כוח דלתא

למרות חוסר הוודאות בנוגע לזן הדלתא, גורמים במערכת הבריאות מעריכים: העומסים במחלקות הקורונה לא יחזרו

אסף משניות , כ"ח בתמוז תשפ"א

כוח דלתא-ערוץ 7
התורים בנתב"ג
צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

שלושה שבועות לאחר שהקורונה חזרה להתפרץ, ונתוני התחלואה בישראל צומחים מדי יום, כאשר רף 500 המאומתים נחצה כבר ביום שני השבוע ונכון לזמן כתיבת שורות אלה טרם ירד חזרה. לנוכח התגברות התחלואה התכנס קבינט הקורונה לדיון ביום שלישי בערב, אך הדיון הופסק בשלב מוקדם במיוחד בלי החלטות עקב המחסור של הקואליציה באצבעות במליאה, מה שחייב את שרי הממשלה שלא התפטרו במסגרת החוק הנורבגי ללכת ולהצביע. גם אם הדיון לא היה נפסק באופן יזום, סביר להניח שלא היינו רואים החלטה על הגבלות נוספות, שכן מראש שרים בממשלה הבהירו שלא צפויות להתקבל הגבלות נוספות מעבר למה שכבר קיים.

כמו בדיונים הקודמים, גם הפעם מככבת שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון, שאף הגדילה לעשות וטענה בממשלה בעזרת מצגת שהביאה שכלל אין עלייה בתחלואה. אלא שהנתונים שהציגה היו מגמתיים והתבססו על נתוני הבדיקות בלבד, מה שהציג תמונה חסרה למדי של המציאות. לא רק שרת החינוך היוותה את הקו הלעומתי למשרד הבריאות, אלא אפילו ראש הממשלה בנט עצמו התנגד נחרצות לחלק מהמלצות ראשי משרד הבריאות. את שיא התנגדותו רשמה ההמלצה שגם הורים מחוסנים לילדים מאומתים יחויבו בבידוד.

"ההחלטות לגבי הגבלות הן החלטות שצריכות להתקבל בצורה מאוד מקצועית ואפידמיולוגית. מי שיכול לקבל אותן הם אלה שיושבים על הנתונים", אומר פרופ' אלון הרשקו, מי שניהל מחלקת קורונה וכיום מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי הדסה. "לכן, מי שסומך על משרד הבריאות, ואני בין אלה שסומכים עליו בנושא לחלוטין, יוצא מתוך נקודת הנחה שההחלטות שמתקבלות מתבססות על נתונים ועל חשיבה אפידמיולוגית. כל ההתבטאויות שמופיעות בכל פעם שהמשרד מוציא הנחיה לא תורמות יותר מדי. כדאי שכולנו ננהג בצניעות ונבין שבמונחים של מחלות, אנחנו עדיין לא יודעים המון על הקורונה והיא מחלה חדשה. מה גם שבסוף הצעדים שננקטים הוכחו כיעילים, לצד העובדה שיש להם מחיר".

ואנחנו נמצאים בשלב שבו צריך להוסיף הגבלות? אחרי הכול, אנחנו אומנם רואים עלייה משמעותית בתחלואה, אבל המספרים עדיין רחוקים מאוד מהשיאים שאנחנו זוכרים, ובמיוחד מספר החולים הקשים.

"קודם כול, אני בטוח שתהיה עלייה במספר החולים הקשים, וגם התחלנו לראות אותה בנתונים שיוצאים מדי יום. מה שלא ידוע זה מה תהיה מידת העלייה של התחלואה הקשה, האם היא תהיה זניחה יחסית או שחס וחלילה נגיע למספרים דומים לגלים הקודמים. אנחנו לא באמת יודעים לומר את זה בשלב הזה, בעיקר כי אנחנו לא יודעים איך זן דלתא מתנהג מצד אחד, ומצד שני החיסון שיש לנו הוא מצוין בכל קנה מידה, אבל יש לו את המגבלות שלו, בטח לטווח הרחוק, ואנחנו פשוט עוד לא יודעים מספיק. מה גם שאנחנו יודעים שחולים קשים זה נגזרת ישירה של מספר החולים הרגילים והם מגיעים מעט זמן אחרי שהחולים הקלים מופיעים. ככל שיהיו יותר חולים כך יהיו גם יותר חולים קשים".

