ד"ר ענבל גולן טריפטו, מומחית ברפואת ריאות ילדים במרכז הרפואי־ אוניברסיטאי סורוקה
ד"ר ענבל גולן טריפטו, מומחית ברפואת ריאות ילדים במרכז הרפואי־ אוניברסיטאי סורוקה צילום: רחל דוד, סורוקה

בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים כי מחלקות הילדים בבתי החולים בישראל מלאות בילדים ובתינוקות שסובלים מווירוסים נשימתיים. לפני שבוע נפטר פעוט בן שלוש מרחובות בשל וירוס נשימתי, ולפני כשבועיים נפטר נער כבן 12 מגבעתיים לאחר שלקה אף הוא בווירוס נשימתי.

במשרד הבריאות מביעים בתקופה האחרונה דאגה ממצב התחלואה בקרב ילדים ובני נוער במחלות ריאה ונגיפים נשימתיים, מרביתם בעלי רקע אסתמטי. בשבועות האחרונים יש עלייה ניכרת בתחלואה בווירוס RVS - וירוס המופיע בדרך כלל בעונת החורף. השנה, באופן נדיר למדי, הוא מופיע דווקא בתחילת עונת הקיץ.

במשרד הבריאות דנים בימים אלה האם להקדים את מתן החיסון נגד הווירוס, אשר ניתן בדרך כלל בחורף, כבר לתקופה הנוכחית, בשל העלייה המדאיגה בתחלואה. בבתי החולים השונים כבר נערכים עם מומחים ומכשירי נשימה מיוחדים מחשש שייאלצו להתמודד עם המשך גל התחלואה החריג.

רופאי ילדים ומומחי ריאות תולים את העניין בהשלכות הקורונה. ד"ר נוי כהן, רופא בכיר במלר"ד ילדים בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד, מסביר: "האמת היא שהקורונה לימדה אותנו הרבה ענווה. למדנו שאנחנו בעצם לא יודעים כלום. הגישה הרווחת הייתה מאז ומעולם שווירוסים נשימתיים מגיעים רק בחורף, בגלל הקור שהוא טריגר. אולם פתאום נוכחנו לדעת שאין חוקיות בכלל. המסכות והריחוק החברתי הם כנראה מה שמנע הדבקה בווירוסים משניים, ועם הורדת המסיכות והמפגשים המחודשים הופיעו גם הווירוסים, ככה פתאום, באביב ובקיץ".

ד"ר יואל רייטר, רופא ריאות ילדים ושינה בכיר בבית החולים הדסה עין כרם, סבור אף הוא שהקורונה עשתה רק טוב לילדים אסתמטיים: "אחד הדברים המעניינים שהתרחשו סביב הקורונה הוא הירידה הדרסטית במספר החולים הנשימתיים. במשך כמעט שנה וחצי כמעט לא היו כאן ילדים שהגיעו לטיפול ואשפוז, ואילו היום אנחנו בהדסה, ואני יודע שבכל בתי החולים בארץ, סובלים מעומס לא נורמלי במחלקות. לא זכור לי מצב כזה שבו מחלקות הנשימה לילדים עולות על גדותיהן, בתפוסה של 150 אחוזים, ילדים מאושפזים במסדרונות וזאת לאור חשיפה מחודשת לווירוסים. זה המצב מאז פסח. במקום בחודשים אוקטובר-ינואר, קיבלנו חולים בחודשים אפריל-יולי. אחד הדברים שתרמו לעלייה המספרית בחולים שמצבם קשה הוא שלרבים מהם לא היו בבית תרופות בתוקף. הילדים לא נזקקו למשאף זמן כה רב, כך שההורים אפילו לא שמו לב שהתרופות כבר לא בתוקף ומשום כך איבדו מיעילותן".

את ד"ר ענבל גולן טריפטו, מומחית ברפואת ריאות ילדים במרכז הרפואי־אוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע, אני תופסת ביום מאוד עמוס במחלקה ויחד עם זאת היא סבלנית ומשדרת המון אמפתיה. "את תופסת אותי בין ביקורי מחלקה. יש כאן הורים רבים שמאוד נסערים ולחוצים. הביקור במחלקה הוא אינטנסיבי מאוד. אני כבר 12 שנה בתחום רפואת הילדים, ומה שאני פוגשת מאז חודש מאי האחרון שונה מכל מה שהכרנו. זו לא עונה שמתאימה לאסטמה, אבל למדנו שכל הווירוסים שאנחנו רגילים אליהם נראים שונים.

