את הפוליטיקה הישראלית עיצב יותר מכל אחד אחר היועץ האמריקאי ארתור פינקלשטיין. אחד המנהיגים היותר מנוסים בפוליטיקה הישראלית טען בפניי לאחרונה שפינקלשטיין יצר את "מודל ההגדרה" של הבוחר הישראלי; אם הוא ימין או שמאל.
פינקלשטיין טען שיש לשאול כל בוחר פוטנציאלי שתי שאלות. הראשונה: כיצד אתה מגדיר את עצמך. יותר יהודי או ישראלי? אם הנשאל השיב - יהודי הרי שהוא איש ימין. ואם השיב שהוא יותר ישראלי, הרי שהוא איש שמאל.
השאלה השנייה ששאל פינקלשטיין הייתה: האם אתה שונא או אוהב ערבים? לטענתו של פינקלשטיין, אם הנשאל ענה שהוא אוהב ערבים הרי שהוא איש שמאל. ואם ענה שהוא שונא ערבים הרי שהוא איש ימין. "זה יסביר לך קמפיינים פוליטיים של הליכוד ומפלגות הלוויין שלו" אמר לי אותו מנהיג. "כל הקמפיינים מאז ועד היום נועדו לדייק את המסר לאוזניים הנכונות."
חייכתי. נזכרתי במספר "פנינים" – 'נתניהו טוב ליהודים'. או – 'השמאל שכח מה זה להיות יהודי'. אכן, פינקלשטיין ז"ל בהגדרותיו בנה גדר הפרדה בלתי עבירה בין המחנות הפוליטיים במדינת ישראל. לצערי, הגדר עדיין קיימת ומתוחזקת. את המושג "ערבים" החליפו מושגים כגון - "המשותפת" או "תומכי טרור."
אך המציאות השתנתה. גם הציבור שמגדיר את עצמו כיהודי רואה שהסכמי שלום נחתמים עם מדינות ערב, ויש גם מספר צעדים משמעותיים שהתבצעו על ידי פוליטיקאים ערבים בישראל. המציאות הבלתי נתפסת של ארבע מערכות בחירות הביאו את מפלגת רע"מ להיות חלק מקואליציית השינוי; לאחר מגעים שלה מול הליכוד. הגדר קיימת אך היא כבר עבירה.
אסור לעצור. חייבים להרוס את הגדר של פינקלשטיין אותה תיחזקו ראשי ממשלה מימין ומשמאל, בדיוק כפי שהרסו את חומת ברלין. במציאות של ישראל 2021 אין יותר ימין ושמאל. יש הגדרות אחרות ויש פילוחים אלטרנטיביים. נשמור זאת לדיון אחר.
חברי הכנסת הערבים בכנסת אינם ציונים. הם אינם חסידים של א.ד. גורדון וגם לא ייראו בזאב ז'בוטינסקי הוגה דעות ראוי. אגב, חבל. הם יופתעו כשיקראו את טיוטת החוּקה שניסח. אפילו בשירו "שמאל הירדן" כתב: "שם ירווה לו משפע ועושר / בן ערב בן נצרת ובני."
שיתופי פעולה פוליטיים מתקיימים בכנסת מיום הקמתה. לרוב, באופן שאינו גלוי לעיני הציבור. חייבים לעלות מדרגה ולהנגיש אותם לציבור. אין עוד צורך בתרגילים פוליטיים מיושנים (ח"כ שאינה חשה בטוב, או ח"כ שאינו מצליח להתעורר להצבעה).
מנהיגות כהגדרתה היא להנהיג. למנהיגות אין ולא יכול להיות גבול גזרה אידיאולוגי; אם מה שמניע אותה הוא טובת העם והמדינה. כאשר מדובר באינטרס אישי, פוליטי או כל אינטרס אחר, הרי שזהו סיפור שונה בתכלית השינוי. להנהיג משמעו גם להוביל את הציבור למחוזות שעד לאחרונה נחשבו ללא לגיטימיים.
קואליציה המבוססת על שמונה מפלגות היא קואליציה לא פשוטה, אך אפשרית בהחלט. אם נשים את הערכים לפני האינטרסים אזי נמשיך את תהליך השינוי והתיקון של החברה הישראלית.
הציבור בחר בנו כדי להביא שינוי. לא נאכזב אותו.
אלי אבידר הוא חבר כנסת בסיעת ישראל ביתנו