הדרך הראויה והמוסרית לשחרר את השבויים בעזה, היא באמצעות חטיפה של בכירים בחמאס, או בני משפחותיהם, בין אם בעזה או בכל מקום אחר בעולם. החטופים לא ישוחררו, עד שהשבויים לא ישובו, והם יוחזקו בארץ באותם תנאים של השבויים בעזה.
זה יהיה תג המחיר הראוי, ולא שום מחיר אחר. לחטוף בכיר אחרי בכיר, בן משפחה אחרי בן משפחה, עד שהם ייכנעו. קשה להאמין שמבחינה מבצעית זה לא אפשרי. היו כבר מבצעים דמיוניים יותר, בימים שבהם המדינה לא פחדה מהערבים. רק רוח הרפיסות ונמיכות הקומה, שהשתלטה על המדינה, פועמת בליבותיהם של מקבלי ההחלטות שמוכנים לשלם מחירים כבדים.
באחד המבצעים הנועזים בעבר, סיירת מטכ"ל חטפה קצינים סורים בכירים על אדמת לבנון, וכך שיחררה חיילים שבויים בסוריה. באחד מחלקי המבצע, השתתף הקצין הנחוש דאז, בנימין נתניהו. אז אולי כדאי להחזיר לפעולה את יחידה 101? או את סיירת מטכ"ל של פעם? או את המוסד של פעם, בראשותו של דגן שחדר לעזה והרג את ראשי המחבלים? הרי רוח היצירתיות נדמה.
מה יכול לקרות אם נחטוף בכירים? הם יירו טילים? אז שיירו. נשטח את עזה, והם יבינו מי הריבון, ומה הדרך שישראל תתנהל איתם. צריך להשפיל את יהירותם הלאומית של אנשי החמאס, והתיימרותם לנהל את העולם הערבי לקראת מלחמת ג'יהאד.
הגיע הזמן לשחרר את תושבי הדרום מאימתה של עזה. שינוי רדיקלי של המשוואה מול החמאס וערביי ארץ ישראל, הוא הכרחי. הם צריכים לפחד מאיתנו, ועוד איך. אם חמאס מפריח בלון אחד לדרום, צריך במשך כל הלילה להפציץ את עזה. להחריב שכונות מגורים על כל בלון, לאחר התראת פינוי.
צריך גם פעולות קרקעיות יזומות. אלא שמקנן בי החשש, שאולי הצבא שלנו לא כל כך מיומן, ואנחנו מפחדים מתוצאות הלחימה. הדבר לא ייפלא, בהתחשב ברגשי הנחיתות של קברניטי המדינה. כי אחרת, אם דובר חמאס מאיים לתקוף את ישראל, היו מסכלים אותו על המקום. היו דואגים שכל ראשי החמאס יחיו במחילות כמו נסראללה.
רק בנחישות כזו, עם הזמן הם יישחקו. הם יחשבו אלף פעמים אם להפריח בלון ליישובי הדרום, כי ידעו שהתשובה היא חורבן שכונות שלמות בעזה. אם תינוק לא ישן טוב בדרום, אז אלף תינוקות לא ישנו טוב בעזה. המידתיות האנטי מוסרית שהמדינה נוקטת ברוב רפיסותה, מביאה לכך שהדרום הפך לחלום בלהות.
הגיע הזמן לזקוף את הגאווה היהודית. להילחם כמו שנלחמו פעם, בנחישות וביצירתיות. הם מבינים רק כוח, והרבה כוח. אז, הערבים יכבדו אותנו. אז, גם העולם יכבד אותנו. כמו שכיבדו והעריצו אותנו במבצע אנטבה, וכמו שבזו לנו כששחררנו מעל אלף מחבלים תמורת שבוי.
זו הדרך לשחרר את השבויים. זו הדרך להפסיק את טרור הבלונים. זו הדרך להפוך את הדרום למקום שקט, כפי שכל מדינה ריבונית הייתה דואגת לעשות. זו הדרך לשחרר את עצמנו מפחד הערבים ומפחד העולם האנטישמי, שנפל עלינו.