"פרט לצד המקצועי, מתפקידי גם להרגיע את ההורים ולהסביר להם שאסטמה היא מחלה שכיחה בילדים. 12-10 אחוזים מהילדים יחוו בחייהם התקף אסתמה. מגיל לידה ועד גיל שש ילדים נמצאים בקבוצת הסיכון למחלת אסתמה. אחד מכל שישה ילדים יחווה גם סימפטומים של צפצופים או קוצר נשימה, לעיתים אף מצוקה נשימתית ממש שתצריך טיפול נוגד אסטמה. ויחד עם זאת, האסתמה ניתנת לטיפול ורובם המוחלט של הילדים חיים איתה בשלום".

אסטמה - קווים לדמותה

אז מה היא אסטמה בעצם? בואו נעשה קצת סדר. "אסטמה היא רגישות בדרכי הנשימה שנגרמת כתוצאה מווירוסים או אלרגיה או רגישות כלשהי", מסביר פרופסור חיים ביבי, מומחה מחלות ריאה בילדים מזה עשרות שנים במרכז הרפואי מעיני הישועה. "עד גיל שלוש הטיפול זהה והסכנה היא זהה - חנק. אולם עד ההגדרה עצמה הילד עובר כמה דברים. המחלה הזאת יכולה להיות מאוד קשה אם לא מטפלים בה כראוי, אך כיום ב"ה הרפואה הצליחה להגיע למינון התרופתי הנכון הכולל הן טיפול במהלך התקף והן טיפול מניעתי בין ההתקפים המאפשרים התמודדות תקינה עם המחלה הכרונית. ילד שמשתעל פעם בשבועיים - כדאי שיגיע לרופא ריאות, מכיוון שילד לא צריך להשתעל כל כך הרבה. גם אם נשלול אסטמה, כדאי שהוא יטופל בדרכים דומות על מנת לשפר את איכות חייו".

"רוב המקרים של קושי בנשימה מתחת לגיל שנתיים הם לא אסתמה אלא מחלות ויראליות אחרות שאינן דורשות את הטיפול שמיד יוזכר, ובמקרים הללו הכי חשוב זה להימנע מטיפול עודף ופשוט לעקוב אחר מצבם הנשימתי והתזונתי של התינוקות", מחדד ד"ר נוי כהן מאסותא.

"המונח 'אסתמה של ינקות' הוא ייחודי לתינוקות מתחת לגיל שנתיים (מעל גיל שנתיים לרוב כבר נגדיר את המטופל עם אירועים חוזרים של קוצר נשימה כאסתמטי). לתינוקות הללו לרוב יש רקע משפחתי של אסטמה נשימתית, אלרגיות למזונות או אסתמה של העור - אטופיק דרמטיטיס, אבל לא תמיד ולא באופן מחייב לאבחנה. האירועים הללו נגרמים משתי סיבות עיקריות: מחלות ויראליות שגורמות לתגובה דלקתית במערכת הנשימה התחתונה או אלרגנים שגורמים לאותה תופעה. ההסתמנות היא לרוב בשיעול לילי או שיעול ביום, לעיתים נזלת, חום, נשימה מהירה או נשימה לא תקינה שמתבטאת בשימוש בשרירי עזר - באף כמו אצל כלבים, שרירים מעל עצם החזה, שרירי הצלעות ונשימה בטנית - דבר המצריך התערבות רפואית. בהאזנה לריאות אנחנו שומעים צפצופים והארכה של הפאזה של הוצאת האוויר, הנשיפה, שזה ביטוי של חסימה בנאדיות הריאה".

איך מטפלים באסתמה?