אז המשמעות היא שכדאי להחזיר חלק מההגבלות כעת, כדי להפחית ככל האפשר את התחלואה?

"אין ספק שאנחנו צריכים לעשות מניעה רצינית כדי לא להגיע לרמות תחלואה גבוהות, וזאת סוגיה שכוללת שלושה חלקים מרכזיים: עידוד התחסנות נרחב, ריחוק חברתי ומסכות ופתירת הכאוס בנתב"ג, שאנחנו יודעים שמשם הווריאנטים השונים נכנסים. יחד עם זה, צריך לזכור את המצב שאנחנו נמצאים בו כעת. עברנו כבר את שלב ההידבקות הנקודתית ואנחנו אכן בהתפרצות. יש היום ביום אחד יותר מאומתים ממה שהיו לנו בכל החודש הקודם יחד. זה אומר שאנחנו כן נמצאים בתוך אירוע. יחד עם זה, אנחנו רחוקים מאוד מלהתחיל לדבר על קריסה של מערכת הבריאות ובעיקר של בתי החולים. זה משהו שאנחנו בכלל לא חושבים עליו כרגע, וזה מצב שהיינו בו בגל השלישי. אנחנו ממש לא באובדן שליטה. לכן אני חושב, ואני מתבסס על ההתנהלות בפועל, אם וכאשר יתקבלו הגבלות הן יתקבלו אחרי חשיבה מאוד מאוד ארוכה ומבוססת נתונים של משרד הבריאות".

"צריך לומר בהגינות שהיום אין הצדקה להגבלות מחמירות", אומר פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק. "אנחנו לא באותה אופרה שהיינו בה בגלים הקודמים. החיסונים עושים את העבודה, לא במאה אחוז כמובן, אבל הם נותנים עבודה מספיק טובה. לכן מה שהממשלה החליטה עד עכשיו זה מה שצריך לעשות. לא צריך להכניס את הציבור לפאניקה מיותרת".

הממשלה עד עכשיו לא בדיוק קיבלה יותר מדי החלטות בנושא, פרט לחובת המסכות במקומות סגורים, איסור על נסיעה למדינות אדומות והקנסות על מפרי בידוד, שלמעט האיסור על הנסיעה למדינות אדומות לא בדיוק נאכפים.

"בשלב הזה באמת לא צריך יותר מזה. צריך לזכור שלהחלטות של תו ירוק ודברים בסגנון יש מחיר כלכלי מאוד גבוה, שאנחנו לא צריכים לנקוט בו כיום. אם נחזיר הגבלות על המשק, במיוחד על ענפי התיירות והפנאי, נגזור עליהם גזר דין מוות. זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות, או צריכים לעשות במצב התחלואה הנוכחי. ברור שצריך להגביר את הפיקוח ולסגור את הפרצה בנתב"ג, ולעטות מסכות בחללים סגורים זה צעד שתמיד מומלץ כדי להוריד את התחלואה, אבל יותר מזה בשלב הזה לא צריך. החיסונים שינו את כללי המשחק".

יעילות בתחלואה, היחלשות בהדבקה

עד כה החיסון של פייזר, שבו חוסנו רובם המוחלט של אזרחי ישראל, מספק הגנה גם מפני זן דלתא, אלא שהגנה זו ככל הנראה פחותה מההגנה שסופקה על ידי החיסון לזנים הקודמים. על פי נתוני משרד הבריאות, במהלך חודש יוני 40 אחוזים מהנדבקים היו אנשים שחוסנו בשתי מנות. בשבוע החולף חלקם של המחוסנים בקרב הנדבקים עלה ל־50 אחוזים. לצד זה, משרד הבריאות הוציא הודעה, שהתקבלה בהפתעה בקרב גורמי המקצוע, על כך שהחיסון יעיל נגד זן דלתא רק ב־64 אחוזים, לעומת 95 אחוזים מול הזנים הקודמים. הנתון הזה הופץ ברחבי העולם וזכה לביקורת נרחבת, שכן הוא לא בוסס על מחקר מפורט. יחד עם זה, בקרב גורמי המקצוע אכן יש הסכמה שהחיסונים יעילים פחות במניעת הדבקה מהנגיף, אך לא כמו בנתונים שיצאו מהמשרד. הנתונים שאוחזים בהם בוועדה המייעצת לקבינט הקורונה, בראשותו של פרופ' רן בליצר, מצביעים על הגנה של בין 80 ל־88 אחוזים מזן דלתא.

