקוש רק הולך וגובר", עונה פרופ' סורינה גריסרו גרנובסקי. "צוות שלם של רפואה משלימה שמתחיל לעבוד בקבלה ללידה, ממשיך בהמתנה ובזירוז ללידה וכן בחדר הלידה ולאחר הלידה, כאשר המטרות שלו מותאמות לכל אישה. חלק גדול מופנה להתמודדות עם הכאב. כאב לא חייב להיות חלק מלידה, והמטרה שלנו היא להקל על הנשים. הרפואה המשלימה היא לא במקום, לא מדובר ברפואה אלטרנטיבית אלא משלימה, רפואה אינטגרטיבית. גם הצד הקונבנציונלי וגם הצד המשלים.

"למשל אישה אחרי לידה טראומטית עקב ניתוח צריכה הרפיה, בנוסף לשיכוך הכאב, ובכך מורידה את כמות משככי הכאבים ושל תרופות לא הכרחיות. נשים רבות מעידות שהטיפולים המשלימים והדיקור הסיני הם גורם מסייע ומשפיע מאוד בחוויית לידה טובה וקלה".

מענה מקסימלי במצבים מורכבים

גם למצבים מורכבים כמו היריון בסיכון יש במרכז הרפואי 'שערי צדק' מענה מקסימלי. במחלקת היריון בסיכון, שנמצאת גם היא תחת ניהולה של פרופ' גריסרו גרנובסקי, יש 25 מיטות אשפוז וצוות של שישה רופאים. "מדובר באחת המחלקות הגדולות בירושלים אם לא בארץ", היא אומרת. "הרופאים והרופאות במחלקה הם בוגרי התמחויות במרכזים בינלאומיים לרפואת האם והעובר, כאשר בישיבות צוות יושבים ומחליטים החלטות ביחד עם המתמחים. אל המחלקה מגיעות הרבה נשים שלעיתים זקוקות לטיפול במחלות קיימות לצד ההיריון".

הטיפול בנשים שחלו במהלך ההיריון נעשה באמצעות מרפאות רב־תחומיות. "אנחנו עושים זאת בשיתוף מחלקות אחרות, צוות של שלוש רופאות, כולל אותי, מגיעים למרפאות רב־תחומיות ברחבי בית החולים. למשל מחלקת גסטרואנטרולוגיה, המטולוגיה וכו'. בנשים עם מחלות מסכנות חיים כמו מחלות לב שותפים גם מרדימים ורופאי לב וגם רופאי היריון בסיכון. כחלק מהחידושים אצלנו, החל מאוקטובר הקרוב נתחיל לתת ייעוץ טרום לידתי, כאשר במוקד הנושא הוא לידות מוקדמות. אישה שחולה במחלת רקע כרונית, אך ההיריון מתוכנן, התוצאה של ההיריון משופרת לאין ערוך. לא אנחנו המצאנו את העיקרון הזה אלא אנחנו מיישמים אותו".

פרט לטיפול הרפואי אתם משקיעים רבות במעטפת לנשים. ספרי לנו על זה.

"יש לנו צוותים שנותנים מענה לכל המגזרים באופן שמתייחס לצרכים הייחודיים ולצורכי המטופלת". במצבים מעין אלו כל רופא הוא קצת פסיכולוג. "כל רופא צריך להיות פסיכולוג. למרות שאנחנו נעזרים גם בפסיכולוגים ובעובדים סוציאליים, כל רופא צריך להיות פסיכולוג, אחרת הוא סתם עובד על אוטומט".

כדי לתת מענה לאחת הבעיות הנשיות שלא רבים מדברים עליה הכשירו במחלקה הגינקולוגית כמה רופאות שיטפלו בנושאים רגישים כמו דימום לא סדיר, תופעה שרבות מהנשים הדתיות שסובלות ממנה נמנעות מלהגיע לטיפול אצל רופא. "מדובר בנקודה מאוד חשובה שאנחנו מתייחסים אליה מאוד ברצינות, והיא יכולה להסתיר בעיות קשות מאחוריה. לכן אצלנו יש רופאות שבודקות בסבלנות ובמקרה הצורך נוטלות דגימת ביופסיה. לא צריך להימנע מלהגיע לבדיקה בגלל שאלה רופאים ממין זכר. הכשרנו נשים והן עובדות בנאמנות רבה, ואנחנו שמחות שיש לציבור הנשים הכרת תודה גדולה על כך".

דילמות של מתבגרות

מתוקף תפקידה כמנהלת אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי 'שערי צדק' בירושלים, פרופ' גריסרו גרנובסקי נתקלת גם בדילמות של מתבגרות. "בעבר רפואת מתבגרות הייתה על אש קטנה בגינקולוגיה, אך כיום הנושא עולה על הפרק מכמה סיבות. ראשית, בגלל המודעות של ההורים בכל המגזרים, ויותר מכך, הנערה מודעות לבעיות ופונה. פעם היינו מאחור, אך מאז שהכשרנו מרפאה לכך אנחנו מתקדמים מאוד בנושא. בימים אלו אנחנו מכשירים עוד שתי רופאות שמיועדות למרפאה, מתוך שאיפה שבהמשך יתערו בקהילה ויעזרו לבנות נוער לפנות ולא להתעלם מהשאלות בנושא. מדובר בתלונות על בעיות ממשיות ובעלות חשיבות שיכולות להשאיר צלקות לחיים".

פרופ' גריסרו גרנובסקי מציינת שכחלק משיפור השירות, זמן ההמתנה התקצר משמעותית ועתיד להתקצר עוד. "כשהקמנו את המרפאה היו רשומות שמונה פניות פעם בשבועיים. היום יש בין 12 ל־14 פניות פעם בשבוע, עם תורים של לפחות חודש. כיום המרפאה פועלת פעם בשבוע במקום פעם בשבועיים, ויש לנו שאיפה שזה יתקצר, ויהיה מענה לא רק בבתי החולים אלא גם דו שיח עם רופאי הקהילה. מדובר בתחום שאמור לצאת מבית החולים בעשור בקרוב, אנחנו לא מתיימרים להחזיק הכל, אלא שהנושא יטופל ברמת רופאי הקהילה".

הבושה לא קיימת רק בקרב נערות. גם בקרב אוכלוסיות בוגרות יותר ישנה התמודדות עם מצבים רגישים. "יש שם כולל להתמודדיות אלו: רצפת האגן, ובמילים יפות: בעיות במתן שתן וצניחת איברים. זו פינה כואבת של המקצוע שלנו, כי נשים מתביישות להתלונן. האוכלוסייה מזדקנת, אבל הנשים רוצות איכות חיים בכל גיל, והבעיות הן ביחס ישר לגיל ולוולדנות. אישה בת 60 היום היא לא אישה בת 60 מלפני 10 שנים, הן בדרישות שלה לאיכות חיים והן ביכולות הרפואיות הקיימות. זה הולך ביחד". חרף הבעייתיות בתלונות מסוג זה, כמות הפניות היא מעל המשוער, והתודות שהצוות מקבל לא ייספרו מרוב. "הכי משמח אותי שהפציינטית יוצאת מרוצה. מגיל אפס ועד גיל מאה ועשרים מטופלות באות לכאן ויוצאות מרוצות, זה הכי משמח שיש".