"הטיפולים העומדים לרשותנו הם בזמן התקף וכטיפול מונע בין ההתקפים", מסבירה ד"ר ענבל גולן טריפטו מבית החולים סורוקה. "בזמן התקף הטיפול הוא מתן מרחיבי סימפונות באינהלציה לפתיחת הנאדיות - תכשירים כמו ונטולין, בריקלין וטרבולין, וסטרואידים באינהלציה או פומית להפחתה של התהליך הדלקתי. מי שלא מסתדר עם הטיפול הזה יידרש לטיפול נרחב יותר במיון או במסגרת אשפוז. תפקידי האינהלציה הם להרפות את השריר שבסימפונות בדרכי האוויר ולהרחיב את הסימפונות שהתכווצו. בעזרת הרפיית השריר האוויר יוצא בקלות החוצה. מאחר שהמחלה היא דלקתית חלק מהטיפול יכלול סטרואידים אם המקרה חמור".

טיפולים ביולוגיים כטיפול מנע

כאשר הילד נמצא בין ההתקפים ניתן טיפול מונע הכולל סטרואידים במינון נמוך באמצעות אינהלציה או משאף עם ספייסר לילדים קטנים. דרך נוספת לטפל בין ההתקפים היא בעזרת הטיפולים הביולוגיים שנכנסו בשנים האחרונות ומהווים חידוש בתחום. ד"ר יואל רייטר מבית החולים הדסה מסביר: "הטיפולים הביולוגיים שניתנים כטיפול מנע הם נוגדנים שתוקפים תהליכים ספציפיים בתגובה הדלקתית וכך הם עוצרים את המחלה. רובם ניתנים על ידי זריקות בכל שבועיים או יותר. בטיפול הביולוגי אפשר להוריד את הסטרואידים שהיו הכרחיים בעבר. מה שעוד נכנס בשנים האחרונות בחולים הקלים יותר אלו משאפים משולבים עם מרחיב סימפונות ארוך טווח, כדוגמת הווינטולין, לצד סטרואיד. הוכח כי המתן המשולב משיג תוצאות טובות יותר למניעת התקף מאשר מתן של כל אחד מהם לחוד. הסטרואידים הובילו בעבר לעלייה במשקל, ליתר לחץ דם ולסוכרת. והעובדה שכיום ניתן להימנע מהם היא החידוש הגדול".

ומה לגבי רפואה אלטרנטיבית?

פרופ' חיים ביבי מהמרכז הרפואי מעיני הישועה משיב: "אני מאמין שבעיקרון הטיפולים האלטרנטיביים יכולים להוסיף ולתרום למטופל לצד התרופות, אבל בשום אופן לא להחליף את הטיפול הקונבנציונלי".

האם לדעתך נצליח למנוע מחלות נשימתיות אי פעם?

"אני לא מאמין. אלו וירוסים שנמצאים בכל מקום. אין ילד שלא נדבק בווירוס של שיעול. זה וירוס נפוץ מאוד שעובר במגע בקלות, ובמרבית המקרים הילדים צולחים אותו. הורים שמקבלים מהרופא הנחיות טובות איך לסייע לילד שמתמודד עם שיעול קיצוני - מסתדרים. אך מאחר שרוב ההורים לא בטוחים מתי שיעול עלול להגיע למצב מסוכן עליהם להיות במעקב".

לנוכח התחלואה העולה, אתה סבור שיש לחסן ילדים נגד קורונה?

"חד־משמעית. בעיקר בגלל שאני רואה שהפוסט־קורונה יותר מסוכן מהקורונה עצמה. זה נכון שילדים רבים עברו את המחלה בלי סימפטומים ובקלילות, אולם אנחנו נתקלים כעת בלא מעט תופעות לוואי נטולות הסבר. ילדים אסתמטיים בפרט נמצאים בקבוצת סיכון. מטופלים אצלי נערים רבים שעברו את הקורונה בקלות, אולי נפגם להם מעט חוש הטעם וזהו. אולם כיום הם חווים עייפות, קושי נשימתי, לעיתים אף דלקת פרקים או פגיעה בקצב הלב. אפילו אם זה פחות מאחוז - לילד אחד בעולם זה מאה אחוז. יש לי ניסיון של שנים רבות ברפואת ילדים. אני יודע לומר שמחלה שמוצאים לה חיסון - ממוגרת. אי אפשר להתווכח עם הצלחה. למשל, החיסון לדלקת קרום המוח שנכנס לאחרונה הוריד את מספר החולים במאות אחוזים. גם לנסיעה בכביש יש תופעות לוואי, אלו החיים, מלאים ברווח ובהפסד. בשורה התחתונה אני סבור שהרווח עולה על ההפסד במקרה הזה".