"צריך לחלק בין יעילות מפני הדבקה, שעושה רושם שהיא פחותה יותר בזן הדלתא, לעומת יעילות מפני תחלואה קשה", אומר פרופ' הלוי. "החיסון יעיל כמעט לחלוטין מול תחלואה קשה, באותה מידה כמו עם הזנים הקודמים. זה לא אומר שלא נראה פה ושם תחלואה קשה, אבל החיסון עושה את שלו, ולכן חשוב שכל מי שיכול להתחסן יעשה את זה. צריך גם לזכור, אם תהיה תחלואה נרחבת, כשיש מאות אלפי אנשים שטרם התחסנו, אנחנו כן נראה תחלואה קשה בקרב הלא מחוסנים. לכן זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלנו".

"צריך לומר בכנות, אנחנו לא לגמרי יודעים האם מדובר ביעילות פחותה מול זן דלתא, או שאנחנו רואים דעיכה ברמת ההגנה של החיסון. זה משהו שקורה בחיסונים, ולא יכולנו לדעת את זה מראש כי מדובר בווירוס חדש ובחיסון חדש. בנוסף לכך, זן דלתא הוא כנראה יותר אגרסיבי מהזנים הקודמים. השילוב של שני הדברים האלה לא עובד לטובתנו. יחד עם זה צריך לזכור שאם רוב האוכלוסייה מחוסנת, סביר להניח שיהיו חולים מקרב המחוסנים. אם כל האוכלוסייה תהיה מחוסנת, כל החולים יהיו מחוסנים. ככה זה עובד. כך שגם במישור הזה הנתונים הקיימים לא לגמרי ברורים. בסופו של יום, וצריך לחזור על זה שוב ושוב, מדובר במחלה חדשה שאנחנו מכירים אותה רק שנה וחצי. יש לנו מחלות שאנחנו מכירים עשרות ומאות שנים". אומר פרופ' הרשקו.

נתוני ההדבקות בקרב המחוסנים הובילו לדיבורים על מתן מנת חיסון שלישית, אלא שבמישור הזה צפות ועולות שורה של בעיות. הראשונה היא מחסור בחיסונים. מלאי החיסונים שהיה ברשותה של ישראל הלך והצטמצם בחודשיים האחרונים, כשבמקביל לכך תאריך התפוגה שלהם הולך ומתקרב. נכון להיום, מועד תפוגת החיסון הוא סוף חודש יולי, כלומר עוד שלושה שבועות. המשמעות היא שמחר (יום שישי) אין אפשרות להתחסן יותר במנה ראשונה בישראל. ראש הממשלה בנט ניסה לבדוק מול חברת פייזר אפשרות להאריך את תוקפם של החיסונים, או לחילופין לקצר את זמן ההמתנה בין המנות ל־17 יום, אך ללא הצלחה. במקום זאת פנתה הממשלה לעסקאות חליפין מול מדינות שזקוקות לחיסונים באופן מיידי בתמורה למשלוחים העתידיים שלהן. ביום שלישי יצא מטוס עם חיסונים אל דרום קוריאה, בתמורה למשלוח החיסונים שאמור היה להיות מסופק למדינה האסייתית בחודש אוקטובר.

לצד זה ישנה מחלוקת נרחבת בין גורמי המקצוע באשר לצורך במנת חיסון שלישית. נכון לזמן כתיבת שורות אלה, חברות התרופות הודיעו שהן אינן יכולות להמליץ על מתן מנה שלישית, שכן לא נערכו ניסויים בנושא ולא ברור מה ההשלכות של צעד כזה. למרות זאת, בישראל נותנים מנת חיסון שלישית למדוכאי חיסון כבר תקופה ארוכה, כך שגורמי המקצוע סבורים שאין בעיה בטיחותית במתן מנה שלישית, והשאלה היחידה היא האם ישנה יעילות למנה כזאת.