ד"ר יואל רייטר מהדסה מצדד בגישה זו: "לגבי חיסון ילדים מעל גיל 12, בדומה להמלצות משרד הבריאות היה חשש ראשוני מתופעות לוואי ובעיקר דלקת בשריר הלב. אבל אחרי שראינו ששיעור תופעה זו דומה אחרי החיסון ואחרי המחלה, ומכיוון שהמחלה הזאת לא הולכת לשום מקום, אני ממליץ בחום על החיסון למטופליי. רוב הילדים עוברים את המחלה יחסית בקלות, אבל ראינו בזמן גלי התחלואה לא מעט ילדים שהסתבכו - בעיקר ילדים עם מחלות רקע ובפרט עם משקל יתר. כמו כן, היו בכל רגע נתון בזמן הגלים ילדים מאושפזים עם תגובה דלקתית (MISC / PIMS) מחלה לא סימפטית שהשלכותיה לטווח הארוך עדיין לא ידועות אף שאנחנו מקווים לטוב. אני לא חושב שאפשר לחייב מישהו לחסן את ילדיו, אבל זו יותר עמדה אתית מרפואית גרידא".

************************************************************************************************

לילד עלה החום, הוא חווה קשיי נשימה ואי שקט. איך יודעים אם יש צורך להגיע לרופא או למרכזי הרפואה הדחופה (מלר"ד) וכיצד מטפלים?

ד"ר נוי כהן, רופא בכיר במלר"ד ילדים בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, מסביר:

אל מלר"ד ילדים מגיעים לאחרונה תינוקות, לרוב בגיל ארבעה חודשים עד שנה וחצי, עם קשיי נשימה, אי שקט וחולי.

אחד מגורמי התחלואה הוא וירוס נשימתי - RSV, אשר גורם גם לדלקת סימפונות (ברונכוליטיס) ודלקת ריאות ויראלית.

מהם הסימנים שדורשים הגעה לרופא מטפל ובהמשך מלר"ד ילדים?

1. ילד אפתי, ישנוני, לא מגיב.

2. הקאות מרובות - יותר מ־6 או 7 פעמים, ואי אכילה לאחר מכן.

3. אי מתן שתן יותר מ־12 שעות וסימני התייבשות כגון יובש בריריות, בכי בלי דמעות ועוד.

4. ילד שנושם מהר לגילו (עד גיל שנה: יותר מ־60-50 נשימות לדקה, מעל גיל שנה יותר מ־40 נשימות לדקה).

5. ילד שאוכל פחות מחצי הכמות הרגילה (כל סוג של אוכל - תמ"ל או אוכל רגיל).

שימו לב: כאשר יש לילד חום, חשוב קודם כול להוריד את החום ורק אז להעריך את הילד מבחינת סימנים ומצבו הכללי.

יש לפנות ראשית לרופא המטפל ובמידת הצורך או החמרה למלר״ד.

במלר"ד נעריך את המטופל, במידת הצורך הוא יטופל בחמצן כדי להקל על הקושי הנשימתי ומתן נוזלים למניעת התייבשות כאשר ייראה מיובש.

לאור העובדה שיש מספר מחלות שונות עם טיפול שונה חשוב מאוד לאבחן ולטפל בצורה נכונה ותואמת למחלה.

*************************************

ילדיכם רגישים למחלות נשימתיות?

ד"ר ענבל גולן טריפטו, מומחית ברפואת ריאות ילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע, מונה כמה דברים שכדאי לכם לעשות כדי להקל עליהם:

* להימנע מטריגרים שמחמירים את האסטמה.

* לילדים אסתמטיים לא כדאי להחזיק בבית חיית מחמד.

* להוציא את השטיחים מהבית.

* להשתמש במצעים היפואלרגניים בלבד.

* לדלל צעצועים מעודדי אבק.

* להפסיק חשיפה לעישון פסיבי.

* להתחסן בחיסון שפעת מעל גיל חצי שנה.