"כשבאים לדבר על מתן מנה שלישית צריך לחשוב האם מדובר במחיר כלכלי שווה. בגלל שאנחנו לא יודעים אם זה אכן יעזור להגביר את ההגנה שלנו מפני הווירוס, ומדובר במחיר מאוד גבוה מבחינה תקציבית, בעיניי כרגע אין צורך בזה", אומר פרופ' הלוי.

לרתום את הציבור

שלל השאלות שנשאלות בימים האחרונים על יעילות החיסונים לנוכח עליית התחלואה בקרב מחוסנים, לצד הנתונים הלא ברורים שיוצאים ממשרד הבריאות ולצד חלק מהקולות שנשמעים בתוך הממשלה, מותירים את הציבור הרחב בבלבול נרחב בנוגע למגפה.

"כל הנושא של שקיפות והעברת המידע בצורה פשוטה וברורה לציבור לוקה בחסר גם היום, אחרי כל כך הרבה זמן בתוך המגפה", אומרת אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת 'מדעת'. "אנחנו לא ראינו את הנתונים שנמצאים במשרד מעבר להודעות הדוברות. אני כן מניחה שהם לא היו מפרסמים נתונים שהם לא היו יכולים לעמוד מאחוריהם, אבל אני הייתי שמחה לראות מידע הרבה יותר מפורט ממה שיוצא היום".

זה יוצר בעיה באמון הציבור במערכת?

"בהחלט יכול להיות, ולכן צריך להדגיש את הצורך להפריד בין הביקורת המוצדקת שיש לרבים, ואני ביניהם, בנושא השקיפות, ובין מה שצריך לעשות היום. גם אם אנחנו לא מכירים את הנתונים עד הסוף, אנחנו כן יודעים לומר שיש בישראל התפרצות, זה כבר מזמן לא רק הסיפור של נתב"ג. אנחנו כן יודעים לומר שמחוסנים נדבקים, גם אם אנחנו לא יודעים מה רמת ההגנה המדויקת שהחיסון נותן לעומת הזנים הקודמים. אנחנו מבינים שהם עלולים להדביק אנשים אחרים, גם אם הסיכוי שהם עצמם יחלו במחלה קשה נמוך משמעותית בעקבות החיסון. המכלול של כל זה אומר לנו שצריך להיזהר. חלק מהזהירות שצריך לנקוט משתקף בהנחיות משרד הבריאות, כמו לעטות מסכה, וחלק תלוי במצב האישי של כל אדם בפני עצמו. אם מישהו גר עם הוריו המבוגרים, זה אומר שהוא צריך להיזהר יותר ולדאוג שהילדים הלא מחוסנים ישמרו על עצמם יותר מבחינת מסכות והיגיינה. ברמת העיקרון אנחנו יודעים מה צריך לעשות, והמשימה היא לרתום את הציבור לכך".

היכולת לרתום את הציבור להישמע להנחיות היא בעיה שורשית עוד מתחילת ימי המגפה. האמון הציבורי במערכת הפוליטית ובהנחיות שיוצאות מהממשלה נפגע משמעותית עוד בפסח של השנה שעברה, כאשר שרי הממשלה והנשיא לשעבר הפרו את הנחיות הסגר הראשון. גם לאחר מכן ההפרות של נבחרי הציבור חזרו על עצמן וכרסמו באמון הציבורי. אלא שאם מישהו ציפה שהמצב ישתנה כשתוחלף הממשלה, הוא נוכח לגלות שבמישור הזה לא חל שינוי בהתנהלות. זה התחיל בתמונות של שר החוץ יאיר לפיד, שחזר מהביקור באיחוד האמירויות, שם קיימת התפרצות נרחבת, ולא עטה מסכה בנתב"ג, המשיך במעין הרמת כוסית של כמה חברי כנסת ועוזריהם מהקואליציה בלשכתה של חברת הכנסת עידית סילמן, כשאיש מהם אינו חובש מסכה, והמשיך באירוע בחלל סגור שבו נצפו חברי כנסת ממרצ, ובראשם השר עיסאווי פרג', כשהם רוקדים בלי לשמור על ריחוק חברתי ועטיית מסכות.

"הדוגמה האישית של נבחרי הציבור קריטית לאמון הציבורי", אומרת לוטן. "זה היה נכון בפסח של השנה שעברה וזה נכון גם עכשיו. ומעבר לזה, העובדה שהתחלפה ממשלה היא הזדמנות לשיקום האמון הציבורי שאיבד את האמון בממשל הקודם ובמשרדים שפעלו תחתיו. אסור לנו להחמיץ את הסיכוי לשקם את האמון הזה, שהוא קריטי להתמודדות עם המגפה, וזה לא יקרה בלי דוגמה אישית".

נכון לעכשיו, כנראה שלציבור הישראלי אין אמון בהתנהלות הממשלה בתחום הקורונה. סקר חדשות 13 שפורסם ביום שלישי השבוע הצביע על הנתונים הבאים: 44 אחוזים חושבים שנתניהו ניהל את משבר הקורונה טוב יותר מנפתלי בנט, לעומת 22 אחוזים שחושבים ההפך. כמו כן, 49 אחוזים חושבים שממשלת בנט־לפיד אינה מסוגלת להנהיג את המדינה, לעומת 39 אחוזים שחושבים שהממשלה הנוכחית יכולה להוביל את המדינה. הנתונים הללו מלווים בביקורת ציבורית נרחבת על ראש הממשלה בנט, לאור הספר שהוציא במהלך הגל השני 'איך לנצח מגפה'.

נדבך נוסף בביקורת על התנהלות הממשלה מגיע מכיוונם של מנהלי המחלקות הפנימיות בבתי החולים. הביקורת הזאת אינה חדשה, והיא מלווה את ישראל כבר שנים ארוכות. היא עוסקת במצבת התקנים הנמוכה שהמחלקות הללו מקבלות. בתקופת הקורונה המחלקות הפנימיות קיבלו תקנים זמניים כדי להשלים את החוסרים, אך אלה בוטלו על ידי משרד הבריאות מיד בתום הגל השלישי.

"אנחנו נמצאים בתקינה שנקבעה בשנות ה־70 ולא התעדכנה עם השנים. אנחנו פשוט קורסים. אנחנו נמצאים ב־50 אחוזים מכמות התקנים שמדינת ישראל צריכה בשגרה, וכל שכן במצב של מגפה", אומר פרופ' הרשקו.

מה המשמעות של חוסר התקינה הזה?

"זה אומר שכוח האדם שחוק לחלוטין וזה חמור שבעתיים אחרי השנה החולפת. אנשים ראו מראות שהותירו בהם צלקות. היו תקופות שבכל יום היה לנו מת במחלקה. הורים נאלצו להיפרד מהילדים שלהם. ילדים קטנים נאלצו להיפרד מההורים שלהם. זה היה בלתי נתפס. הצוותים לא התלוננו פעם אחת ונלחמו כמו אריות, שעות על גבי שעות, במחלקות הקורונה, בשביל לתת את הטיפול הכי טוב שיכולנו. אבל לא תמיד זה היה אפשרי. כשאין לך מספיק מיטות טיפול נמרץ, אתה צריך להחליט מי יקבל את המיטה הפנויה ומי ימשיך לקבל טיפול במחלקות הרגילות. אלה החלטות שנאלצנו לקבל כל הזמן. לא מעט מהצוותים מראים תסמינים של פוסט־טראומה שאנחנו צריכים לטפל בה".

מה הביקורת העיקרית שלכם?

"סדרי העדיפויות. כבר שנים שהמחלקות הפנימיות נמצאות בתחתית שרשרת המזון. הדבר הראשון שעשו בסוף הגל השלישי זה ביטול התקנים הזמניים. תאר לעצמך שהרגע סיימת סבב מלחמה בעזה, אתה יודע שיכול להיות שבעוד כמה חודשים תצטרך להתמודד בעוד סבב, והדבר הראשון שאתה עושה זה לפטר את החיילים שאמורים להיות בגבול. זה מה שמדינת ישראל עשתה עם הקורונה. עכשיו יש צמרת חדשה. ראש ממשלה, שר אוצר ושר בריאות חדשים, לצד מנכ"ל נהדר בדמות פרופ' אש, ומנהלי המחלקות הפנימיות מצפים מהם לשנות את סדרי העדיפויות. ככה אי אפשר להמשיך, ואם חס וחלילה נגיע לתחלואה מסיבית כמו בגלים הקודמים יהיה קשה מאוד לתת טיפול לאנשים".